לעשות סדר בקבוצות הרכישה

קבוצות הרכישה פועלות בישראל במשך עשרות שנים. תחילת הפעילות לא התאפיינה בסיפורים דרמטיים. התחום עלה לכותרות בעיקר בעשור הקודם, בעקבות כשלים שהתגלו בחלק מקבוצות הרכישה שאורגנו אז, שבמקרים מסוימים גרמו לכך שחלק מחברי אותן קבוצות רכישה איבדו את כספם או לא יכלו להשלים את הפרויקט.

לאחר מספר נסיונות להסדרת התחום בחקיקה, הוקם בשנת 2017 על ידי שרת המשפטים (כתוארה אז) איילת שקד צוות בין משרדי שהתבקש לבחון את הכשלים השונים ולהציע פתרונות. הצוות היה בדעה כי אומנם התגלו כשלים צרכניים ומשפטיים בחלק מהקבוצות, הדורשים הסדרה בחקיקה (בתחום המגורים בלבד).

מסקנה חשובה לא פחות של הצוות הייתה כי קיימת חשיבות להמשך פעילותן של קבוצות הרכישה, הואיל והן מציעות מספר יתרונות שאינם קיימים בפרויקטים אחרים - הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינת היכולת של חברי הקבוצה להיות מעורבים בתכנון והקמת הפרויקט. משום כך אין למנוע את פעילותן או ליצור הסדרה מכבידה מדי. הגם שאינני מסכים לחלק מהמסקנות, ניכר כי מדובר בעבודה יסודית ומעמיקה.

בעקבות עבודתו של הצוות פורסם תזכיר הצעת חוק קבוצות הרכישה, התשע"ח - 2018. בין הוראות התזכיר ניתן למצוא מנגנונים שנועדו להבטיח את כספם של הרוכשים ולמנוע שימוש בכסף שלא למטרת הפרויקט, כמו גם מנגנונים שנועדו למנוע את האפשרות לשיווק יחידות דיור שאינן קיימות או שאין להן היתכנות תכנונית גבוהה, וכן מנגנונים שיגבירו את הוודאות של חברי הקבוצה בנוגע להקמתו של הפרויקט ולהיקף עלותו הכספית.

חלק גדול מהמנגנונים הנ"ל מיושם הלכה למעשה על ידי מארגנים מקצועיים של קבוצות רכישה במשך עשרות שנים. מדובר בנוהג לא מחייב, כך שלא כל מארגני הקבוצות נוהגים בהתאם לאמות המידה הראויות.

הסדרה הכרחית

חלפו יותר מ-3 שנים ממועד פרסום התזכיר, וכנסת ישראל לא עשתה דבר על מנת לקדם את הצעת החוק לכדי חקיקה מחייבת או לכל הפחות לקיים דיון רציני בעניין. כידוע לכל, אם נתנסח בלשון המעטה, באותה תקופה החקיקה האזרחית-כלכלית-קניינית לא הוצבה בראש סדר היום הפוליטי של הרשות המחוקקת.

בעקבות זאת תחום קבוצות הרכישה נותר ללא מענה בסוגיות חשובות. חמור מכך, בתקופה שחלפה מאז פורסם תזכיר הצעת החוק התגלו כשלים בקבוצות רכישה נוספות ורחבות היקף, שהסבו לחברי אותן קבוצות נזקים ועוגמת נפש רבה, שייתכן שניתן היה לחסוך באמצעות קידום החקיקה.

הצעת חוק קבוצות הרכישה אינה מושלמת, אולם המציאות מוכיחה כי הסדרת התחום הכרחית.

חקיקה בתחומי הקניין, הממונות והגנת הצרכן - גם אם אינה מעניינת כמו חוקי לאום, תקציב המדינה ותיקונים לחוק האזרחות או לחוקי יסוד אלה ואחרים - היא חשובה ודחופה מכל אלה עשרת מונים, שכן היא נוגעת בחיי היום יום של כולנו. חובת האמונים הבסיסית של המחוקק כלפי אזרחי המדינה מחייבת את קידומה של חקיקה כזו לאלתר.