בשיתוף עיריית נתיבות
כששואלים את בני המקום מדוע הם נשארים בנתיבות, התשובה כמעט אחידה: ״האוכל פה הכי טעים!". כיום מתקיימים בעיר מספר סיורים קולינריים, החושפים מקומות קסומים וטעימים, לרוב סמויים מן העין. מעבר למנות מפתיעות שמסתתרות במטבחי נתיבות, קיים גם מפגש עם התושבים ובעלי העסקים מאחורי הסיפורים, אלה שהופכים את נתיבות לכל כך מיוחדת וקסומה - ובעיקר טעימה.
ששת הגדולים
הכל מתחיל למעשה במייסדי העיר שהגיעו ממרוקו, מתוניס ומאלג'יר. במשך השנים מתפתחים הטעמים בשילוב בין ישן לחדש, בין מגזרים ובין תרבויות. מרבית האנשים המגיעים לסיורי קולינריה בעיר לא היו בנתיבות מעולם, אבל גיבשו עליה דעה קדומה. אותם אנשים שביקרו בנתיבות לראשונה ונהנו מהטעמים, הם השגרירים הכי טובים של נתיבות. בסיועה של עינב לוי, שמעבירה סיורים חברתיים בעיר בשבע השנים האחרונות, ולאחרונה משלבת גם סיורים קולינריים, בחרנו כמה מקומות שאי אפשר לדלג מעליהם. בשוק הישן של נתיבות מסתתרות להן מסעדות ותיקות שהפכו מזמן למוסדות קולינריים, שאלפים פוקדים מדי שבוע.
אחת מהן היא מסעדת "זגדון", הקיימת מעל ל-60 שנה.לפני כשנה נפטר האב, עמוס זגדון ז"ל. הבן מיכאל לקח על עצמו את ניהול העסק המשפחתי. במסעדה תוכלו ליהנות ממגוון מאכלים, כגון פריקסה, קציצות ירק תוניסאיות, פלאפל, שווארמה וסלטים כיד המלך. אומרים שעמוס האב היה הראשון שמכר פלאפל בעיר. כשתגיעו למקום, מי שיקבל את פניכם יהיה מיכאל עם חיוך כובש ותודעת שירות גבוהה. המלצה – תנו ביס גדול בקציצות התוניסאיות.
במרחק כמה צעדים תוכלו למצוא את "הבריקה של אדם" - חנות קטנטנה שאין לה אפילו שלט, אבל תוכלו לזהות אותה בקלות בזכות התור הארוך שיש בפתחה. מאות מגיעים לחנות מדי יום לטעום את הבריקה הכל כך מוכרת וטעימה. אדם חורי החל להכין בריקות בשנת 1955, כשהיה נער בן 17, בתוניס הרחוקה. שנה לאחר מכן עלה לישראל והגיע לנתיבות, הוא שייך לדור המייסדים של העיר. ותיקי העיר זוכרים את החנות הראשונה שהייתה לו ממש ליד הקולנוע הישן.
בתקופה הזו מספרים שמי שרצה תוספת ביצה בתוך הבריקה, היה צריך להביא את הביצה בעצמו מהבית, ובכך חסך את עלות הביצה שהייתה יקרה בימים ההם. עם השנים עבר מקום והתמקם ברחבת השוק הישן. סוד הקסם של המקום טמון באריסה האדומה, תוצרת בית, שהמקום שומר באדיקות את מרכיביה. לפני כשבע שנים אדם העביר את השרביט לנהוראי הנכד שממשיך את המסורת של הסבא האהוב. הדרך המומלצת לאכול את הבריקה היא כמובן עם אריסה אדומה ולצד טרופית קרה הנמכרת גם במקום.
"מאפיית נתיבות", או בשמה המוכר יותר "מאפיית אוחיון", ממוקמת בשוק הישן בנתיבות. המאפייה קיימת עשרות שנים, ובה אופים פרנה, ג'בטה, פיתות, בגטים ושלל סוגי לחמים שונים. בנוסף, ישנם גם מאפים נוספים כגון בורקסים, קרואסונים, עוגות ועוד. המאפיה פתוחה עד לשעות הקטנות של הלילה, כך שבקרב הצעירים זהו המקום האהוב לסיים בו בילוי עם מאפה בורקס טורקי חם וטעים. המלצה נוספת היא לא לוותר על לחם הפרנה הנמכר במקום ולהגיש זאת בארוחת שישי שלכם לצד סלטים או דגים מרוקאים (פתוחה 24 שעות ביממה).
את "ג'ויה סושי בר" פתח מאיר בונפד לפני שבע שנים. למעשה, זוהי מסעדת הסושי הראשונה שהוקמה בנתיבות. מאיר מספר שהחלום שלו היה להביא את הטעמים של המזרח הרחוק לנתיבות, להכין סושי טעים וטוב, עשוי מחומרי גלם איכותיים, מירקות ומדגים טריים. אני זוכרת את המאמץ הרב שהוא השקיע בחשיפה של תושבי האזור לטעמים החדשים, מאמץ שנשא פרי, וכיום היא נחשבת לשם דבר וסוחפת אליה קהל מכל האזור. מלבד סושי, תוכלו לטעום גם מוקפץ, פאד קפאו, כיסונים, אגרול ושלל מאכלים המזוהים עם המזרח הרחוק. המלצה שלי: אל תוותרו על "מאיר", הרול הכי מיוחד בתפריט. הג'ויה בכשרות של בד"צ בית יוסף.
את "קונדיטוריית ניחוחות חיים" פתח הקונדיטור חיים דמרי, אחד האנשים האהובים והמוכרים באזור. הוא מופיע רבות בשלל תוכניות בוקר ובמדורי הקולינריה, הוא גורף לא מעט מחמאות מבכירי התעשייה הקולינרית בארץ ולאחרונה גם השתתף בתוכנית הטלוויזיה "הקינוח המושלם" והגיע עד לחצי הגמר. בקונדיטוריה תוכלו למצוא מגוון רחב של קינוחים מיוחדים ומרשימים, בטעמים כל כך ייחודים, הודות ליצירתיות שלו שבכל פעם מגיעה לשיאים חדשים. הוא לגמרי מצליח להביא לנתיבות ניחוח פריזאי - תוכלו למצוא שם מגוון גדול מאוד של קינוחים כמו אקלרים במילויים שונים, עוגות גבינה, קינוחי ויטרינה, לחמי מחמצת ועוד. המלצה: אל תוותרו על ישיבה במקום, פנקו את עצמכם בקינוח מהוויטרינה לצד שתייה חמה.
באשר פרומז'רי במתחם פריז סנטר הוא אחד המקומות שסוחף אליו תיירים מכל הארץ. כחובבת קולינריה התרשמתי מאוד מחנות הגבינות שמרכזת בתוכה גבינות כשרות מכל העולם. את החנות מנהלת שירה כהן המקסימה, שהחלה את דרכה כעובדת בסניף באר שבע וכיום היא שותפה בחנות בנתיבות. לשירה יש ידע עצום בכל מה שקשור למוצרי החנות ולענף שבו היא בחרה להפוך למרכז חייה, והיא מצליחה להעביר את הידע הזה אל הקונים הרבים הפוקדים את החנות. בכל פעם אני לומדת בזכותה על עוד גבינה חדשה שלא הכרתי. ההמלצה - כוס יין לצד לחם כפרי, מריחה של חמאת כמהין, אפשר להוסיף ממרח של מתבל אהוב לצד צלוחית עם זיתים – ואתם מסודרים.
סיור בלתי נשכח
עדי רוזן, בעלת "סיפור קולינרי", שזיהתה את הפוטנציאל הקולינרי בעיר, יצרה סיור שנמשך כשלוש שעות וחצי, ומשלב את היוקרה לצד הפשטות, את החדשנות לצד האותנטיות.
למשל, במהלך הסיור מתחילים מתחת למגדל אייפל במרכז פריז סנטר ואוכלים את הגבינות הכי טובות בעולם לצד טעימות יין, משם נוסעים לשוק ואוכלים את הבריקה של אדם ונהורי, מקום שקיים 46 שנים (והוא אפילו נטול שלט), ממשיכים למסעדת הפלאפל של זיגדון ואוכלים קוסקוס אותנטי בעבודת יד עם כפיתה במסעדה שקיימת 50 שנים, ובמקביל שומעים על חיי הלילה המפתיעים שקיימים שם בצמוד למסעדה ובשיתוף פעולה מלא של הבעלים.
לצד זה, אוכלים במקומות צעירים וחדשניים כמו "פיצה דלה ויטה" - פיצרייה נפוליטנית אמיתית שבה גוזרים את הפיצה במספריים ומרגישים בנאפולי; וכן אוכלים סושי מפתיע עם טוויסט של לימון ואגרול פריך שמאחוריו מסתתר סיפור מרגש של מאיר, הבעלים של מסעדת "ג'ויה", שבכל סיור מספר על הדרך הבלתי אפשרית שחווה מפתיחת מסעדת הסושי בלב השוק, שבה הסתכלו עליו כעוף מוזר, ועד שהפך למסעדה המצליחה ביותר בתחומו. השיא מגיע בפטיסרי "ניחוחות חיים", שבו המטיילים מקנחים בשולחן מלא בקינוחי גורמה צרפתיים רבים, צבעוניים וטעימים מאוד של השף קונדיטור חיים דמרי.
״בעיניי, לאוכל יש חשיבות גדולה משובע״, מסבירה עינב לוי, "האוכל פה הוא ראי לנפש של אנשים, שבמשך דורות מעבירים את הסודות הקולינריים מאב לבן ומאם לבת. לצד זה, אנחנו רואים איך צומח לו דור חדש עם זיקה וסקרנות למאכלים מתרבויות שונות בעולם".
״הסיורים תורמים מאד לכלכלה המקומית, ובעצם הגעת המטיילים הם עוזרים לתושבי הדרום להמשיך להתפרנס בכבוד״, מסכמת עדי רוזן, ״כמו כן אני חווה טרנספורמציה אמיתית בכל סיור, שאליו מגיעים מבקרים לנתיבות. המחשבה הרווחת היא שחיים בעיר בעיקר חרדים ולא ממש מבינים מה מיוחד שם. בתום הסיור הם מבינים שיש בעיר הזו המון אוצרות. בתקופה שבה מורכב לטוס לחו"ל, זו ההזדמנות המושלמת להיחשף לכל הטוב שישנו כאן״
בשיתוף עיריית נתיבות