הקריסה הנוספת בדרך? תכנית המטרו מונעת חיזוק מבנים

החוק קובע שלא ניתן להוציא היתרי בנייה בניגוד לתכנית מופקדת • התוצאה: אי אפשר לחדש בניינים שעלולים לקרוס, משום שהם נמצאים בתחומי המטרו

כשמבנים עלולים להתמוטט, חייבים לאפשר חיזוק, צילום: Envato Elements

הקריסה בחולון תתגמד לעומת מה שצפוי פה בשנים הקרובות. איש לא מדבר על זה בקרב קברניטי המדינה, אבל המטרו עלול להביא לקריסת אינספור בנייני ״נייר״.

הגדרת מבנה מסוכן מצויה בחוקי העזר העירוניים, למשל חוק עזר לתל אביב יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001 קובע כי בעל בניין יחזיק את בניינו במצב המבטיח את שלום המחזיקים, שלום הציבור ואת בטחון הנכסים הסמוכים לו.

ככל שיש חשד כי המבנה מסוכן, על העירייה לבצע את בדיקת הבניין. ככל שהעירייה סבורה לפי חוות דעת כי הבניין אכן מסוכן, היא יכולה לדרוש מבעל הנכס לבצע את העבודות המפורטות. ככל שבעל הנכס לא מילא אחר דרישות העירייה ולא ביצע את העבודות הנדרשות, רשאית העירייה לבצע את העבודות בעצמה ולגבות מבעל הנכס את ההוצאות האלו. ככל שהעירייה סבורה, לפי חוות דעת, כי לבניין קיימת סכנה מיידית, היא רשאית לתת בין היתר צו סגירה ולצוות על פינויו או על הריסתו המיידית.

עו"ד צבי שוב. ההתנגדויות והעררים נמשכים שנים, צילום: יח"צ

סכנה אמיתית ומוחשית

איך תכניות המטרו קשורות לכל זה? רכבת המטרו עתידה לעבור ב-23 ערים, בתוואי של כ-145 ק"מ במרכז הארץ. השלב התכנוני מצוי בשלבי הפקדת התוכניות והדיונים בהן. סעיף החוק המרחף מעל תכניות אלו קובע כי לא ניתן להוציא היתרי בנייה בניגוד לתוכנית מופקדת, ולכן המשמעות הינה, שבניינים הנמצאים בתחומי תכניות המטרו, המוגדרים מסוכנים, לא יוכלו לעבור התחדשות, ולכן הדבר מהווה סכנה אמיתית ומוחשית.

בדיקות רבות שנעשו לאחרונה מעלות כי מבנים רבים הוגדרו כמסוכנים, ולהם יש להוסיף גם את הבניינים שנבנו לפני 1980 – להם אין עמידות בפני רעידות אדמה, לפי תקן 413.

החשיבות מתחדדת עם פרסום הצעת שרת הפנים, איילת שקד, לתוכנית למלחמה בבניינים המסוכנים, פתרון שיתכן ויאפשר הריסה ובנייה מחדש בהליך מזורז תוך תוספת זכויות של עד 800%, פטור מהיטל השבחה וקיצור ההליכים לאישור התוכנית והוצאת היתרי בנייה.

זאת לעומת המסלול הרגיל, המאפשר תוספת זכויות בנייה של עד 400%, מחצית מהמוצע כעת, תשלום היטל השבחה ולעיתים גם הקצאת שטח ציבורי לרשות המקומית. התקווה היא לקיצור הבירוקרטיה ותוספת זכויות בנייה משמעותית.

הדרך הארוכה להתחדשות

נראה כי לאחרונה מתחדדת החשיבות בחיזוק וחידוש מבנים מסוכנים, לאחר שראינו והזדעזענו ממה שעלול לקרות אם לא ייעשה כן. אך נראה כי הדרך עוד ארוכה ומכשולים רבים בה. 

תכנית המטרו, שלא תאפשר כרגע לחדש בניינים, או שכנים שיכולים ואכן פועלים להתנגד לתוכניות לחיזוק ומגישים התנגדויות ועררים שאורכים שנים רבות, או רשות שלא מעוניינת בתחומה בתוספת זכויות גדולה, גם ללא תשלום היטל השבחה. הכוונה טובה, אך במקרים כגון אלה, של מבנים מסוכנים העלולים להתמוטט בכל יום שעובר, יש לרסן לדעתנו את שיקול דעת הרשויות ולאפשר את החיזוק ללא מכשולים.

נראה כי המדינה סבורה שהפתרון הינו בהגדלת התמורה לדיירים והגדלת התמריץ להריסה. אנו סבורים כי זה פתרון חלקי, מאחר שחזקה שרוב הדיירים מעוניינים לעבור לדירה חדשה, אולם עינינו הרואות כי חלק עיקרי בבעיה הוא הכוח הגדול שניתן לרשויות. יש להן מעין זכות וטו ושיקול דעת

אם לקדם התחדשות עירונית או לאפשר הריסה בדרך כזו של תמ"א 38 או אחרת. הרשויות מונעות בין היתר משיקולים כספיים של היטל השבחה ותשתיות ציבוריות.

שילוב של הסכמות הרשות, תכניות ארציות של רכבת קלה ומטרו ומסלול ארוך מאד, כולל התנגדויות שכנים לאור העובדה כי מדובר בהקלות, הן הגורמים העיקריים לכך ששנים רבות לאחר שכולם מודעים לכך שחייבים לפעול, כה מעט בתים חודשו.

נקווה שהמדינה תיטול חלק משיקול הדעת ותורה על מסלול מהיר לפתרון הבעיה, לפני שתעלה במחיר של חיי אדם חלילה.

 

כדאי להכירi