הדילמה הבלתי אפשרית של הקבלנים

תוכן בשיתוף מסחרי

נורא נוח לכולם להאשים אותנו הקבלנים שאנחנו כרישי נדל"ן, ולפעמים תואר מכובד יותר - "חזירי נדל"ן". שאנחנו עושים כסף קל על חשבון הרוכשים, ושהאינטרס העליון שלנו הינו שמחירי הדיור יתודלקו ויעלו מעלה מעלה.

לפרוטוקול: אין יותר לא נכון מכך. אדרבה, האינטרס שלנו הוא דווקא ששוק הדיור יהיה יציב, שיהיה בו היצע כהלכתו ושרמות המחירים יתייצבו ולא ישתנו. ושיהיו יותר מגרשים לבנייה מיידית, רצוי באזורי ביקוש.

יציבות בשוק הדיור טובה לכולם - לרוכשים, לקבלנים ולמדינת ישראל. כך נוכל לדעת בדיוק כמה שווה לנו כל פרויקט, ולא יהיו לנו בדרך כל מיני הפתעות שונות ומשונות.

העלייה התלולה במחירי הדיור, כ-8% בשנה האחרונה, לא טובה לנו, בלשון המעטה. היא מגלמת בתוכה כמה וכמה מרכיבים שהופכים את הרווח שלנו לגבולי, אם בכלל. 

לנו זה עולה יותר

נתחיל במחירי הקרקע. אין זה סוד שהשנה עלו רמות המחירים במכרזים בממוצע בכ-20%, ובמקרים מסויימים ביותר מ-50% ועד 100%. יעידו על כך שורה ארוכה של מכרזים, דוגמת מע"ר מודיעין, רמת בית שמש, קריית שלום בדרום תל אביב והרשימה עוד ארוכה.

מרכיב זה לבדו של עליית מחירי הקרקע שוחק את הרווח שלנו ומייצר מול הלקוחות מציאות כמעט בלתי אפשרית, בה איננו יכולים לעדכן בהתאם את רמות המחירים. אולם איך נוכל לקדם את הפרויקטים בעלויות הגבוהות?

נמשיך בעלייה המסחררת שהייתה בשנה האחרונה בתקורות הבנייה, כולל עלייה של עשרות אחוזים במחירי המלט, הברזל, העץ וכל המוצרים הנלווים. לכאורה, ההתייקרות מוצדקת, עקב קשיי הקורונה בהובלת סחורות. אבל בסופו של יום, מי יצטרך לספוג את העלויות הללו אם לא אנחנו, ובאין ברירה, הדיירים!

המחסור הקריטי בעובדים זרים הגיע לשיאו במהלך השנה האחרונה, כשרק כ-10,500 עובדים נותרו לפליטה. זאת בשעה שהשוק נזקק נואשות למספרים גבוהים בהרבה, 60-70 אלף לפחות. לאחרונה החליטה ממשלת ישראל על הגדלת המכסות, מה שעוד לא בא לידי ביטוי. בפרויקטים הקיימים אנחנו נאלצים לספוג את המחסור, המתבטא בהתמשכות בלתי סבירה בביצוע פרויקטים, מה שכמובן מייקר אותם מאוד ומעכב מסירת הדירות לרוכשים.

שלטון הפקידים

על בירוקרטיה והליכי מתן היתרים דיברנו? מחישוב שערכנו בלשכת הקבלנים מתברר כי מרכיב זה לבדו מוסיף מאות אלפי שקלים על עלויות ייצור הדירות, עלות שכמובן חלה עלינו. מוצאים אנו את עצמנו, יום-יום ושעה-שעה, מתמודדים מול פקידות ערלת לב וחסרת גמישות לחלוטין לצרכים שלנו.

נושא נוסף המייקר את ייצור הדירות הינו הטכנולוגיה המאוד מיושנת, המבוססת בעיקרה על עבודת כפיים, וגורמת לכך שמשך הקמת בניין לוקח בממוצע כ-3 שנים, כפליים ויותר לעומת המדינות המערביות המתוקנות. מי שמנסה להכניס טכנולוגיה חדשה נתקל בבירוקרטיה של מכוני התקנים.
לא הזכרתי, כמובן, כל מיני סגרים, חגים, מלחמות ושאר מרעין בישין שמכבידים עלינו ולא מוסיפים בריאות, שלא לדבר על כדאיות כלכלית.

וכמובן, איך לא, בצוק העיתים, מאות רבות של חברות קבלניות אינן פעילות כלל. חלקן הלכו לעולם שכולו טוב ועוד מאות רבות של חברות בקושי צפות מעל לפני המים. הבנקים אורבים לנו בפינה עם מימון הפרויקטים, שעלינו להחזיר במועד בריבית דריבית. ערבויות חוק המכר מוחזרות תמיד באיחור. ישנן התחייבויות ענק, ערבות אישית ושיעבודים - על זה עדיין לא דיברנו!

פירטתי כאן, ממש בראשי פרקים, רק מקצת מהקשיים שעלינו, הקבלנים, להתמודד עימם יומם ולילה. מי שרוצה אחרי כל זאת להתחלף איתנו, בבקשה, שיקום!

תוכן בשיתוף מסחרי