משרד KCB, שהוקם על ידי עו"ד קרן כהן בלחרסקי, מתמחה בייצוג בעלי דירות בתחום ההתחדשות העירונית ומלווה פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית בכל רחבי הארץ. המשרד מייצג אלפי בעלי דירות ומלווה פרויקטים משלב ההתארגנות הראשוני ועד לאכלוס, תוך שילוב של ליווי משפטי, תכנוני, כלכלי ומימוני.
לאורך השנים הפך המשרד למשרד המוביל בארץ בייצוג בעלי דירות, עם ניסיון מצטבר של מאות פרויקטים בשלבי קידום שונים ולמעלה מ-110 פרויקטים מאוכלסים בכל רחבי הארץ. הפעילות של המשרד נפרסת על פני מגוון רחב של מתחמי מגורים, החל מבניינים בודדים ועד למתחמי פינוי-בינוי גדולים הכוללים מאות יחידות דיור.
לצד פעילות הליבה בתחום ההתחדשות העירונית, מפעיל המשרד גם מחלקת מימון, המאפשרת לבחון עסקאות מזווית רחבה יותר ולהעניק מענה לאתגרי המימון המורכבים שמלווים כיום את היזמים הפועלים בשוק. המחלקה מלווה בנקים, חברות ביטוח וגופי מימון חוץ בנקאי ומאפשרת למשרד להבין לעומק את מכלול השיקולים שמלווים כל פרויקט - החל מהכדאיות הכלכלית ועד לאופן שבו העסקה תפגוש את השוק בעוד מספר שנים.
לאחר יותר משני עשורים בענף, עו"ד כהן בלחרסקי נחשבת לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם ייצוג בעלי דירות בישראל ועם התפתחות תחום ההתחדשות העירונית מראשיתו ועד היום.
צפו בפודקאסט "אנשי המפתח 2026" עם קרן כהן בלחרסקי, בעלים ומייסדת KCB:
מה מייחד אותנו
לדברי כהן בלחרסקי, "אחת הסיבות להפיכת המשרד למוביל בתחום היא ההבנה שאנחנו לא מתעסקים רק בבניינים - אנחנו מתעסקים בחיים של אנשים. מאחורי כל פרויקט יש משפחות, חששות, חלומות והחלטות חיים משמעותיות. עבור בעלי הדירות זו לא עסקת נדל"ן בלבד, אלא חלק מהעתיד שלהם".
לדבריה, אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס להתחדשות עירונית כאל עסקה משפטית או כלכלית בלבד. "כשבעל דירה חותם על הסכם, הפרויקט נכנס מיד למרכז החיים שלו. זוג צעיר שואל את עצמו אם להרחיב את המשפחה, מבוגרים מתלבטים אם להישאר בדירה או לעבור לדיור מוגן, ואנשים מקבלים החלטות יומיומיות מתוך ציפייה למה שיקרה בעוד כמה שנים. לכן חשוב להבין את האדם שנמצא מאחורי הנכס".
כהן בלחרסקי סבורה שלא מספיק להיות עורך דין שיודע לנסח הסכמים. "צריך לדעת לדבר את השפה של בעלי הדירות, להבין את המצוקות שלהם ולהוביל אותם בתוך תהליך מורכב שנמשך שנים. היכולת לשלב מקצועיות משפטית עם הבנה אנושית עמוקה היא מה שעושה את ההבדל".
עם יותר מ-20 שנות ניסיון ומאות פרויקטים בשלבי קידום שונים, היא מאמינה שהניסיון המצטבר מאפשר לצוות שלה להתמודד גם עם מצבים חריגים. "ראינו כמעט הכול. כשאתה מכיר את המכשולים מראש, אתה יודע למצוא פתרונות לפני שהם הופכים למשבר. בפרויקט התחדשות עירונית תמיד יהיו תפניות בדרך, והשאלה היא לא אם הן יגיעו - אלא איך מתמודדים איתן".
רגע אחד שמסביר הכול
לפני כ-20 שנה, בזמן חופשת הלידה של בנה השני, קיבלה כהן בלחרסקי פנייה מהוריה של חברה שביקשו להבין מה המשמעות של מושג חדש שהופיע בעלון שהגיע לתיבת הדואר שלהם - תמ"א 38.
"לא ידעתי מה זה. נכנסתי לגוגל, חיפשתי, והתחלתי ללמוד את התחום מאפס. לא היו אז דוגמאות להסכמים, לא היו יזמים שהתמחו בפרויקטים של תמ"א ולא היו משרדי עורכי דין שעסקו בתחום", היא מספרת.
זמן קצר לאחר מכן מצאה את עצמה בפגישת הדיירים הראשונה שלה במקלט ישן ומאובק בבניין בהוד השרון. בעלי הדירות שילמו את שכר הטרחה בתשלומים חודשיים, בדומה לתשלום ועד בית. באותם ימים נדרשה הסכמה של 100% מהדיירים, ולכן הפרויקט לא יצא לדרך.
אלא שהסיפור לא הסתיים שם. במהלך השנים התגלגל הפרויקט למסלול של הריסה ובנייה, התקדם, ולאחרונה נהרס הבניין הישן והוחלף בחדש. "כשאני מסתכלת על הפרויקט הזה היום, אני מבינה שהוא מספר את הסיפור של כל תחום ההתחדשות העירונית בישראל. עסקה שהתחילה לפני 20 שנה והבשילה רק עכשיו. זה ממחיש גם כמה דרך עשינו, וגם כמה עבודה עוד נשארה", היא אומרת.
"התחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט", לדברי כהן בלחרסקי. "מי שנמצא בענף צריך לדעת להוביל אנשים לאורך שנים, להתמודד עם שינויים רגולטוריים, עם אתגרים תכנוניים ועם מציאות כלכלית שמשתנה כל הזמן. כשפרויקט כזה עולה לקרקע בסופו של דבר, זה רגע שמזכיר לך למה בחרת במקצוע הזה מלכתחילה".
האדם שמאחורי החברה
כשכהן בלחרסקי נכנסה לתחום, היא הייתה עורכת דין שכירה שעסקה בנדל"ן, ללא תוכניות מיוחדות להקים משרד או להפוך לדמות מובילה בענף. בדיעבד, היא רואה את המפגש עם ההתחדשות העירונית כרגע מכונן. "משהו בתחום הזה הדליק אצלי אור. ראיתי פוטנציאל עצום. היה לי ברור שמדובר באוקיינוס כחול שעתיד לשנות את פני הערים בישראל".
בשנתיים הראשונות היא עבדה בסלון ביתה ונפגשה עם לקוחות בדירות שלהם ובבתי קפה. בשנת 2010 פתחה משרד קטן במגדלי עזריאלי, ותוך זמן קצר נדרשה להתרחב. כיום היא עומדת בראש משרד המעסיק עשרות עובדים, אך לדבריה, האתגר המרכזי נותר זהה - להוביל אנשים בתוך תהליך מורכב ולשמור על האמון שלהם לאורך כל הדרך.
במקביל, היא גדלה יחד עם הענף עצמו - מהימים שבהם איש כמעט לא הכיר את המושג תמ"א 38 ועד לעידן שבו ההתחדשות העירונית הפכה לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של שוק הנדל"ן.
אולם מבחינתה, השינוי הגדול ביותר הוא בתפיסה הציבורית. "פעם דיברו על השבחת נכסים. היום ברור לכולם שהתחדשות עירונית היא בראש ובראשונה צורך ביטחוני וחברתי. ממ"ד וסביבת מגורים בטוחה הם לא מותרות. הם חלק מהביטחון האישי של כל משפחה בישראל".
לדבריה, השנים האחרונות המחישו יותר מכל עד כמה ההתחדשות העירונית הפכה לצורך לאומי. "אנחנו כבר לא מדברים רק על ערך הדירה או על איכות החיים. אנחנו מדברים על היכולת של אנשים להרגיש בטוחים בבית שלהם. זאת אחת המשימות החשובות ביותר שעומדות בפני מדינת ישראל בשנים הקרובות".
למרות האחריות הכבדה, שעות העבודה הארוכות והאתגרים שמלווים כל פרויקט, היא ממשיכה לראות בעשייה שלה שליחות. "זה תחום תובעני מאוד. יש ימים שמתחילים ב-6:00 בבוקר ומסתיימים מאוחר בלילה, אבל בסופו של דבר, הסיפוק עצום".
"כשאני נוסעת ברחבי ערים בכל הארץ ורואה בניין שאנחנו מייצגים שעובר או עבר תהליך התחדשות עירונית, מיד קופצות לי תמונות של אנשים שמתגוררים בבניין וחיוך גדול נפרס על פניי. אני יודעת שאמנם לא אני הנחתי את הבטון והלבנים, אבל אני זו שאיגדה וליוותה ושכנעה את בעלי הדירות לעבור משלב הרעיון ועד לשלב קבלת הדירה החדשה, ושבלעדיי הפרויקט לא היה קורה. מעבר לבניינים, אנחנו משנים את איכות החיים של אנשים, מעניקים להם ביטחון ומייצרים עבורם עתיד טוב יותר".
היא מסכמת את דרכה במשפט שמלווה אותה עד היום: "עשייה שיש בה שליחות יוצרת מעגלי השפעה עצומים שיהיו כאן לאורך שנים רבות. זו הזכות הגדולה ביותר שלי כאשת מקצוע וכאדם".
מוטו: "הצלחה לא נמדדת במספר הבניינים שנבנו, אלא במספר החיים שהשתנו"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו