משתה בלשאצר של שוק הדיור

תוכן בשיתוף מסחרי

ינקתי תורה, חכמה ובינה על ברכיהם של אבי וסבי, שייסדו את העסק המשפחתי הצנוע שלנו לפני שבעה עשורים בקירוב. מעל לכל למדתי להיזהר כמו מאש מחטא הזחיחות. הנמשל לכך הינם, כמובן, הנתונים שוברי השיאים של המכירות שהיו בשוק הדיור בחודשים מרץ ואפריל האחרונים, בד בבד עם היציאה מהקורונה. על פי כל האינדיקציות שברשותנו, בלשכת הקבלנים, גם החודשים מאי ויוני לא ייפלו מהם ויישברו שיאי מכירות שכמותם לא ידענו זה שנים ארוכות.

נתונים אלה, לצערי, יותר מאשר מסמלים גאות, פריחה ופרוספריטי ללא תקדים בשוק הדיור, מבטאים שילוב של אינסטינקטים טבעיים של ציבור רוכשים מתוסכל, שהיה משך שנה ויותר בתוך המצב המנטלי של הקורונה, וכעת קונה דירות מכל הבא ליד כאילו אין מחר. זוהי בראש וראשונה תוצאה של מלאי דירות על המדף שהולך ונגמר במהירות הבזק, במיוחד באזור הביקוש במרכז הארץ. בתוך כך המחירים המתודלקים הולכים ועולים.

החגיגה נגמרת

כנשיא לשכת הקבלנים אני רואה את עצמי בתור המבוגר האחראי. במקום להתבשם דוגמת רבים מהקולגות שלי מהעובדה שהדירות נמכרות כמו לחמניות טריות, אני מודאג יותר ויותר בפראפראזה לספר דניאל התנ"כי ממשתה בלשאצר, אותו מלך פרסי, שראה בעיצומה של החגיגה את הכתובת מבשרת הרעות ניבטת מעל הקיר "מנה מנה תקל ופרסין". הכתובת מבשרת על משבר שבוא יבוא אם, חלילה, לא נדאג כולנו לתקן את הטעון תיקון בשוק הדיור. 

תובנות אלו אמורות להיות נר לרגליהם של מקבלי ההחלטות בשוק, ובמיוחד שלושת השרים המובילים - ליברמן, שקד ואלקין. עליהם להטמיע, כאן ועכשיו, כי החגיגה שאנחנו חוזים בה כעת בשוק הדיור הינה לית מאן דפליג קצרת ימים. הפיתוי להידבק בחטא הזחיחות גדול ביותר במצבים כאלה, ועל כן האתגר שלהם, ושל כולנו, הינו להתרחק מתחושות אלו ולבצע את הפעולות הנדרשות על מנת שבשנה הבאה, 2022, לא נבכה על חלב שנשפך.

שם המשחק, לטעמי, הינו תיעדוף. שמענו במהלך השבועות האחרונים שפע רעיונות מעניינים ויצירתיים מפי שלושת השרים הללו, רעיונות שחלקם נולדו בבית היוצר שלנו, לשכת הקבלנים.

למשל, הרעיון לפתוח את מרכזי הקרקע להרבה יותר קבלנים ולשווק מאסות גדולות של מקרקעין לכלל ציבור הקבלנים. זהו ללא ספק רעיון מבורך, אולם הוא לא ייושם לעולם, אם ימשיך המונופול של רמ"י על שיווק הקרקע ובמיוחד על שיטות התמחור של המכרזים, המתדלקות שלא לצורך את מחירי הדיור. הרי לא יתכן כי מוציאים מעט מאוד מכרזים ומאפשרים לחברה אחת לזכות בכל המכרזים או ברובם.

יש להגביל חברה לזכייה במכרז אחד בלבד ואת יתר המגרשים לחברות האחרות המשתתפות ומציעות את ההצעה השנייה, השלישית והרביעית, ולא יותר ממכרז אחד לחברה. 

רעיונות יצירתיים

כנ"ל בכל מה שקשור להתחדשות עירונית, המשך תמ"א 38 ופינוי-בינוי. גם כאן מדובר ללא ספק בצעד משמעותי בכיוון הנכון, אולם הוא לא יוכל לעולם להפוך להיות אפקטיבי אם לא יוסרו לאלתר מחסומים בירוקרטיים, התנגדויות של רשויות מקומיות, העדר תקציב לתשתיות משלימות, העדר חיבור מגרשים בתמ"א 38/2 והעדר תוספת זכויות לקומה מסחרית בנוסף למגורים וכן שיטות חישוב שנויות במחלקות של היטלי השבחה ליזמים וקבלנים.

יש להאריך את תכנית תמ"א 38 לא לשנה וחצי - שנתיים, אלא ל-5 שנים או עד פרסום תכנית חדשה. יש להסיר את המגבלה של מבנים קטנים מ-400 מ"ר, כל עוד המבנה נמצא באזור סכנה לרעידות אדמה או מבנה מסוכן.

הרעיון היצירתי של הפיכת 30% מהזכויות למשרדים ומתחמי תעסוקה ובמקומם לבנות 30% דירות למגורים קטנות בגודל 50/70 מ"ר הינו רעיון נכון ומתבקש. 70% למשרדים ומסחר יכסה על ה-30% למגורים, או שיאשרו 30% תוספת למגורים על הזכות של המסחר והתעסוקה הקיימים.

תוספת אוטומטית של 30% כל פרויקט שייבנה (שבס כחלון) - עוד רעיון מבית היוצר שלנו, כבר אמרנו? רעיון זה, לפרוטוקול, מגלם פתרון אולטימטיבי לכל הבעיות הקיימות כיום בשוק הדיור: תוספת משמעותית ביותר של היצע דיור, הפרשת 20% לדיור מוזל לזכאים ועוד 10% דירות להשכרה לטווח ארוך. זאת מבלי שיהיה צורך כלל לשבור את הראש על תכנית שתחליף את מחיר למשתכן, שנכשלה כישלון חרוץ.

תוכן בשיתוף מסחרי