המשפחות בוחרות בנתיבות

בשיתוף עיריית נתיבות

נתיבות הפכה בשנים האחרונות מוקד משיכה לרילוקיישן לצעירים לתחומה. הנתונים מרשימים: נתיבות היא אחת הערים היחידות שרושמות מאזן הגירה חיובי של יותר מחמישה אחוזים בשנה, כאשר יותר מ-40 אחוזים מתושבי העיר הם צעירים. העיר רשמה גידול של כ-10,000 תושבים בעשור האחרון, וכיום היא העיר השנייה בגודלה בנגב במגזר היהודי. היא צפויה לחצות בשנה הקרובה את רף 50 אלף תושבים.

נתיבות היא גם בין עשר הערים שממשיכות להוביל את היקפי המכירות בישראל. במרץ-מאי לבדם נמכרו בעיר 243 דירות, עלייה של 14.6 אחוזים לעומת הרבעון הקודם. כזכור, העיר הוכתרה במקום השלישי ברשימת הערים הצומחות בחמש השנים האחרונות. למרות הקרבה לחזית הדרומית והקורונה, מדווחות חברות הבנייה על ביקושים אדירים.  

בעיר יש כיום כ-20 פרויקטים בכמה שלבים, מתכנון מקדים ועד לשלבי בנייה. לא מדובר רק על ביקושים, אלא גם על מימושם. לדוגמה אחת החברות הבונה בשכונות החדשות הצליחה למכור בתוך פרק זמן של שנה וחצי כמעט את כל דירות הפרויקט, המתפרס על פני עשרה בניינים עם קצב מכירה של 15-20 דירות לחודש. לא צריך להכביר במילים: המספרים מדברים על השבחה וביקושים. מניתוח שנערך לאחרונה בהשוואה בין מכרז שנסגר בשבועות אלו בשכונת נווה שרון בעיר למכרז דומה במאי לפני שש שנים, באותו מקום, נמצא כי קיים הבדל מהותי במחיר. מכרז ל-280 יחידות דיור בשכונה נסגר במחיר כולל של כ-149 מיליון שקל. לפני שש שנים בסכום נמוך של כ-138 מיליון שקל. את החשבון תעשו לבד.

רקמה אנושית אחת

מה מושך את הצעירים אל העיר? ראשית, היכולת להרוויח יותר ולשלם פחות. בניגוד לערים אחרות בפריפריה הדרומית, הטבת המס לתושבי נתיבות עלתה מ-13 אחוזים ל-16 אחוזים בשנה, עד לתקרה של 204 אלף שקל. המשמעות היא כי ניצול מקסימלי של הטבת המס יגיע ל-32,640 שקל.

בהנחה ששני בני הזוג עובדים, ההטבה עשויה להגיעל-65,280 שקל בשנה, ויכולה להוות מקור תקציבי לתשלום המשכנתא. כבר עכשיו מתקיימים בנתיבות חיי קהילה מגוונים, רחוקים מהתדמית שלה הורגלנו שנים ארוכות כעיר פריפריאלית ומרוחקת, שהייתה מזוהה אולי יותר מכל בעבר הרחוק עם התדמית הדתית. העיר הטרוגנית מבחינת האוכלוסייה ורמת ההכנסה של התושבים, דבר המעמיד אתגר ממשי בפני העירייה. אחוזי ההצלחה הגבוהים בבגרות מעידים על ההצלחות גם בתחום זה. העיר מתאפיינת בחוסן חברתי בזכות הקהילה החזקה והמגובשת. החוסן החברתי בא לידי ביטוי בהרכב האוכלוסייה, שהוא אחד הדברים המשמעותיים שמחבר את התושבים לעירם. בני כל הגילאים, מכל הזרמים, מציינים את האוכלוסייה המקומית כאחד הדברים האהובים עליהם בעירם.

בנתיבות חיים בכפיפה ובאחווה, 1/3 חילונים, 1/3 דתיים ו-1/3 חרדים. התושבים מעידים על תחושת לכידות, שייכות לקהילה ואיכות אנושית. בין כל התושבים, כולל החדשים, מערכת קשרים ענפה.

פארק תעשיות חדשני

בשקט בשקט, הדביקה נתיבות בתנופת הבנייה את הערים השכנות, ולפי מרשם האוכלוסין הפכה לעיר השנייה בגודלה בנגב במגזר היהודי עם כ-40 אלף תושבים. במסגרת ההסכם החדש, ייבנו מאות כיתות לימוד על פי פרוגרמה ותקני משרד החינוך. ההסכם כולל השקעה כספית בהיקף משמעותי לחידוש ולשיפור תשתיות על-עירוניות ותחבורתיות, אשר ייתנו מענה לשכונות החדשות.

הסכם הגג בנתיבות הביא בשורה בדמות השקעה ממשלתית אדירה של 4.7 מיליארדי שקלים. תקציבי עתק אלה מסייעים להפוך את חזון הפיתוח האורבני למציאות מתממשת. בד בבד, עם גידול העיר פועל ראש העירייה ליצירת אפיקי תעסוקה חדשים באמצעות פיתוח אזורי תעשייה בהיקף של 4,160 דונם. בימים אלה הועברו לשטחה של העיר כ-900 דונמים, אשר ישמשו לתעסוקה. הזינוק במניין התושבים מחייב גם פתרונות תעסוקה איכותיים. אלה מגיעים מפארק התעשיות החדשני נעם - מיזם משותף של עיריות נתיבות ואופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושער הנגב. הפארק הוא עוגן תעסוקתי-תעשייתי. עד שנת 2026 הוא מתוכנן לארח 45 מפעלים, בחלקם חדשים ובחלקם כאלה שיועתקו ממרכז הארץ, ולכלול עד 6,000 משרות, בהן שיעור גבוה של מהנדסים והנדסאים.

עם אישור תב"ע נוספת והרחבה של כ-1,900 דונם, אמור הפארק להקיף 120-100 מפעלים שיעסיקו 12-10 אלף עובדים. הדגש בפארק נעם הוא על תעשיות עתירות ידע וחדשנות טכנולוגית. הוא מאפשר סביבת עבודה איכותית וירוקה, תוך ניצול יעיל של אנרגיות מתחדשות - כמעט על כל הגגות מותקנים פאנלים סולאריים. במקביל, תורם הפארק למימוש חזון החינוך הטכנולוגי בישראל, לשגשוג הנגב המערבי ולחיזוק החוסן הלאומי. עם המפעלים שכבר עובדים בו נמנים מחלבת טרה, סטארט-אפים בתחומי התקשורת והאלקטרוניקה וחברות קלינטק. תוכניות מפורטות יעטפו את הפארק בהסדרי תנועה וחניה מתקדמים, בזכות קפיצת מדרגה נוספת בתשתיות. 

חינוך בהצטיינות

בנתיבות דוגלים בשוויון הזדמנויות ובצמצום פערים שמתחיל בחינוך - זה המוטו שהוביל להקמת מרכז שוורץ רייסמן אזורי לחינוך מדעי, קמפוס הלמסלי לחינוך מדעי בנתיבות.

מדובר במיזם ראשון מסוגו בנגב שאותו קידמו בשנתיים האחרונות ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, יו"ר הקרן הלאומית למדע ונשיא מכון ויצמן לשעבר, פרופ' דניאל זייפמן, וראשי רשויות אשכול נגב מערבי. המרכז האזורי מיועד ל-1,500 תלמידי י'-י"ב מנתיבות ומיישובי אשכול הנגב המערבי.

המרכז יתמקד בלימודי פיזיקה ברמה של חמש יחידות לימוד, ובהמשך גם בלימודי כימיה. הלימודים יתבצעו על פי מודל מקורי שפיתחו פרופ' חיים הררי ופרופ' דניאל זייפמן, שכיהנו בעבר כנשיאי מכון ויצמן למדע ויושם לראשונה בתל אביב כבר לפני כ-30 שנה (חמד"ע), ובהמשך ברחובות ובראשון לציון. מודל זה הביא לגידול משמעותי בכמות הבוגרים המסיימים בהצלחה בגרות מדעית ובעיקר מצוידים בכלי חשיבה, ביצירתיות וביכולת לפתור בעיות. עתה מוקם המרכז בנתיבות, על מנת להגדיל משמעותית את כמות בוגרי מקצועות המדעים בנתיבות והסביבה.

נשיא מכון ויצמן היוצא ויו"ר הקרן הלאומית למדע, פרופ' דניאל זייפמן, מסר: “הקמת המרכז החדש לחינוך מדעי תאפשר לתלמידים חינוך הפותח צוהר להתבוננות רחבה ומעמיקה על העולם, ומוביל למימוש עצמי ואפשרויות השתלבות והובלה בחברה הישראלית". הקמת המרכז שייתן מענה לתלמידי נתיבות והאזור כולו מאפשרת להתמודד בהצלחה עם האתגרים שעמם מתקשה להתמודד בית ספר יחיד, כגון מחסור באנשי הוראה מצטיינים למקצועות המדעים והקושי של מנהלים לאתר ולגייס מורים שכאלו, המחיר הגבוה של התשתיות והציוד הנדרשים להוראה מעולה של המקצועות המדעיים, והקושי לצייד את כלל בתי הספר במעבדות מתאימות ועוד. בנוסף, השיגה העיר בשנה החולפת הישגים רבים ומשמעותיים נוספים, כגון הצטיינות מיוחדת עבור פעילות יחידת הנוער שלה בתחרות ארצית שנערכה במאי 2021.

כמה דוגמאות להישגים:

• מספר לומדי הפיזיקה עלה מ-80 תלמידים מהיישוב ל-181 תלמידים בשלוש השנים האחרונות. 

• תוכנית יוניסטרים - תוכנית יזמות וחדשנות יוקרתית, שפועלת בנתיבות בכל חמשת בתי הספר העל-יסודיים עם תוכניות שונות, ובנוסף תיפתח קבוצה חדשה בתיכון חרדי לבנות בעיר בשנה הקרובה.

•הכבוד הגדול - שתי קבוצות מהתוכנית היוקרתית יוניסטרים העפילו לשלב הגמר, וקבוצת מקיף נבון זכתה בחצי הגמר במקום הראשון.

• בעיר פועלות גם תוכניות סייבר יוקרתיות:

• מגשימים וסטארטק - תוכניות סייבר לאומיות מטעם המרכז לחינוך סייבר.

• ניצנים - תוכנית המופעלת על ידי מרכז אודי למצוינות תקשובית בשיתוף אגף התקשוב בצה"ל.

• תוכנית קדם עתידים - תוכנית לקידום מצוינות הפועלת בכל בתי הספר העל-יסודיים בעיר, מטרתה לסייע לתלמידים להגיע לתעודת בגרות איכותית שתאפשר להם להתברג ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, עתודה והמשך לימודים אקדמיים בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים, תוך פיתוח מיומנויות וכישורים אישיים. השנה התקבלו למסלולי עתודה חמישה תלמידים.קבוצת החקר מהישיבה התיכונית זכתה מקום ראשון ביריד החקר המחוזי וייצגה את העיר בכבוד ביריד החקר הארצי.

נגישות בדרך

גם הנגישות תורמת להחלטה לעבור לנתיבות כיום. מערכת כבישים, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, מחברת כיום את נתיבות לצירי התנועה המרכזיים. מעבר לכך, כביש 6 ותחנת הרכבת העירונית מקצרים דרמטית את הנסיעה למרכז הארץ.התקציבים מושקעים בתשתיות צמודות בשכונות ברמת הפיתוח הגבוהה ביותר, שלא הייתה מביישת אף עיר יוקרתית במרכז הארץ, תשתיות-על כגון גשרים המחברים בין העיר הוותיקה לשכונות החדשות, כבישים לקישור השכונות החדשות אל צירי תנועה מרכזיים, מוסדות ציבור וחינוך ברמה הגבוהה ביותר, לרבות בית ספר חדשני ירוק ומרכז מדעים יוקרתי ושדרוג שכונות ותיקות ברחבי העיר תוך החלפת התשתית העירונית בתשתית מודרנית ומטופחת.

כל אלה שמים את נתיבות על מפת אזורי הביקוש, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה. כפי שמסכם ראש העירייה: “אנחנו מביטים אל העתיד מתוך תקווה להמשך בנייה, חיזוק העיר והפיכתה למובילה במרחב ומקרינה על כל תושבי האזור".

תוצרת נתיבות

אחת הסוגיות המאתגרות היום בפריפריות היא להצליח להשאיר את הצעירים (40-25) בעיר ולהוות מוקד משיכה לעוד רבים חדשים שיבואו. כל עיר צריכה למצוא לעצמה את הייחודיות שלה, את הערך המוסף שלה - אם זו אקדמיה שתורמת מאוד לעיר, אם זה נוף מיוחד, מוקדי תיירות ועוד. 

"עד לפני כמה שנים מצאנו את עניין זה כמאתגר במיוחד", מספרת ליאל צבן שטרום, בת 27, נשואה לאיתמר ואמא לסיני, שמסיימת תואר שני בתכנון ערים. "כבר לא מספיק לנו, התושבים, להגיד שהאנשים פה חמים ושיש לנו את הבבא סאלי", היא אומרת, "רצינו להפוך מ'עוד מיקום על המפה', מעוד סתם נקודה גיאוגרפית, למקום - מקום שמספר את הסיפור של האנשים, שנותן תחושת שייכות, זהות, בית. ובעיקר מהווה מקום לצעירים, לאוכלוסייה חילונית, לרווקים ולמשפחות.

והתשובה לכל זה? קהילה. קהילה של אנשים שמחפשים לעצב לעצמם את מציאות החיים שלהם".

הרעיון של "הרשת" הוא התארגנות צעירים, רשת עירונית קהילתית, המשמשת במה ליוזמות חברתיות. "החידוש הוא שאנו מקדמים חלומות מתוך צורך אישי. למשל, לאחד מהחברים היה חלום להקים מחסן שיתופי. למה לי, כך הוא אמר, להחזיק מברגה, גנרטור, משייפת, סולם ועוד שלל דברים, אם אני משתמש בזה פעם בכמה זמן. היום יש מחסן שיתופי בנתיבות - נשאילת'. המחסן מקיים בכל כמה חודשים סדנאות של נגרות, בניית עציצים, שיפוצי בתים לקשישים, מכירת יד שנייה ועוד".

חלום נוסף היה להקים פאב חברתי בעיר. "כשיצאנו לדרך", מספרת צבן שטרום, "ביצענו סקר בקרב התושבים לבדוק מה הכי חסר לאנשים בעיר, וגילינו שמקומות בילוי ותרבות נמצאים במקום הראשון. במשך שנתיים ניסינו להקים את הפאב, ולבסוף התגלגלנו לשוק הישן והבנו ששם צריך להיות המקום שבו נעשה עירוב שימושים קלאסי והעצמת העסקים המקומיים, בהשראת שוק מחנה יהודה בירושלים. בשותפות עם מרכז צעירים בעיר ומיזם 'עושים שכונה' הוצאנו קול קורא לעסקים המקומיים, כאשר הזוכה היה מיקי זיגדון, בעל מסעדת אוכל רחוב בשוק. אנחנו משתמשים במחסן של זיגדון. אנחנו פתוחים בכל שלישי וחמישי, יש לנו צוות מדהים של סטודנטים שאחראים לתפעל את המקום ולהביא תוכן, תרבות ויצירה מקומית לפאב". 

"עשינו שלל אירועים במשך השנה, שיחות על הבר בנושאים אקטואליים כמו נדל"ן, פוסט טראומה, להט"ב, ואף קיימנו את אירוע ערב יום הזיכרון – שרים וזוכרים שהיה לאירוע מרגש, גדול ומכובד והכי חשוב קהילתי ואינטימי. עשרות אנשים הזילו דמעה בשוק הישן, קמו לשתף זיכרונות אישיים ושרו ביחד. נערך גם ערב במה פתוחה, שאליו הגיעו אומנים רבים מהעיר כדי לשתף ביצירות שלהם, כמו עינב לוי - בימאית ויוצרת מקומית ששיתפה בתמונות שצילמה, ואיתי כהן שהשתתף ב'כוכב הבא' והגיע להופיע וסיפר שכל כך הרבה שנים הוא חיכה שיהיה לו מקום ליצור ולהופיע".

"חלום נוסף של שניים מחברי הקהילה הוא להאיר מרחבים ציבוריים. זה התחיל בפסטיבל 'למה? כובע!' שנערך בתחילת יוני, שמטרתו הייתה לאפשר לכל אדם לפתוח את הבית שלו ולחלוק את הכישרון שלו עם אחרים, ובעיקר לעורר את מודעותם של צעירי העיר ביכולתם להוסיף צבע למרחב הציבורי. במהלך הפסטיבל התקיימו מגוון סדנאות נגרות, אפייה, מיינדפולנס ושירה השתתפותית. יומיים של חגיגה קהילתית, יוצרים ייחודיים, סדנאות מסקרנות והרבה תחושת קסם שאפפה את העיר שלנו נתיבות. זה היה מסע אל החלומות שלנו, הצעירים, לעצב ולהוסיף צבע ואנשים למרחב העירוני".

"חשוב לציין כי כל זה מתאפשר בזכות רשת שותפים הכוללת את מכללת ספיר כעוגן אקדמי ועיריית נתיבות שרואה ביזמות וברשת הצעירים עוגן ובסיס לפיתוח עתידה של העיר. העירייה היא גב בשבילנו על מנת שנמשיך לחלום ולהגשים. אנו עובדים כעת על כמה פרויקטים משותפים: חידוש גן הבנים והפיכתו למקום לצעירי העיר. הפארק השכונתי ממוקם בלב אחת השכונות הוותיקות בנתיבות. הרעיון הוא ליצור מרחב מאפשר, המעצים את האותנטיות של העיר ומזמן מפגש אנושי לצד פעילות ושימוש במקום. החלום הוא שהפארק יהפוך למרכז חברתי-שכונתי יוצא דופן בנוף העירוני, למרחב קהילתי שוקק חיים. אנו עובדים על הקמת אזורי ישיבה ולימוד מחוברים לרשת 'ווייפי', גינת כלבים, פינות ישיבה והצללה ועוד. בעצם כל הפעילות של 'הרשת' תעבור למרחב הזה, כדי ליצור מרחב ציבורי אטרקטיבי. בנוסף, הקונדיטוריה 'ניחוחות חיים' הנמצאת בסמוך לפארק מספקת סיבה נהדרת להגיע למקום. אנו מאמינים כי עצם העובדה שיש מקום מפגש, יעודד אינטראקציה בין הקבוצות ויעצים את תחושת השייכות והקהילה".

חלום נוסף הוא הקמת גן עירייה דתי-חילוני המבוסס על ערכי הקיימות והחיבור לטבע. כל זה מתוך הצורך לדאוג לדור העתיד של ילדי הרשת, והאמונה כי ביכולתו של גן כזה למשוך צעירים נוספים לעיר ולקהילה הגדלה.

"עוד פרויקט שנמצא בחיתוליו הוא הקמת דיור לצעירים. יזמות דיור להשכרה לצעירים במתווה CO-LIVING - מתווה יזמי שבו בשיתוף עם העירייה אנו מקדמים מודל חדשני של מתחמי דיור להשכרה לקהילות. המתחמים מיועדים לקליטה של יחידים, זוגות צעירים ומשפחות בשלב החיים הראשונים, וכוללים בתוכם גם חללים משותפים כמו חללי עבודה, פאב וגינות קהילתיות, שבהם יכולה הקהילה לפעול ולהיפגש. פיילוט ראשון כזה נבנה בימים אלו בלוד, ויכלול בניין דגם של 35 יחידות דיור לשכירות ארוכת טווח ויאכלס כ-60 דיירים. הבניין צפוי להיות מאוכלס כבר בדצמבר 2021. נתיבות בשבילי היא מקום ליצירה אינסופית. מהקמת פאב, מחסן קהילתי, ופסטיבלים עירוניים ועד עיצוב חזון חינוכי".

"תוצרת הארץ" היא תנועת רשת קהילות סטודנטים וצעירים הפועלת ביישובי הפריפריה הגאו-חברתית. התנועה פועלת ב-14 ישובים עם אלפי צעירים מכל הקשת של החברה הישראלית. ליאור ז'ורנו חפץ, מנכ"לית התנועה: "אנו מאמינים בכוחם של צעירים לחולל שינוי ולעצב את עתידם, והיינו רוצים שאת הבחירות הכי גדולות בחייהם יעשו ביישובי המטרה. זאת, מתוך תפיסה שביישובים האלה, לצד תופעות של הגירה שלילית, תהיינה הזדמנויות ממשיות לעיצוב עתידם התעסוקתי, החברתי והקהילתי. קהילה עבורנו היא מרכז חיים שבו הצעיר הופך ליזם אקטיבי ומקבל מעטפת קהילתית שלמה ליזמות, השפעה ועשייה. לנתיבות נכנסנו לפני ארבע שנים, כיום יש עשרות סטודנטים שחיים בקהילה ועושים יזמות חברתית בעיר. היופי הוא לראות את התרומה ההדדית שנוצרת-עבור הצעיר בקצה ועבור העיר".

בשיתוף עיריית נתיבות