רואים רחוק, בונים ירוק

תקן הבנייה הירוקה יחייב בקרוב בכל הארץ. איך נערכות חברות הבנייה לעידן החדש, מה תהיה ההשפעה הסביבתית וכיצד יושפעו מחירי הדיור?

משבר האקלים ישפיע גם על דפוסי הבנייה , צילום: Envato Elements

"אם ילדיי ונכדיי ישאלו אותי: מדוע לא עשיתם דבר כשעדיין היה אפשר, אגיד להם: אי אפשר לשנות את העולם כאשר משחקים לפי הכללים, צריך לשנות את הכללים" (גרטה טונברג, לוחמת סביבה שוודית בת 16).

במרץ הקרוב זה סוף סוף קורה: הבנייה ירוקה תחוייב בכל רחבי הארץ על פי תקנה חדשה שאושרה בממשלה. השאלה הגדולה היא עד כמה החיוב בירוק ייקר את מחירי הדירות ועד כמה זה ישתלם? 

יותר מעשור מנסים לקדם בלי הצלחה בנייה ירוקה בארץ, והתוצאה עלובה: בכל המדינה יש בסך הכל כ-450 מבנים שנבנו על פי התקן. טיפה קטנה ומעוררת השראה.

נכון להיום, תקן הבנייה הירוקה בישראל וולונטרי. לפי דו"ח מבקר המדינה בנושא, רק 2% מהיחידות שנבנו ב-2018 קיבלו הסמכה לפי התקן. למבנים, חשוב להדגיש, יש חלק מהותי בפליטות גזי החממה והם מהווים כ-12% מהפליטה, כמעט כמו ענפי התחבורה והחקלאות, הנמצאים בראש הרשימה.

היתרון ברור: אימוץ התקנים לבנייה ירוקה יוביל לחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה במבנים, יפחית את פליטת גזי החממה בערים ויפחית את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות. חברת מקינזי העריכה כי צריכת החשמל בבניינים בישראל עומדת על יותר מ-60% מסך צריכת החשמל במדינה.

לפי הסכם פריז של ועדת האקלים של האו"ם גם בישראל תיושם בנייה מאופסת אנרגיה - מבנים שמייצרים לעצמם את סך האנרגיה שהם צורכים. אבל בעוד באירופה זה כבר קורה הלכה למעשה, בארץ מתקיימים בימים אלה דיונים בין מינהל התכנון למשרד האנרגיה על האפשרות שבנייה מאופסת אנרגיה תחויב במסגרת היתרי בנייה של מבנים חדשים עד 2030. התועלת מוערכת בכ-5.5 מיליארד שקל.

בינתיים, סכנת בריאות לתושבי ישראל. אין תוכנית לאומית להתמודדות עם השפעות משבר האקלים על בריאות הציבור, ומשרד הבריאות לא מתפקד בהיערכות למשבר – כך מגלה דו"ח מבקר המדינה המיוחד על משבר האקלים שפורסם לאחרונה.

האבסורד: אחרי שנים רבות של מאבקים בין הגופים השונים בנושא, פטרה המדינה חלק נכבד ממבני הציבור מחובת בנייה ירוקה. חשוב לזכור כי מדינת ישראל היא מזמינת העבודה הגדולה ביותר, ולכן דווקא עליה מוטלת החובה לאמץ את התקן שהיא עצמה קבעה, ולהחיל את התקנות על כל מבני הציבור בישראל. בפועל, יוק.

היה מצופה שהמדינה תעשה עוד צעד קדימה כדי ליישר קו עם המדינות המערביות המתקדמות בעולם ותפתח מנגנון תמריצים משמעותי על מנת שהבנייה הירוקה תתקדם ומבנים חדשים לא יקבלו רק כוכב אחד, שהוא המינימום בתקן, אלא הרף יילך ויעלה. בססמאות המדינה מובילה. ראש הממשלה נפתלי בנט מתחייב בוועידת גלזגו כי בתוך 30 שנה יהיו אפס פליטות של גז חממה בישראל.

ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אומר במפח נפש: "דווקא הקבלנים קידמו את החלת תקן הבנייה הירוקה על כל הבנייה בישראל, אבל לצערנו המדינה פועלת לפטור חלק נכבד ממבני הציבור".

חבית חומר נפץ

ישראל עשתה עד היום מעט מאוד להפחתת פליטות גזי חממה ובהיערכות לקראת משבר האקלים, אף שהמשבר משפיע מאוד על המדינה, הנמצאת באזור שמוגדר "הוט ספוט".

לפי נתוני השירות המטאורולוגי ומודלים של המכון לחקר ימים ואגמים, השינויים הצפויים באזור כוללים עלייה של 4 מעלות צלזיוס עד סוף המאה ביחס לממוצע של 1988 עד 2017, הפחתה בכמות המשקעים בשיעור ממוצע של 10% עד 20% עד סוף המאה, התגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים - עומסי חום, הצפות, שטפונות וגשמי זעף, עלייה בגובה פני הים בשיעור של 4 מ"מ בשנה.

אסונות טבע פקדו את ישראל בשנים האחרונות, כאשר רק לפני כשנתיים ב-2020 הוצפו ערים בחורף וגבו חיי אדם. בקיץ נשברו שיאי טמפרטורה ואירעו גלי חום ממושכים. בהתחשב בגידול הדמוגרפי הצפוי, קיים חשש למשבר של ממש.

בשבועות האחרונים הכריז ראש הממשלה על כוונתו לעודד עלייה של כחצי מיליון יהודים תוך עשור. במקום כמו ישראל צריך לחשוב כיצד מאכלסים את כולם.

נושא זה נמצא בלב העשייה היומיומית של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בחודש האחרון התקבלה החלטה במועצה על עדכון הצפיפות בתמ"א 35, במטרה לארגן מחדש את המרחב הבנוי. לדברי מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר, אישור העדכון והגדלת הצפיפות בתא שטח אחד יסייעו להכניס לעיר שירותים עירוניים מגוונים ויעודדו הליכה ברגל ורכיבה על אופניים.
צפיפות של 20,000 עד 30,000 נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות ומאפשרת צמצום השימוש ברכב מוטורי, התניידות נוחה והקטנת זיהום האוויר.

"מדובר באחד הצעדים הראשונים שנוקטת המדינה כדי להילחם במשבר האקלים", אומרת זילבר.

"האתגר בישראל כפול, כיוון שהמדינה מתמודדת עם גידול דמוגרפי וצפי להכפלת האוכלוסייה עד 2050, בניגוד למדינות העולם המערבי, ומכאן שאיכות התכנון היא גבוהה", מדגיש פרופ' גדי קפלוטו מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "האוכלוסייה בישראל אורבנית ברובה, ולכן האתגר הוא לתכנן שכונות בצפיפות ואיכות סביבתית גבוהה".

"אנו נמצאים בתחילתו של משבר אקלים משמעותי, שהולך להשפיע גם על דפוסי הבנייה והחיים בישראל ובעולם", מסבירה ד"ר אורלי רונן רותם, מייסדת המרכז לקיימות מקומית, אשר נמנית עם המומחים הבולטים בישראל בתחום. "לא מדובר רק באקולוגיה של הבניינים, אלא גם ביצירת בניינים ערוכים להצפות, סחף וסופות. ערים ומדינות רבות בעולם כגון גרמניה, הולנד, ניו יורק ופריז, מעדכנות בשנים האחרונות קודים של בנייה בהתאם לאיומי האקלים".

"צריך לחשוב איך מונעים מהאזור שלנו להפוך לחבית חומר נפץ", אומרת ד"ר רונן. "אם לא נתחיל לטפל עכשיו, גם אם יהיו לנו את כל הטכנולוגיות בעולם, לא נוכל להתמודד. צריך לחשוב כמה שנים קדימה איך נותנים פתרון לבעיית המים והפחתת גזי החממה".

ד"ר רונן נמנית עם מנסחי המתווה הלאומי להיערכות הרשויות המקומיות לשינויי אקלים, אשר נועד לגבש הנחיות בתחום הבנייה החדשה. בפרק העוסק בנושא הבנייה נכתב: "במדינה כמו ישראל, בה קצב גידול האוכלוסייה וקצב הבנייה מהירים ביותר, הנחיות לבנייה חדשה הן הכלי היעיל ביותר לצמצום צריכת האנרגיה. שכונות ומבנים המתוכננים מראש לצריכת אנרגיה נמוכה וייצור מירבי יכולים להפחית את צריכת האנרגיה שלהם ממקורות חיצוניים לאפס. ההתייעלות תשפר את איכות הבנייה ואיכות החיים בבניין ותשיג חיסכון כלכלי ממשי לתושבים".

מצמצמים פערים חברתיים

על מנת לכמת את התועלת הכללית מבנייה ירוקה יש להתייחס להפרשים בעלויות בין בנייה ירוקה לבנייה סטנדרטית ותקופת ההחזר הנדרשת. דו"ח המועצה לבנייה ירוקה מראה כי עלויות הבנייה הירוקה בישראל גבוהות רק באחוזים בודדים (בין 1% ל-5%) מבנייה סטנדרטית. החזר ההשקעה מתבטא בעיקר בצמצום צריכת האנרגיה והמים וירידה בהוצאות התפעול והתחזוקה. ההשקעה הנוספת בגין הבנייה הירוקה מחזירה את עצמה תוך מספר שנים מועט.

התקן לבנייה ירוקה מבוסס על גישה הוליסטית, שמתייחסת גם לתכנון האנרגיה במבנה, אבל לא רק. תקן 5281 אומץ כתקנה מחייבת של פורום ה-15 (הערים החזקות בישראל) כבר ב-2014. במרץ 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה בישראל, המועצה הארצית אישרה פה אחד שהתקן יהיה מחייב בכל הארץ, ובאוגוסט 2020 שר הפנים אריה דרעי אישר את התקנה, והיא תיכנס לתוקף במרץ 2022. הציפיות גבוהות בהחלט.

15 שנה זה באוויר ללא קידום ממשלתי ממשי, לעומת מדינות המערב. התקן הישראלי לבנייה ירוקה נכתב למעשה כבר בשנת 2005 וכלל במקור התייחסות לשני סוגי מבנים: מגורים ומשרדים. תקן הבנייה הירוקה צפוי לשפר בצורה ניכרת את איכות חיי התושבים במדינה, בין היתר באמצעות חיסכון בצריכת האנרגיה והפחתת פליטת גזי החממה, שיפור בריאות הציבור על ידי הצללה, אור ואוורור טבעיים, חומרי בנייה ירוקים, שיפור איכות הבנייה ועוד.

מעבר להיבטים הסביבתיים, מדובר בתיקון עוול חברתי. עד עתה התקן היה מחייב רק ביישובים החזקים ולא ביישובי הפריפריה. בזמן שתושבי הערים החזקות הרוויחו מהיעילות האנרגטית של המבנים ומחיסכון כספי בעלויות של חשמל ומים, התושבים בערי הפריפריה נשארו מאחור.

לשם השוואה, בין השנים 2014 ו-2017 אושרו רק 32 תוכניות שמחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי גוש דן והמרכז, לעומת כ-400 תוכניות בערי המרכז.

במקביל מקדם משרד האנרגיה מהלך בתחום המגורים והאנרגיה המתחדשת. על פי תוכנית המשרד, עד שנת 2035 כלל המבנים צמודי הקרקע, מבני המגורים בבנייה ירוקה בני 5-3 קומות ומבני ציבור, חינוך וממשל יוקמו על פי עיקרון איפוס האנרגיה, כלומר ייצרו בעצמם את כל החשמל שהם צורכים.

"תקן הבנייה הירוקה יעשה צדק חברתי", אומרת דלית זילבר. "אם עד היום לא נהנו מהתקן תושבי הפריפריה זה צפוי להשתנות כעת. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ-20 עד 30 אחוזים בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטת גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".

שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, התייחס לאחרונה לפערים בין הפריפריה למרכז במושב האקלים בוועידת עכו לעירוניות: "הפריפריה, גם הצפון וגם הדרום, סובלים מהעדר משילות ומהעדר עוצמה. מספיק הושקע בגוש המרכז, הגיע הזמן שהמדינה תעביר את הדגש לפריפריה".

יצוין רק כי יש חברות הבונות ירוק בפריפריה כבר שנים. לדוגמה, חברת אסיה סירוס, שבונה בשיטת בנייה ירוקה בדימונה, שם השלימה מאות יחידות דיור.

"למרות שרק בשנת 2022 ייכנס לתוקפו תו התקן הירוק לבנייה ירוקה כחלק מדרישות התכנון והבנייה בישראל, הרי שאנחנו בחברה מקפידים לבנות בשיטה זאת כבר מספר שנים, ללא אפליה בין הפריפריה למרכז", אומר דורון עטיה, מנכ"ל אסיה סיירוס. "החדשנות בבנייה הירוקה מועילה לדיירים החדשים, תורמת לבריאותם, חוסכת להם כסף רב בצריכת חשמל ומתכתבת עם תנאי הסביבה המדברית בה אנו בונים את הפרויקטים שלנו".

כמעט בכל מדינות אירופה מבנים חדשים למגורים, לציבור או מסחר כבר מחויבים באיפוס אנרגיה, בישראל הבנייה הירוקה תוחדר באופן הדרגתי ב-2 פעימות מרכזיות. בפעימה הראשונה במרץ 2022: מבני משרדים, מסחר ותיירות מעל 5,000 מ"ר יחויבו לעמוד בדירוג של כוכב אחד. כך גם מבני מגורים רבי קומות, בתי חולים מעל 3,000 מ"ר, מרפאות, מבני התקהלות ציבורית ומוסדות חינוך להשכלה גבוהה מעל 1,000 מ"ר. בתי ספר וגני ילדים לא יחויבו בכוכב, אבל יצטרכו לעמוד בניקוד של 40 נקודות לפי התקן.

בפעימה השנייה, החל מספטמבר 2023, יחויבו בכוכב אחד מבני מגורים בבנייה רוויה, מבני תיירות בגודל של 1,200 עד 5,000 מ"ר ומבני משרדים ומסחר בין 1,000 ל-5,000 מ"ר.

סביבת עבודה בריאה

144 מגדלי משרדים בישראל נמצאים כיום בתהליכים שונים להסמכה לתקן LEED, תקן הבנייה הירוקה האמריקאי, הנחשב למחמיר ביותר בעולם. מתוכם 61 כבר קיבלו הסמכה והיתר נמצאים בתהליכי הסמכה.

לביקוש הגבוה של היזמים לתקן הזה סיבה עיקרית להצלחת הפרויקט – התקן ממחיש לדיירים פוטנציאלים בבניין, כי נבנתה בו סביבת עבודה בריאה, עם פוטנציאל לחיסכון אנרגטי וחיסכון בעלויות ההפעלה, ובכך מאפשר למשווקי המשרדים לפנות לחברות בינלאומיות בכלל ולחברות ההייטק הגדולות בפרט, שכיום דורשות סביבת עבודה בריאה יותר. קידום התקן מעלה גם את הערך הנדל"ני של המגדל.

מדובר בתקן המוכר ביותר בעולם לבנייה ירוקה. הוא נוסח על ידי המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה וכולל מספר קטגוריות: אתרים בני קיימא, שימוש יעיל במים, אנרגיה ואטמוספירה, חומרים ומשאבים, איכות הסביבה בתוך המבנה, יעילות אנרגטית גבוהה ומבנה ירוק ובריא יותר עבור העובדים.

החשיבה מתחילה עוד בשלב תכנון בניין המשרדים, החל מסוג החומרים בהם בוחרים להשתמש, למשל חומרים שיפלטו פחות פחמן לאוויר; ניקוז מי גשם ומניעת הצפות בחניון; חיסכון בחשמל; שימוש במי מזגנים להשקיה ועוד.

העלייה בביקוש בישראל ובעולם בכלל לקבלת תקן LEED נובעת משינויים בשוק העבודה/ אחד השינויים הבולטים הוא ההבנה של מעסיקים שהם צריכים לחשוב על יצרנות העובד לפי התפוקות ולא לפי מספר שעות העבודה. מושג חדש נולד: well being של העובד, שנמדד לא רק ביחסי העובד והמעביד, אלא גם בדרך שסביבת העבודה עצמה תורמת לתחושת הנוחות שלו. "תקן LEED מוסיף לא מעט אלמנטים ירוקים למגדל משרדים ונותן מענה לצרכים של חברות בינלאומיות", מציין עודד סתר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של הכשרת היישוב. החברה מקימה בין היתר את מגדל שבעת הכוכבים באזור התעסוקה BBC בבני ברק לפי שיטה זו. "חברות בינלאומיות רבות רואות בהסמכה לתקן תנאי סף בסיסי לחוזה השכירות".

לבנות בטכנולוגיה מתקדמת

נכון להיום אנחנו רואים מעט מדי בנייה ירוקה בישראל, בטח ביחס לחומרת המשבר האקלימי שאנחנו נמצאים בו. הטכנולוגיות מתקדמות וקיימות – פאנלים סולריים, שימוש במים אפורים, אבל כמעט שלא מיושמות. הסיבה פשוטה: קהל הקונים עצמו, בניגוד למודעות העולמית, עדיין לא מציב את העניין במקום גבוה בסדר העדיפויות.

בישראל נכרתים 230 אלף עצים בכל שנה, המחסלים את הצל ומגבירים את הזיהום, בעיקר לטובת בנייה מאסיבית. "האמת היא שעד היום לא פגשתי רוכשים שזה היה נושא ממש חשוב עבורם, ובטח לא כאלה שמוכנים לשלם על דירה יותר כי היא נבנתה לפי תקן בנייה ירוקה", אומר רז שרייבר, אחד מאנשי השיווק הוותיקים בארץ ובעל חברה לשיווק דירות.

לדבריו, חברות מובילות שניסו להניף בעבר את הדגל הזה הפסיקו, כי הן ראו שהשוק לא מתגמל אותן. "עד שהמדינה לא תוביל את התהליך ותכתיב מדיניות, לא נראה שימוש נרחב בטכנולוגיה של בנייה ירוקה".

יש מספר חברות בכל זאת שמקפידות על הירוק, ובראשן החלוצה בתחום שיכון ובינוי, שהחלה בפעילות זו כבר ב-2016, עקב מעורבותה האישית בנושא של בעלת השליטה הקודמת שרי אריסון. החברה ממשיכה בקו זה גם היום תחת הקבוצה האמריקאית בראשות נתי סיידוף, שרואה בכך מהלך אסטרטגי.

שיכון ובינוי הייתה הראשונה בישראל לאמץ את התקן הוולונטרי לבנייה ירוקה (ת.י.5281). כיום כל התחלות הבנייה של דירות בישראל מתוכננות ונבנות על פי תקן זה. החברות בקבוצה מתכננות ומבצעות פרויקטים של תשתיות ובנייה בהתאם לתקנים מובילים בעולם, ביניהם BREEAM הבריטי.

לדברי רחלי בריזל, סמנכ"לית השיווק בחברת אשדר, "בנייה ירוקה תורמת לשדרוג תדמיתי של פרויקט. לדוגמה, פרויקט קריניצי החדשה ברמת גן מושך במובהק קהל בחתך סוציו-אקונומי גבוה, אשר מודע לאיכויות הבנייה הירוקה וחשובה לו איכות הסביבה. העלויות ליזם גבוהות יותר, אך הרוכשים מודעים היום לחיסכון הכספי בעלויות המחיה. כשעושים את החישוב לטווח ארוך, מבינים שמדובר בתוספת משתלמת".

אפשר למצוא עוד ועוד חברות שמבינות שמדובר בהכנסה ולא על בהוצאה, וגם הדייר מוקיר תודה בסוף. אורטל ליבר, סמנכ"לית השיווק של חברת רוטשטיין, המתכננת ובונה פרויקטים רבים על פי תקן הבנייה הירוקה: "אנחנו בונים שכונות שלמות, לכן יש לנו שליטה מסוימת על התשתיות ועל תהליך הבנייה של השכונה כולה. בנסיבות הייחודיות האלו, יש לנו הזדמנות ליישם תהליכים של בנייה ירוקה לאורך כל שלבי הפרויקט - בחירת האתר, עיצוב הבניין, כיוונו והשפעתו על הנוף, חומרי הבנייה, תהליכי ההקמה והתפעול, מיחזור זבל באתר, מניעת אבק, וכלה בגמר הבנייה, במסגרתו חומרים ישנים הופכים למשאבים עבור מבנים אחרים או לפסולת שמוחזרת לטבע".

לדבריה, על מנת שיתרונות הבנייה הירוקה יקבלו ביטוי ממשי ברמה העירונית ולא רק ברמת הפרויקט, על הרשויות לאמץ מדיניות תכנונית שתביא בחשבון את ממשקי הקיימות במרחב העירוני, מה שלא תמיד קורה היום. "לא מספיק לבנות חדרי אופניים על מנת לתמרץ את הדיירים לוותר על הרכב הפרטי, דרושים גם שבילי אופניים. לא כל התב"עות מחייבות לעבוד לפי תקן הבנייה הירוקה. יש מקום לתמרץ מבחינה רגולטורית או כלכלית את היזמים שכן בוחרים לעבוד על פיו".

חברת אזורים נפרדה משיטת ברנוביץ הקלאסית, שנהוג לבנות באמצעותה את רוב השכונות הגדולות כיום, ואימצה את התקן הירוק, כולל שימוש בחומרים מורכבים ואיכותיים יותר. בשני פרויקטים – הרצליה הילס ופרויקט MOMENT בבת-ים, אפשר לראות שנעשה שימוש בשיטות ירוקות חדישות.

מאיר שמחה, סמנכ"ל תכנון והנדסה באזורים: "אנו עושים שימוש בשיטות בנייה ירוקות בחיפוי חיצוני של בניינים רבי קומות. זה מאפשר לנו לבנות דירות שגם נעים לשהות בהן במהלך היום (בחודשי הקיץ והחורף) הודות לבידוד התרמי, והן גם חסכוניות באנרגיה. מבחינת הביצוע האדריכלי והנראות, חזיתות הנבנות בשיטות חיפוי ירוקות נראות טוב יותר ומאפשרות שימוש במגוון חומרים".

"חברות שלא לוקחות בחשבון שיקולי סביבה במהלך התכנון, הדבר עלול להיות בעוכריהן", מוסיף מאיר שמחה. "משקיעים רבים, ביניהם הגופים המוסדיים, בוחנים יישום מדיניות ESG, וחברות הנדל"ן צריכות לקחת זאת בחשבון. הרגולציה התפתחה, ויש להבין זאת ולייצר פתרונות ירוקים".

שרה אילין, סמנכ"לית השיווק של חברת שרביב, שבונה את פרויקט גבעת אלונים בקריית אתא, מציינת כי "כשכונה שנבנית על גבעה ירוקה, בצמוד לחורש טבעי ושמורת טבע, היה לנו חשוב לשמור על ערכי הנוף ולתת לדיירים תחושה של מגורים ליד הטבע. הפתרון היה בנייה מדורגת באופן שבו אף בניין לא מסתיר את הנוף לבניין שמאחוריו. תיכננו בניית מגדלים, ומתחת להם בנייני בוטיק ומתחתם צמודי קרקע דו-משפחתיים. כל המבנים בשכונה פונים לטבע, ומכל דירה רואים ירוק. שילבנו ירוק וטבע גם בתוך השכונה – שמנו דגש בתכנון על המון שטחים ירוקים, גינות של צמחים, מדשאות, שבילים ירוקים סובבים ושפע של צמחייה".

חברת סלע בינוי מעסיקה צוות מומחים המספק שילוב עקרונות של בנייה ירוקה הנלקחים בחשבון כבר משלב התכנון הראשוני, תוך התחשבות מרבית הן בצרכי הלקוחות והן בשמירה על הסביבה.

"צוותים מנוסים של מהנדסים, אדריכלים ומבקרי איכות אמונים על כך שכלל הדירות ייהנו מתכנון מונחה אוורור ותאורה טבעית, המשתלב בתנאי הסביבה", אומר שחף ליבוביץ, סמנכ"ל המכירות של סלע בינוי. "במערכות האינסטלציה הדירתיות הותקנו חסכמים ומיכלי הדחה דו-כמותיים לחיסכון במים. גולת הכותרת - איטום חכם, שכולל בידוד תרמי על הרצפות, התקרות וקירות הדירה. זיגוג שמיוצר בטכנולוגיה חדשנית מפחית את חשיפת הדירה לטמפרטורה החיצונית".

עירוניות ירוקה

בתקופה האחרונה רשויות רבות במדינה מאמצות את תקן הבנייה הירוקה, כחלק מהתנאים לקבלת היתר בנייה. "רשויות אלו אינן מסתפקות בתוכניות שבעבר היו עוברות בצורה חלקה את כל תנאי הסף, אלא מבקשות התאמות ייעודיות לתקן הירוק", אומר עידו קינאר, סמנכ"ל הנדסה בחברת אפי קפיטל.

כדוגמה הוא מביא את עיריית אשקלון, שם מקדמים בבנייה ירוקה 5 מגדלים של אפי קפיטל שיתנשאו לגובה של 16 קומות עם 328 יחידות דיור, שטחי מסחר רבים ופארק רחב ידיים. התכנון בוצע מראש על פי התקן החדש ועומד בכל הסטנדרטים המחמירים ביותר לבנייה ירוקה.

בבאר שבע בחר ראש העיר רוביק דנילוביץ לוותר על רובע בן 16 אלף דירות לטובת פארק נחל באר שבע, המתפרס על 5,500 דונם. נגישותו של הפארק חשובה לא פחות - גשר הצינורות הוא גשר מעבר מעל לנחל באר שבע, המחבר בין שכונת נווה נוי, טיילת אימבר והעיר העתיקה ובו אלמנט אדריכלי מקורי לכיסוי צינור מים של חברת מקורות.

רוב התוכניות שיוצאות לפועל בעיריית תל אביב - יפו נמצאים בדרום ומזרח העיר, שיותר חשופים לאיי חום. "אנחנו פועלים ליצירת פרוייקטים מבוססי טבע, ולא עוד בטון", אומר איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעירייה. "אי אפשר יהיה לבנות יותר חניונים תת-קרקעיים שמגיעים לקו האפס, על מנת לאפשר לעצים במגרשים להישאר. יש הנחיה מפורשת - לא שותלים יותר מקלות, שותלים עץ, ומטפחים אותו במשך 3 שנים. אנחנו יוצרים שבילי אופניים ומקווים שב-2030 תהיה לנו עיר אחרת לגמרי עם המטרו ותקני החניה המופחתים".

עיריית נתניה, זוכת תחרות קלינטק ל-10 הרשויות הירוקות זו הפעם השישית, חרטה על דגלה את מדיניות עיר ירוקה. העירייה מיישמת הלכה למעשה את עקרונות השמירה על הסביבה וההגנה על משאבי הטבע. כבר ב-2007 הכריזה מועצת העיר על אימוץ סדר יום לקיימות עירונית בעשייה היומיומית של אגפי העירייה השונים. בנתניה יש כיום 3 אתרי טבע עירוניים בהיקף של כ-1,000 דונם, המנוהלים בשוטף באמצעות אקולוגית עירונית.

לדברי ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט, העיר שלה הצטרפה למאמץ העולמי להגנה על הסביבה וצמצום שריפת דלקים מזהמים, באמצעות התקנת מערכות סולאריות על גבי גגות מבני ציבור. עד היום הותקנו 10 מערכות סולאריות שכבר פועלות ו-10 נוספות שפעילותן תחל בקרוב. בסך הכל יותקנו בעיר 40 מערכות סולאריות. בשנה האחרונה חסכו המערכות הסולאריות לעירייה כחצי מיליון שקל.

גם עיריית קרית אונו מתגייסת להצלת היערות ולהתמודדות עם משבר האקלים. בשנת הלימודים הנוכחית קריית אונו מצטרפת למיזם בינלאומי להצלת שטחי הטבע החשובים בעולם בסיוע של ארגון טיים (TIME). התלמידים בבתי הספר יתנסו בקבלת החלטות בזמן אמת וייקחו חלק פעיל בהצלת מינים בסכנת הכחדה ומניעת פליטות של גזי חממה.

מדובר על ארגון שמירת טבע בינלאומי שנוסד על ידי שני פרופסורים ישראלים, המאפשר לכל אדם להיות שותף פעיל בהצלת שטחי טבע עם מגוון ביולוגי עשיר הנמצאים בסכנה מיידית. דמי החברות בארגון הם רק דולר אחד בשנה. כל התרומות משמשות לרכישת שטחי טבע והפיכתם לשמורות טבע.

ישראל גל, ראש עיריית קריית אונו: "אנו שמחים וגאים להיות עיר TIME ראשונה, שמתגייסת כולה אל מול האתגרים האנושיים הגדולים ביותר בעולם היום: הכחדת מינים והתמודדות עם משבר האקלים".

עוד במישור הבינלאומי, עיריית יקנעם הצטרפה למיזם Clima-Med וחתמה על אמנת ראשי ערים לאקלים ואנרגיה במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי האקלים. כחלק מהמיזם מקדמת העירייה תוכנית אב עירונית להתמודדות עם משבר האקלים, תוך הצבת יעדים עירוניים, השתלבות במדיניות אזורית ושיתופי פעולה עם יישובים נוספים ועם האיחוד האירופי.

העירייה גם מקדמת שימוש באנרגיית השמש לשימוש עצמי באמצעות גגות סולאריים. חלק מגגות המבנים הציבוריים בעיר מכוסים בפאנלים פוטו-וולטאים. "העירייה מעודדת את העסקים לשימוש באנרגיית השמש", מדגישה ראש העיר, ליאת שוחט.

מגדל העמק היא בין הערים הבודדות, שהחלה תוכנית כלל עירונית רחבת היקף למכלי האשפה המוטמנים בקרקע, שישנו את פני העיר. 13 מיליון שקל הוקצו לתוכנית לשיפור פינוי פסולת בעיר, הכוללת בין השאר 130 מונחי קרקע בעלות של 800 אלף שקל ו-350 פחים מוטמנים בעלות של 6.5 מיליון שקל. התוכנית כבר יצאה לפועל, כש-150 פחים טמונים הוצבו בשכונות מצפה העמק, יערת העמק, נוף העמק ורחוב ספיר. אלי ברדה ראש העיר: "הפרויקט הבא הוא לעשות סדר ולהעלות למודעות את חשיבות איכות הסביבה לרווחת תושבי העיר".

בגבעת שמואל מתכננת העירייה בראשות יוסי ברודני לצד הבניה המתוכננת את הפארק הצפוני - פארק אינטנסיבי בשטח של כ-19 דונם הכולל מתחמי פעילויות ומתקני משחק שונים, מדשאות ובריכות. התוואי הטופוגרפי של האזור יוצר בפארק אזור השהיית מים, ולכן שולבו בו אלמנטי מים מגוונים המלווים את המטייל בפארק ומתנקזים לבריכה באזור המערבי של הפארק.

תכנון הפארק נעשה מתוך מחשבה רבה על משתמשי הפארק השונים ויצירת שהייה נעימה ומוצלת, מוקפת צמחייה איתנה המנתקת את הפארק מהמולת העיר. אזור ירוק מרכזי נוסף ממוקם בתחום התוכנית, בחלקה הצפוני ביותר, שם תוכנן שטח פתוח של כ-30 דונם התומך בפתרונות ירוקים. השטח הירוק ייתן מענה לפתרון ניקוז לאגן הצפוני של העיר, ויהווה מרחב ציבורי פתוח לרווחת התושבים עם פעילויות שונות.

העיר אילת מובילה באקולוגיה שמתכתבת עם המדבר סביבה. אילת זכתה באות קלינטק לשנת 2019 כרשות פורצת דרך בתחום ניהול עירוני חכם ובר קיימא, בזכות קידום ויישום אסטרטגיה עקבית לאורך שנים. תוכנית העבודה העירונית מתמקדת במספר תחומים עיקריים: מים, אנרגיה, תחבורה, תיירות, כלכלה וניהול מידע.

העירייה זכתה בקול קורא רביעי של האיחוד האירופי, והפעם בפרויקט של עצמאות אנרגטית במבני ציבור. פרויקט BERLIN מיושם בבית הספר יעלים, במטרה להפוך אותו לעצמאי אנרגטית באמצעות התאמת תאורה, מיזוג, מערכות ניהול אנרגיה, התקנת מערכת סולארית על הגג ועוד.

מעלה אדומים שואפת להפוך לעיר הראשונה מעבר לקו הירוק שמקימה מן היסוד שכונה בת 800 יחידות דיור בתקן בנייה ירוקה ומיישמת בה את המלצות פסגת האקלים הבינלאומית. כל בנייה שתוגש לאישור הוועדה לתכנון ולבנייה תהיה מחויבת לכלול עקרונות של בנייה ירוקה. גם בניין העירייה יהפוך לירוק. בינתיים הושלמה עיר העיצוב DCITY, פרי עבודתו של האדריכל הבינלאומי שלמה גרטנר, שתכנן בין היתר את תעלת הימים ובתי מלון ידועים באילת.

התחדשות עירונית ירוקה

ומה לגבי התחדשות עירונית ירוקה? פה הרבה יותר קשה, לנוכח הציפוף עליו החליטה המדינה לאחרונה. מדינת ישראל נערכת להכפלת האוכלוסייה ואישרה ארגון מחדש של המרחב העירוני, בו חיים 90% מהתושבים. המשמעות: הצפיפות בערים תעלה, כמו בערים גדולות בעולם, כך שיתאפשר צמצום השימוש ברכב מוטורי, התניידות נוחה יותר והקטנת זיהום האוויר.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "זוהי מהפכה לשיפור איכות חיי התושב. אנחנו רוצים מרחב עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית ולשירותים עירוניים. מדובר באחד הצעדים הראשונים שנוקטת המדינה במלחמה במשבר האקלים. בהמשך נטפל גם בצפיפויות במרחב הכפרי".

כדאי לדעת שצפיפות המגורים בישראל נמוכה יחסית לערים באירופה ובארה"ב ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. הצפיפות הממוצעת באתונה, לדוגמה, גבוהה מירושלים ותל אביב פי 2, של פריז גבוהה פי 3 ושל ברצלונה פי 4.

הבנייה הירוקה בהתחדשות עירונית באה לידי ביטוי בכמה אופנים. ראשית, כשמתכננים פרויקט חדש הכולל הריסה של מבנים ישנים ניתן לתכנן את המתחם החדש באופן שיתרום הרבה יותר לסביבה, לכלל הציבור ולא רק לרווחת הדיירים. במקום שורה של בניינים פזורים במתחם, קונספט של מגורים עם ערך מוסף לסביבה.

פיילוט מוצלח של משרד הבינוי והשיכון ועמידר נעשה לפני 5 שנים בשדרות, אבל לא תפס בכל הארץ כמתבקש. בניין רכבת ישן בן 18 דירות שופץ במטרה להתאימו לבנייה ירוקה ולחיסכון אנרגטי. לפני כן לא נעשה ניסיון מסוג זה בשיפוץ ירוק של מבנים קיימים. הפרויקט בוצע בשיטת רטרופיט, המתרכזת בחיסכון אנרגטי. הדיירים נהנים מחיסכון כספי בהוצאות המים והחשמל, תוך שמירה על הטבע. נערך מיפוי של כמות הקרינה בחזיתות השונות ובחינה של תנאי הנוחות התרמית בדירות ועיצוב אמצעי הצללה מותאמים. במקביל נערכה פעילות חינוכית-הסברתית בקרב הדיירים.

והתקציב? לא בשמיים. כחצי מיליון שקל במימון קק"ל ומשרד הבינוי והשיכון, בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והמשרד להגנת הסביבה. "אני גאה על היותנו חלוצים בתחום הבנייה הירוקה בבניינים ותיקים, תוך קידום חסכון אנרגטי", אמר אז ראש העיר אלון דוידי.
התפיסה התכנונית האורבנית העתידית חייבת להשתנות כך שלא בונים רק לייעוד נקודתי, אלא בעירוב שימושים. החיסכון האנרגטי רב כאשר המסחר והתעסוקה נמצאים ליד המגורים והשטחים הציבוריים מנוצלים היטב.

מצילים את העצים

בשורה חיובית לקראת סיום: לראשונה השנה החלה החתמת רוכשי דירות על הסכמי מכר דיגיטליים. כך נחסך שימוש מיותר בכמות נייר גדולה. המעבר לחוזי מכר דיגיטליים נמצא בתהליך מזה כשנה וקיבל את הסכמתו של הממונה על חוק המכר, בכפוף לעמידה בדיני הראיות. התהליך לווה על ידי גורמים מקצועיים בתחום הטכנולוגי והמשפטי.

החלוצה היא קבוצת כנען בפרויקט התחדשות עירונית בקריית אונו. במסגרת פינוי-בינוי רחב היקף ייבנו 755 יח"ד חדשות ב-10 בניינים וכ-5,000 מ"ר שטחי מסחר ו-1,500 מ"ר שטחי ציבור. כל החוזים יהיו דיגיטליים.

אבנר ורד, מנהל הפרויקט, מסביר: "היה עלינו להתאים את התהליך הדיגיטלי לדרישות הטכניות של חוק חתימה אלקטרונית ובמקביל לגשר על הפערים שלא סגורים בין חוק זה לדיני הראיות, שכן החקיקה בישראל לא מספקת הגדרות לזיהוי החותם באמצעים דיגיטליים. לאחרונה נמצא סופסוף הפתרון".

ורד מוסיף כי אמצעי החתימה שפותחו מבוססים על פלטפורמת Docusign אשר שולבה במערכת ה-CRM של החברה. הכוונה בהמשך לבצע חתימת חוזי מכר מרחוק.

"כאשר נכנסים לעובי הקורה בנושא הטכנולוגי מבינים שהחתימה האלקטרונית מהימנה יותר מנייר ועט. כעת השאיפה היא להגיע לפתרון שיאפשר לחתום הסכמים עם כל מי שיש לו קושי ברמת ניידות, לרבות הסכמי פינוי-בינוי ורכישה של תושבי חוץ", מפרט ורד.

איל הנדלר, יו"ר ובעלים קבוצת כנען, מוסיף: "החתימות הדיגיטליות הידידותיות לסביבה ולמשתמשים יקלו ויחסכו זמן רב ועל הדרך גם יצמצמו את השימוש בתחבורה. עם סיום התהליך אנו מקווים שחברות נוספות יעברו גם הן לאמצעים דיגיטליים, וכך נתרום כולנו את חלקנו הצנוע בשמירה על הסביבה". 

בניין חכם לדוגמה: מיקרוסופט בהרצליה

במבנה החדש של מייקרוסופט בקמפוס החכם בהרצליה ABB ישראל התקינה מערכת לחיסכון באנרגיה ומניעת אור שמש. בפרויקט הראשון מסוגו בישראל קיימת מערכת בקרה בזמן אמת המאפשרת ניהול תנועת וילונות אוטומטית, בהתאם למיקום השמש והזווית.
מערכות חכמות אחרות במבנה מאפשרות חיסכון בצריכה אנרגטית ומחזור. למשל, מערכת שהופכת את הלחות באוויר למי השקיה לגינה הקהילתית על הגג. 

מיקרוסופט. קמפוס חכם, צילום: עמית גירון, ויקיפדיה

בעקבות ההצלחה בהקמת קמפוס מיקרוסופט לפני מספר חודשים, שותפות של קבוצת אקרו נדל"ן, תדהר, ישראל קנדה וחוף התכלת רכשה את מלוא הזכויות במגרש צמוד. השותפות החזיקה 40% מהזכויות ושילמה 55 מיליון שקל עבור רכישת הזכויות הנותרות. המטרה: הקמת פרויקט המשך ייחודי בהיקף של 60,000 מ”ר.

פארק תעסוקה לדוגמה: O PARK באור יהודה

פארק עסקים ובילוי, הכולל מיליון מ"ר של מסחר ותעסוקה, תוכנן וייבנה על פי עקרונות ירוקים. הבניינים, שתוכננו על ידי האדריכל גידי בר אוריין, קיבלו טיפול ייחודי: במקום בנייני ענק מלבניים, נוצרו בנייני נחש מפותלים שיוצרים חוויה נופית מלאה ומשתמשים בסביבה הייחודית של המתחם.

בכל הבניינים שולבו חלונות גדולים, המאפשרים אוורור של המשרדים. בכל קומה הוצבה מרפסת חיצונית פתוחה.  

O PARK. עסקים ובילויים, צילום: הדמיה: בר אוריין אדריכלים

משטחים ירוקים פורחים יקיפו את השטח, עם מערך מיחזור אשפה ומים. הפארק מרושת בטכנולוגיית ניטור מתקדמת, לצורך בקרת מספר השוהים במקום, רמת הצפיפות וזיהום האוויר. בחלק מהפארק תאסר כניסת רכבים. במרכזו יעבור פארק ירוק ענק, שמשתרע על 600 דונם, השני בגודלו בגוש דן.

שכונה לדוגמה: כרמי הנדיב בקריית מלאכי

בשכונת כרמי הנדיב בקריית מלאכי הבנייה ירוקה מבוצעת בראייה רחבה, לא רק ידידותית לסביבה אלא בראש ובראשונה ידידותית לאדם.

"בנייה שכזו מעניקה ירוק בעיניים בכל התחומים", מסביר עו"ד שלום וסרטייל, יו"ר חברת ציפחה אינטרנשיונל. "זוהי בנייה שדואגת לכמה דברים חשובים ובהם: יצירת קהילה המחממת את הלב, בניין שיוכל לפעול במתכונת שבת למהדרין בשבעה תחומים, פיתוח גינות ציבוריות ובהן מתקני משחקים לילדים, מבני קבע ציבוריים ולא ארעיים שייבנו בד בבד עם מבני המגורים, מעקות בטיחות ונגישות לבעלי מוגבלויות, התקנת דפיברילטור בכל בניין, מיקום הגנים ובתי הספר שיצריך מינימום של חציית כבישים סואנים". 

כרמי הנדיב. לסביבה ולאדם, צילום: הדמיה: Olin הדמיות

בסיס צבאי לדוגמה: קריית ההדרכה

במסגרת פרויקט קריית ההדרכה של צה"ל בנגב הוחלט להסמיך את כלל המבנים לפי תקן בנייה ירוקה. חברת פורן שרים, שניהלה את התכנון החל משנת 2012, הובילה את הליווי להסמכה של מכון התקנים.

נדרשו אלמנטים רבים בתכנון, כגון טיפול במעטפת המבנים, מערכות לחיסכון באנרגיה ובמים ומערכות ניהול חשמל ואנרגיה. במבני המגורים הותקנו מחליפי חום, טיימרים במקלחות ומערכות חיסכון על הברזים. נלקחו בחשבון מערכות פשוטות יותר, כגון הצללות על החלונות ומעטפת מבנה מבודדת.

קריית ההדרכה. תקן ירוק, צילום: דובר צה"ל

הקמפוס של קריית ההדרכה תוכנן כך שבמרכזו מדרחוב מרכזי מוצלל, המיועד לתנועת הולכי הרגל, ומסביב כביש טבעתי לתנועת כלי רכב. בוצעו סימולציות להעמדה מיטבית של המבנים, תוך התחשבות מירבית בתנאי הסביבה והאקלים.

עירוב שימושים לדוגמה: פרויקט MILLENNIA במתחם האלף

חברת פרשקובסקי בונה בשיתוף מגדל ביטוח את פרויקט MILLENNIA במתחם האלף בראשון לציון, שיכלול 2 מגדלי משרדים בני 16 קומות ומגדל אופקי בן 5 קומות בשטח כולל של כ-60 אלף מ''ר. הפרויקט משתלב במתחם רחב היקף עם 1,500 מ''ר של בתי קפה ומסעדות, חניון תת-קרקעי, לצד פתרונות של אנרגיה מתחדשת ומערכות אקולוגיות חסכוניות.

פרויקט MILLENNIAשל פרשקובסקי ומגדל. בנייה בת קיימא,

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי: "בפרויקט ניתן דגש רב על בנייה בת קיימא עם עמידה בתקן GOLD LEED, המתבסס על עיקרון הקיימות אשר מאזן את השימוש במשאבי הטבע וסביבה ירוקה. כ-34% משטח הפרויקט הוגדר כשטח ירוק ומגונן. בזכות שימוש באמצעים כמו תאורה חכמה עם גלאי נוכחות, שילוב מערכות לבקרה וניטור אנרגיה, צפוי חיסכון של 5% בחשמל בהשוואה לתקן המחמיר הנוכחי. יותר מ-71% מהחללים המאוכלסים בקביעות צפויים לקבל אור יום מספק לשעות העבודה. תוקם מערכת ייעודית המגדילה ב-30% את האוויר הנקי ביחס לתקן הקיים. תתקיים הפחתה של 100% בצריכת מים להשקיה, בזכות איסוף מיחידות הטיפול באוויר ומיחידות המיזוג הקומתיות". 

משרדים לדוגמה: מגדל שבעת הכוכבים בבני ברק

מגדל שבעת הכוכבים של הכשרת היישוב באזור התעסוקה BBC בבני ברק הוא בן 52 קומות ונבנה לפי תקן LEED. לתקן איכויות כמו חיסכון באנרגיה, שמוריד חלק מהוצאות התפעול של הבניין וההוצאות השוטפות של השוכרים, בכל הקשור לשימוש במערכות חשמל או מים.

מגדל שבעת הכוכבים של הכשרת היישוב. חיסכון באנרגיה,

אחת המערכות המתוחכמות לניטור וביצוע אופטימיזציה לאיכות אוויר בתוך המבנה היא פרי תכנון ישראלי: חברת URECSYS פיתחה פתרון טכנולוגי מבוסס AI לניטור רמות זיהום האוויר מחוץ למבנה ובתוכו. אלגוריתם של בינה מלאכותית לומד לנבא את רמות זיהום האוויר הצפויות. האלגוריתם שולט במערכות היניקה והסינון של האוויר הצח, מה שמאפשר הכנסה אופטימלית של אוויר מבחוץ, תוך צמצום חדירת המזהמים. 

מגדל מגורים לדוגמה: פארק הים בבת ים

בשכונת פארק הים החדשה בבת ים בונה חברת א. זיתוני 2 מגדלי מגורים בני 29 קומות עם 113 דירות, לפי תקן התו הירוק.

נעשה שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ושילוב של מוצרים ושירותים ירוקים, ביניהם פינוי אשפה פנאומטי, מערכות חימום וקירור פסיביות לקומות הגבוהות, מערכות תאורה מאנרגיה חלופית.

"לא בכדי זכתה שכונת פארק הים לכינוי שכונת העתיד - מבחינה נדל"נית אך גם מבחינת אלמנטים בבנייה ירוקה, שצוברת תאוצה בארץ ובעולם", אומר אבי זיתוני המנכ"ל.

מגדלים של חברת א. זיתוני. תו ירק, צילום: הדמיה: 3Dvision

גג חי לדוגמה: הגן הבוטני בירושלים

מבנה פורץ דרך בן 3 קומות הוקם בגן הבוטני בשכונת גבעת רם בירושלים, עם הגג חי הגדול ביותר במזרח התיכון. שטח הגג 2,500 מ"ר של צמחי בר ואדמה טבעית, המשתלבים עם מראה העמק הסמוך.

זהו הגג של בית קרן מנדל, שהוקם בגן הבוטני בידי קבוצת רם אדרת. הקרן מפעילה ומממנת יוזמות מנהיגות חברתית רבות בארצות הברית ובישראל. רשות הטבע והגנים ליוותה את הקמת הגג האקולוגי.

בית מנדל. גג ירוק,

לדברי דורון נמרוד, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת רם אדרת, "הגג האקולוגי נבנה ללא מערכת השקיה, כדי ליצור שילוב מקסימלי עם הטבע. נשתלו מיני צמחים מקומיים, שגדלים בהרי ירושלים והסביבה. מעבר לתרומתה הסביבתית, הגג יוצר בידוד טרמי (בגלל שכבת האדמה) ומוריד את צריכות האנרגיה בבניין. הקמת הבניין התבססה על חומרים ממוחזרים עם תו תקן ירוק. כל פינוי הפסולת נעשה על ידי מטמנה מאושרת".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכירi