סין זה כאן: פינוי-בינוי כפוי לעשרות משפחות

בשיתוף ד"ר אסף שפנייר

תוכן בשיתוף מסחרי

סוף השבוע התפרסם ברוב הדר ההישג של יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, שהצליח לצמצם ב-30% את חוק ההסדרים, שהוא באמת חוק לא דמוקרטי שהיה טוב לוּ היה נעלם מהעולם. אבל משרד האוצר "התאהב" בחוק, ומאז שנות ה-80 מצליח להעביר בעזרתו עשרות רפורמות בלי להתאמץ ובלי לתת תשובות לשאלות קשות. אז קיצוץ של 30% זה בהחלט ראוי, אבל צריכים לשאול את עצמנו האם אלה ה-30% הנכונים, או שמא מדובר שוב בלוביסטים של אנשי ההון, שהפעילו לחצים במקומות המתאימים.

חוק ההסדרים הנוכחי מחביא בתוכו פצצה חברתית מתקתקת, כזו שכל הקבלנים, היזמים ובעלי ההון כבר לא יכולים להמתין יותר שתעבור. מה היא המתנה הגדולה? הורדת סף ההסכמה בפרויקט פינוי-בינוי מ-80% ל-66%.

מי יכול להתנגד?

ולא רק זאת. החוק מוסיף שכל מי שיש לו עבירות בנייה כאלו ואחרות לא נחשב במניין מי שיכול להתנגד. הוא כמובן יכול להיות בעד פינוי בינוי - אבל לא יכול להתנגד. החוק גם לא מבדיל בין עבירות בנייה שונות, האם פרגולה או סגירת מרפסת היא באותה דרגת חומרה של תוספת בנייה אמיתית ללא היתר?

החוק גם לא מבדיל בין בעלי דירות שגרים בדירתם לבין אלה שקנו את הדירה לצורך השקעה ורק משכירים אותה. כלומר, ההצעה הזו מובילה למצב שבו מיעוט גדול ומשמעותי (שיכול למנות גם עשרות משקי בית) שאינו מעוניין בעסקת פינוי-בינוי במתחם בו הוא מתגורר, נותר למעשה מול שוקת שבורה, ללא כל חלופה אמיתית וללא אפשרות מעשית לבחור שלא לצאת לדרך הקשה של תהליך פינוי-בינוי.

לאקונה נוספת בחוק המוצע: מי יכול לתבוע "דייר סרבן". על פי החוק החדש, עכשיו גם היזם יכול לתבוע אותו, ולא רק הרשות המקומית. החוק יכול להביא לאבסורד שבו המשקיעים יוכלו להדיר מדירתם עשרות תושבים.

החוק הכי חברתי?

יטענו הטוענים שזה דווקא החוק הכי חברתי שיש, שכן הוא מאפשר לבנות בתים חדשים לכל אותן אוכלוסיות מוחלשות שדירותיהן מתפוררות, לחדש את השכונה ולהוסיף אוכלוסייה חזקה. הם יוסיפו ויטענו שהחוק הוא אקולוגי וצו השעה, כי יש לחדש בניינים ולהוסיף דירות, ולא להמשיך לבנות עוד ועוד על שטחים פתוחים.

אבל ההצעה הזו מתבצעת ללא איזון מספק בהגנות על אוכלוסיות פגיעות המתגוררות במיזמים אלה. התחדשות עירונית היא צורך השעה ויעד לאומי, אולם יש לתהות מדוע בעלי דירות המתגוררים בבניינים המיועדים להתחדשות (לעיתים בנייה שממילא צפופה בהרבה מזו הקיימת באזורים רבים בארץ), הם אלה שצריכים לשאת על עצמם את מלוא הנטל של מימוש מטרות אלו?

מה צריך לתקן?

אז מה צריך לתקן? ראשית בנושא עבירות בנייה, קודם כל צריך להגדיר אותן בבירור ולהבדיל בין קלות לחמורות. אם יש לך עבירות בנייה משמעותיות, אז אתה מחוץ למשחק, לא יכול להיות בעד ולא נגד. לא ייתכן שנותנים פרס לעבריין בנייה או עונשים שלא מוגדרים בחוק. ייתכן שיש לשנות חוק אחר - את חוק הענישה על עבירות בנייה.

דבר נוסף שחייבים לעשות זה הבחנה בין דיירים שמתגוררים בדירתם (דיירים ממשיכים), שזה כל עולמם, לבין מי שקנה דירה להשקעה. אם מורידים את סף ההסכמה מ-80% ל-70%, או אז יש לספור רק את בעלי הדירות שגרים בהן, אחרת מה נראה כאן? עשרות בעלי דירות מפונים מדירתם בניגוד לרצונם. ובשורה התחתונה, כמובן לא סביר שהיזם יוכל לתבוע את הדיירים. 

הכותב הוא מרצה להנדסת תוכנה במכללת עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה

תוכן בשיתוף מסחרי

בשיתוף ד"ר אסף שפנייר