שינויים באקלים הבנייה

פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד ונשיא הבינתחומי, הודיע לאחרונה כי הוא פורש מנשיאות המוסד אותו הקים לפני כ-30 שנה לטובת כניסה לפרויקט חדש: קמפוס שהקים בפאפוס שבקפריסין, מוסד אקדמי שמטרתו לטפל בבעיות הקיימות של האזור.

רייכמן יודע לקרוא את המפה. שנת 2021, שידעה מגפת קורונה עולמית, התאפיינה גם באירועי מזג אוויר חריגים - שיטפונות, הצפות וסחף שתקף את מדינות אירופה וסין. גלי חום קיצוניים גבו חיי אדם, כפי שקרה בקנדה וארה"ב, שריפות יער וסופות ברד פקדו את אוסטרליה ודרום אמריקה וסופות הוריקן וטורנדו ביבשת אמריקה ובעומאן.

אם עד עכשיו המושג משבר אקלים היה ערטילאי, בשנים האחרונות הוא מתחיל לקבל משמעות ונוגע לכל אחד ואחת באוכלוסייה. לדעת מדענים, אירועי קיצון אלה עתידים להיות נחלתה של כל מדינה. יש הסוברים שמשבר האקלים קרוב יותר מכל מגיפה ואיום ביטחוני.

משבר האקלים קשור קשר ישיר למהפכה התעשייתית שהחלה לפני כ-200 שנה. אז החלה האנושות להתערב באופן גס בתהליכי הטבע, באמצעות כריתת פחמן שאגור באדמה, כגון נפט, פחם וגז טבעי, שריפתם וכריתת יערות לצורך ייעור ותעשייה. שריפת הדלקים והפגיעה ביערות גרמה לפגיעה אנושה בטבע. לאטמוספירה נפלטו כמויות רבות של גזים, בראשם פחמן דו-חמצני, הגורמים להתחממות כדור הארץ.

ענף הבנייה והתשתיות בעולם נדרש להתמודד עם הלחצים הגוברים הקשורים לשינויי אקלים והמרוץ לאפס פליטות גזי חממה. דו"ח בינלאומי שפורסם לאחרונה מספק מבט על עתיד הבנייה והתעשיה העולמית. הדו"ח נקרא עתיד הבנייה: תחזית עולמית לבנייה לשנת 2030, והוא פורסם על ידי חברת מארש מקלנן (Marsh McLennan), חברת השירותים המקצועיים המובילה בעולם בתחום סיכון ואסטרטגיה, ובשיתוף אוקספורד כלכלה (Oxford Economics), המובילה העולמית בתחום חיזוי וניתוח כלכלי בינלאומי.

"שינויי האקלים הם בין האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני תעשיית הבנייה העולמית במהלך העשור הקרוב", אמר בכיר בחברת מארש. "הארגונים חייבים לנצל את פוטנציאל הצמיחה העצום של המגזר תוך מילוי תפקיד מרכזי בקידום קהילה וסביבה ירוקה".

מהדו"ח עולה כי כיום הסביבה הבנויה מהווה כ-40% מפליטות גזי החממה העולמית. תפוקת הבנייה העולמית צפויה לגדול בשיעור של6.6% בשנת 2021 ובשיעור של 42% עד 2030, מכאן שגם הסיכון לזיהום ופסולת גדל.

מקליפורניה עד אבו דאבי

בקליפורניה שבארה"ב השריפות הגדולות שפקדו את המדינה השאירו אחריהן גלי הרס חסרי תקדים. הם שהניעו את המחוקקים לאשר קודים לבנייה באזורי סיכון המחייבים בין היתר בניית בתים בחומרים עמידים בפני אש, תוכניות לניהול יערות ומקלטים נקיים לאוויר.

בממלכה הבריטית מהנדסים בכירים קראו לאחרונה להפסיק את הריסת הבניינים, בטענה כי ייצור לבנים ופלדה יוצר כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני, כאשר המלט לבדו גורם ל-8% מהפליטות העולמיות. לגישתם, תעשיית הבנייה צריכה, ככל שניתן, לעשות שימוש ביסודות קיימים, להשתמש בחומרים ממוחזרים ובמכונות המונעות על ידי דלקים נקיים.

מסיבה זו התגבשה מחאה לפני כשנתיים נגד הרחבת נמל התעופה הית'רו בלונדון, בטענה שהרחבתו עומדת בסתירה להתחייבות בריטניה בהסכם פריז והחלטת הפרלמנט הבריטי לניטרליות מפחמן עד 2050. בית המשפט הלך עם הירוקים.

במלבורן שבאוסטרליה, בלוס אנג'לס וניו יורק שבארה"ב, קידמו תוכנית "יער עירוני", המתייחסת לכל הנטוע בעיר כרשת של עצים וצל. התוכנית כוללת רשת ירוקה של שדרות, רחובות, פארקים וגנים ומעודדת שתילת עצים ממינים שונים, בין היתר מתוך מטרה להפחית את החום בקיץ.

בשווייץ הוקם בניין ל-9 משפחות שתוכנן בשיתוף פעולה עם תאגיד ABB, שאינו מחובר לאף רשת אנרגיה חיצונית ומייצר בעצמו את כל האנרגיה הנדרשת. מדובר במיזם ראשון מסוגו בעולם, שמטרתו להפוך למודל עבור מבנים אחרים.

בבתי ספר בפריז מקודמת תוכנית שנקראת Urban OASIS, לאחר שזיהו שבתי ספר מהווים מוקד להתחממות כיוון שהם מכוסים בהרבה בטון ואספלט. בשנה האחרונה הפרויקט יושם ב-9 בתי ספר ברחבי פריז, מה שאיפשר לראשונה למידה בחוץ בתקופת הקורונה והפחתת ההתחממות.

במדינת ניו יורק התקיימה תחרות שמטרתה לתמוך בחדשנות לפיתוח רשת חשמל שתוכל להתמודד מול זעזועי אקלים. התחרות הושקה כלקח מהוריקן סנדי הקטלני (2012), שפגע בין היתר ברשת החשמל. התחרות מעודדת הקמת מיקרו מערכות אנרגיה עצמאיות, שייפרדו מרשת החשמל הארצית ויוכלו לפעול באופן עצמאי במקרה של הפסקת חשמל.

באוסטין טקסס מתוכננת שכונה חדשה עם 100 בתים שיודפסו במדפסת תלת-מימד. בקידום המיזם שותפות חברת טכנולוגיות הבנייה אייקון וחברת לנאר. אם הפרויקט ייצא לפועל זו תהיה השכונה המודפסת הגדולה בארה"ב. גובה המדפסת של חברת אייקון 4.7 מטר, והיא מסוגלת להדפיס בית של 185 מ"ר בשבוע. בארה"ב רואים במיזם המיוחד פתרון אפשרי לעיכובים בבנייה בעקבות הקורונה ולגירעון שנוצר בדירות עקב מחסור בידיים עובדות.

העיניים של רבים מהאקולוגים בעולם מופנים לעבר אבו דאבי באיחוד האמירויות הערביות. לפני כעשור עשתה את הבלתי יאומן כשהחליטה לתכנן ולהקים את העיר המקיימת הראשונה בעולם. העיר Masdar תוכננה להיות הראשונה בעולם עם אפס פליטות פחמן.

כיום, בהשקעה של כ-18 מיליארד דולר, זוהי העיר הניסויית הראשונה לשימוש בר-קיימא. היא משתרעת על כ-6,000 דונם ועתידה לכלול כ-50 אלף תושבים ולקבל את כל האנרגיה מהשמש והרוח. הרחובות והמבנים שבה תוכננו להיות חסכוניים בחשמל. שבילים מוצלים נועדו ליצור מרחב נעים להליכה באקלים החם של האזור.

בעיר לא נבנו גורדי שחקים, אלא בניינים בגובה 5 קומות עם גגות מכוסים בפאנלים סולאריים. המתקנים הסולאריים מספקים צל להולכי רגל. זוהי עיר ללא מכוניות ומופעלת בה מערכת תחבורה מהירה תת קרקעית המבוססת על טכנולוגיה חדישה.

מחפשים פתרונות חניה

באמצע חודש ספטמבר הפכה פריז את רחובותיה להולכי רגל, כך שאזרחים ומבקרים יוכלו ליהנות מ"יום ללא מכוניות" השנתי. בין חצות ל-18:00 נאסרה כניסה של כלי רכב לרחבי פריז, למעט אוטובוסים, רכבי חירום, מוניות ונהגים פרטיים, שהיו רשאים להסתובב, אך מהירותם הוגבלה ל-20 עד 30 קמ"ש.

היוזמה הפריזאית היא חלק ממהלך כלל עולמי להגביל את פליטות הפחמן. איכות הסביבה במטרופולינים של העתיד תיקבע במידה רבה על ידי מערכות התחבורה שישרתו אותן, ובכלל זה במערכות החניה. בערים רבות בעולם מזהים כיום את החניה כנושא אשר מצריך חשיבה מחודשת, לאור השטחים העצומים שנדרשים על מנת לאחסן את רכבי התושבים והמבקרים וזיהום האוויר הקשה שנגרם כתוצאה מחיפושי החניה הממושכים במרכז העיר.

במינכן בגרמניה ובקופנהאגן בירת דנמרק בוצעו בשנים האחרונות פיילוטים במסגרתם פונה שטח עירוני מרכבים חונים, באמצעות בניית חניונים אוטומטיים רחבי היקף בני מאות עד אלפי מקומות כל אחד, אשר מאחסנים את המכוניות באופן ורטיקלי. כך חוסכים שטחים עצומים ומייתרים את הצורך בחיפושים הממושכים והמזהמים אחר חניה. את הפתרונות המתוחכמים סיפקה ענקית מתקני החניה הגרמנית WÖHR.

לדברי אודי דרזנר, מנכ"ל חברת פרומוט מתקני חניה, היבואנית הבלעדית של WÖHR בישראל, מדובר בפתרון חניה ירוק בכמה מובנים מרכזיים: "מבדיקות שנעשו עולה כי בנסיעה בת 2 ק"מ משחרר רכב ממוצע כ-400 גרם פחמן דו-חמצני לחלל האוויר. החניון הרובוטי עוזר להפחית את הזיהום הזה. בהקמת חניונים אוטומטיים יש חיסכון עצום בקרקע, שהוא כידוע המשאב יקר הערך ביותר במטרופולין״.

בישראל בעיות החניה רק הולכות ומחמירות. אגרת גודש תיכנס לתוקף בעוד כ-4 שנים. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק תחבורה, תנועה ובטיחות, מסבירה כי "בשלושה דברים אנחנו שונים מהעולם - הסטטוס קוו, הריכוזיות השלטונית ומיסוי מוזר של אחזקת רכב לכל עובד במגזר הציבורי. אנחנו מדברים על צמצום הנסיעה ברכב. זה לא אומר שהרכב הפרטי לא יהיה נחוץ, אך תקני החניה הולכים ויורדים כבר עכשיו בתל אביב ובעקבותיה גם בערי הלוויין האחרות". 

לדברי דפנה הרלב, חברת הנהלת ארגון קבלני תל אביב והמרכז ומנכ"ל קבוצת אביב, "כשאני במנהטן אני לא נוסעת ברכב פרטי, אבל פה אין סאבווי ואין תחבורה ציבורית נאותה. מתי יהיה קו סגול וירוק? מתי תצא רשת המטרו לביצוע ומתי תסתיים? אם אני גרה בתל אביב או רמת גן ורוצה לצאת לטבע בסוף השבוע, מה אני יכולה לעשות? אני בכלא מפואר. אני צריכה חניה בדירה המיועדת למשפחה".

רפורמת החניה בכחול-לבן תייקר את עלויות החניה בערים הגדולות. על פי ההחלטה, החל משנה הבאה יבוטל מחיר המקסימום לשעת חניה בכחול-לבן. המשמעות היא שכל עירייה תוכל לקבוע לעצמה את התעריף. הרשויות יחויבו לקבוע אזורי חניה. ראשי הערים ודאי ישושו למלא את הקופה.

כשמסתכלים סביב מבינים שהמצב בהחלט יכול להיות גרוע יותר. ניו יורק היא היקרה בעולם בעלויות החניה, עם מחיר ממוצע של 35 דולר לשעתיים.