"כשסיימתי את הלימודים הבנתי שאין לי שום סיכוי לשכור דירה במרכז אמסטרדם", מספרת אנה, סטודנטית בת 25, בריאיון לעיתונות המקומית, "עברתי לדירת מכולה מחוסר ברירה, אבל מהר מאוד הבנתי שזה בית לכל דבר. יש לי מטבח, מקלחת, אינטרנט, מרפסת קטנה ושכנים בגילי. בעיקר יש לי פרטיות".
באמסטרדם חיים כבר שנים אלפי צעירים במתחמי מכולות שהוקמו עבור סטודנטים וזוגות בתחילת דרכם. בלונדון, ברלין, פריז, מדריד וקופנהגן הפכה הבנייה המודולרית לחלק בלתי נפרד ממדיניות הדיור, מתוך הבנה שמשבר הדיור מחייב פתרונות שניתן להקים בתוך חודשים, ולא בתוך עשור. עבור הצעירים זו אפשרות לצאת מבית ההורים, לחיות באופן עצמאי, לחסוך כסף ולהתחיל לבנות עתיד.
גם מרק, מורה צעיר מלונדון, סיפר כי במשך יותר משנה שילם כמעט שני שלישים ממשכורתו על שכירות. המעבר לדירה מודולרית שינה את חייו. "לא קניתי דירה, אבל קיבלתי את החופש להתחיל את החיים שלי. בפעם הראשונה יכולתי גם לחסוך כסף במקום רק לשרוד".
דווקא בישראל, שבה מחירי הדיור מהגבוהים בעולם ביחס להכנסה, הרעיון שנשמע מתבקש כמעט ונשכח. כרבע מבני 30-34 בישראל מתגוררים עדיין עם הוריהם, ובקבוצת הגיל 35-39 השיעור עומד על כ־15%. גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ־29. כשהמחיר הממוצע של דירה עומד על כ־2.27 מיליון שקל והשכר הממוצע על 13,417 שקל, הפער בין הרצון לעצמאות לבין היכולת הכלכלית רק מתרחב.
ליצור תמריצים וכדאיות
לצד הסבת המכולות לדירות, גם שכירות ארוכת טווח בתנאים ראויים יכולה להוות תחליף לקניית נכס עבור זוגות צעירים. אופיר אוחנה, משנה למנכ"ל בנק ירושלים ומנהל החטיבה הקמעונאית: "הדור הצעיר כבר אינו רואה בבעלות על דירה את היעד המרכזי כפי שהיה בדורות הקודמים. סדרי העדיפויות השתנו - יש יותר דגש על איכות החיים בהווה, גמישות תעסוקתית וחופש כלכלי, ופחות על התחייבות ארוכת שנים לנכס. בנוסף, ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה בישראל הפך לגבוה כל כך, שעבור צעירים רבים החלום פשוט הולך ומתרחק".
לכך מצטרף שיקול כלכלי נוסף. כאשר התשואה השוטפת על דירה במרכז הארץ עומדת בדרך כלל על כ־3% - 2%, רבים מהצעירים רואים בשוק ההון חלופה אטרקטיבית יותר להשקעת כספם, לצד שמירה על נזילות וגמישות. לכן, המדינה חייבת לקדם מדיניות שתעודד שוק שכירות ארוכת טווח איכותי ויציב.
התוכניות שהוצגו בעבר איבדו במידה רבה את הרלוונטיות שלהן בעידן של ריבית גבוהה שכן הכדאיות הכלכלית ליזמים נשחקה. ״כדי ליצור שוק שכירות אפקטיבי באמת, נדרשים הטבות מס משמעותיות ותמריצים שייצרו כדאיות כלכלית ליזמים, ובמקביל יעניקו לצעירים ודאות, יציבות ונגישות לדיור לאורך זמן", אומר אוחנה.
אדם גנון, סמנכ״ל השיווק של קבוצת חי נחמיאס, מעיד מניסיונו על אוכלוסיית הצעירים: "הם מגיעים עם ציפיות שונות. הצעירים לא מסתפקים רק במחיר, אלא מחפשים חוויה שלמה - קהילה, שקיפות, נגישות ואותנטיות. השפה שלהם דיגיטלית וישירה, והם מצפים למותג שמקשיב להם".
רמי דבש, סמנכ"ל שיווק ומכירות רייק נדל"ן מקבוצת אספן גרופ, מציין כי מעבר למחיר ולמיקום, הדור הצעיר מחפש משמעות: "זהו דור דיגיטלי שמצפה לחוויית לקוח חכמה ופשוטה, משלב החיפוש ועד למסירה. מידע זמין, תקשורת ישירה, תהליכים מקוונים וגמישות בהתאמת הדירה הם סטנדרט חדש. מי שידע להבין את השפה, הקצב והצרכים של דור ה-Y וה-Z, ולשלב תכנון איכותי עם חוויה אנושית וטכנולוגית, יזכה באמון של רוכשי העתיד".
מהיר יותר, נקי יותר
פתרון מושלם לצעירי ישראל כבר ניתן לפני כעשור, אז אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תקנות המאפשרות הקמת מבנים ממכולות ימיות, בכפוף להיתרי בנייה ולעמידה בתקנים. המשמעות היא שהתשתית החוקית כבר קיימת, אבל פרויקטים כמעט ולא קמו, למעט בלוד ובשדרות. יחידות הסטודנטים שהוקמו שם ממכולות כללו מטבחון, חדר רחצה, שירותים, חלל מגורים וממ”ד קומתי, בשכר דירה של כ-700 שקלים בחודש בלבד, והביקוש היה גבוה.
היתרון הגדול של הבנייה המודולרית הוא המהירות והבנייה מתבצעת עם פחות רעש, פחות פסולת, פחות משאיות ופחות תלות בכוח אדם. בנוסף, מדובר גם בפתרון סביבתי. במקום להשליך מכולות שסיימו את תפקידן בענף השילוח, הן מקבלות חיים חדשים כמבני מגורים. כך נחסכים חומרי גלם, מצטמצמת פסולת ומופחתת הפגיעה בסביבה.
בישראל כבר פועלות חברות שמבקשות לקדם את התחום. אחת מהן היא “היחידה”, המציעה מבנים מודולריים להשכרה ואף מקדמת מודל של הצבת מבנים על קרקעות ציבוריות. משה פרידמן, מנהל המכירות של החברה: “בנייני המכולות בארץ עברו שימוש יומיומי אינטנסיבי, שבו נבחנה העמידות, כולל איטום ובידוד בפועל. בעולם הניסיון הרבה יותר גדול. זוהי לגיטימציה להרחיב את המודל גם למשפחות בארץ".
לדבריו מצטרף גיל סגל, מנהל היחידה להשכרת מבנים ניידים: "יש לאפשר לצעירים לצאת מבית ההורים ולהשיג עצמאות דיורית, גם אם זמנית. אלו לא קרוואנים מיושנים אלא מבנים מתוכננים עם תקנים מחמירים, בידוד איכותי ומראה חיצוני שניתן להתאים כך שייראה כבנייה רגילה".
חוויית מגורים איכותית
גיל אשכנזי, סמנכ"ל השיווק והמכירות של קבוצת שבירו, המתמחה בהקמת מעונות סטודנטים, מוסיף על חשיבות מציאת פתרונות: “מתחמי מגורי הסטודנטים מהווים סביבת חיים שלמה. כל פרט במתחמים שלנו תוכנן מתוך מחשבה על צורכי הדור הצעיר: החל מרמת הגימור והעיצוב, דרך שילוב טכנולוגיות מתקדמות ועד ליצירת קהילה צעירה, תוססת ומחוברת. המטרה שלנו היא לאפשר לסטודנטים ליהנות מחוויית מגורים איכותית, שתומכת בלימודים, בהתפתחות האישית ובחיי הקהילה".
אפשר לדמיין כיצד מודל כזה היה נראה בישראל. מגרש מדינה ריק סמוך לאוניברסיטה, לבית חולים או לאזור תעסוקה יכול להפוך בתוך חודשים למתחם מגורים של מאות יחידות דיור. זוג צעיר שמתקשה לשלם 6,000-7,000 שקל בחודש על דירה במרכז יוכל לשכור דירת סטודיו במחיר נמוך משמעותית. סטודנט לא ייאלץ לנסוע שעתיים בכל בוקר. חייל משוחרר יוכל להתחיל את חייו העצמאיים בלי להישאר עוד שנים בבית ההורים.
לא מדובר בתחליף לצורך בבניית שכונות חדשות ובהתחדשות עירונית. אבל אולי הגיע הזמן שגם בישראל יפסיקו לראות במכולה קופסת מתכת, ויתחילו לראות בה הזדמנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו