מנועי הצמיחה שמזניקים את ירושלים

בשיתוף עיריית ירושלים

ירושלים נמצאת בשנים האחרונות בעיצומה של מהפכה תקדימית. בין חומות העבר המפוארות, המהוות את הלב הפועם של המורשת, לבין המבנים שצומחים לגובה, העיר שחוברה לה יחדיו עוברת את המהפכה האורבנית, הנדל"נית והתחבורתית הגדולה והמשמעותית בתולדותיה.

עם אוכלוסייה שמתקרבת למיליון ומאה אלף תושבים, ותחזיות המצביעות על זינוק לכמיליון וחצי תושבים בתוך כשני עשורים בלבד, ירושלים הפכה לזירה הדינמית, התוססת והאינטנסיבית ביותר בישראל. העיר מהווה מודל ארצי להתחדשות עירונית, לתכנון חכם ולפיתוח תשתיות מקיף הצופה פני עתיד. התנופה העצומה הזו אינה מקרית, ומאחוריה עומד חזון אסטרטגי, סדור ומעמיק.

עיריית ירושלים פועלת לקידום חמשת מנועי הצמיחה שהוגדרו בחזונו של ראש העיר, משה ליאון. אלו מבוצעים הלכה למעשה על ידי מהנדס העיר וצוותו והדרגים המקצועיים השונים בעירייה, והם כוללים את נושא הדיור, התחבורה, התעסוקה, התשתיות הציבוריות והתרבותיות, ושמירה על הזהות הייחודית של העיר.

מהנדס העיר, יואל אבן: "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך לשינוי פני העיר, שבו הנגישות לתושב היא בראש סדר העדיפויות. פרויקט המצרנים הוא חוליה קריטית בשרשרת התנועה"

אינג' יואל אבן, מהנדס העיר וראש מינהל תכנון ותשתיות בעירייה, מסביר את הרציונל הניהולי שמאחורי המהלך: "אנחנו יודעים לטפח כל מנוע צמיחה בפני עצמו וליצור מכלול שלם וטוב שיספק מענה מלא לצרכים קיימים ועתידיים של תושבות ותושבי העיר".

שיאים של דיור ותעסוקה

המספרים ממחישים היטב את הטיפול היסודי והמקיף במנוע הצמיחה הראשון - הדיור. במהלך 2025 נשברו כל השיאים בירושלים, עם מתן היתרים לבניית 8,445 יחידות דיור חדשות. כדי להבין את גודל ההישג בפרספקטיבה היסטורית - עד 2019 הסתכם ממוצע ההיתרים השנתי בעיר בכ־2,500 יחידות דיור בלבד ובחמש השנים האחרונות (2025-2021) ניתנו היתרים ליותר מ־36 אלף יחידות דיור בסך הכל. הישג חסר תקדים זה מציב את ירושלים כמובילה ארצית בתחום הנדל"ן, וכיום מצויות בבנייה פעילה יותר מ־25 אלף יחידות דיור ברחבי הבירה.

אחד ממחוללי הצמיחה המשמעותיים ביותר תחת קטגוריה זו הוא תחום ההתחדשות העירונית, שזכה בשנים האחרונות לתנופה מרשימה. תחום הפינוי-בינוי לא נתפש בעירייה רק כפתרון נדל"ני למצוקת הקרקעות בעיר צפופה והררית. ההתחדשות העירונית מוגדרת כצורך ביטחוני קיומי מהמעלה הראשונה, המספק מענה להגנת העורף באמצעות בניית ממ"דים בדירות החדשות. מתוך כלל ההיתרים בשנה החולפת, 4,092 ניתנו במסגרת התחדשות עירונית. במקביל, אושרו תב"עות (תוכניות בניין עיר) ל־11,479 יחידות דיור נוספות בפינוי-בינוי.

נכון להיום, העירייה מקדמת תהליכי התחדשות מסיביים עבור יותר מ־85 אלף יחידות דיור, הפרושות ב־31 שכונות ברחבי העיר. את טבלת ההתחדשות מובילות שכונות הצמאות לחידוש כגון קריית היובל, גילה, ארמון הנציב, קריית מנחם, גוננים-קטמונים ותלפיות. היעילות התכנונית בשטח מוכחת במספרים: יחס הפינוי-בינוי מעיד כי במקום 1,579 דירות ישנות שפונו אשתקד, נבנות כעת 4,289 דירות חדשות, מודרניות, נגישות וממוגנות היטב.

כדי להבטיח את עתידה הכלכלי של העיר, ההתחדשות מלווה בתוספת של עשרות אלפי משרות ברובעי התעסוקה, במטרה לשמר אוכלוסייה יצרנית וצעירה. כיום פועלות בבירה כ־500 חברות הייטק ומקודמת בנייה של יותר משני מיליון מ"ר של משרדים. כך למשל, רובע תלפיות המתחדש יהפוך בקרוב למרכז עסקים שוקק שיכלול מתחמי הייטק, מסחר, מוסדות תרבות וכ־10,000 יחידות דיור עבור 50 אלף תושבים. במקביל, בגבעת שאול מוקמת קריית תעסוקה חדישה עם מבנים בני 25 קומות ופארק גב-ים העברית בקמפוס גבעת רם, שהחל בשנה האחרונה להתאכלס, צפוי לקלוט כ־10,000 עובדים ואת חברות ההייטק המובילות בעולם. גולת הכותרת הכלכלית היא רובע הכניסה לעיר, שייצר כ־1.2 מיליון מ"ר של תעסוקה, מסחר, מגורים, תיירות ומבני ציבור ויניב כ־60 אלף מקומות עבודה חדשים במבנים בני 18 עד 40 קומות.

מחוברת ומקושרת

כדי להכיל את הצמיחה האדירה הזו נדרש מנוע בדמות רשת תחבורה ציבורית מתקדמת שתחבר את כל חלקי העיר ביעילות מקסימלית. ירושלים נמצאת כיום בעיצומה של המהפכה התחבורתית הגדולה ביותר מאז איחוד העיר ורשת התשתיות שלה מתעצבת מחדש באמצעות השקעות ענק של מיליארדי שקלים. המטרה - להפוך אותה לעיר בעלת תשתית התחבורה הציבורית המתקדמת, הירוקה והנגישה ביותר בישראל.

את מהפכת התחבורה הציבורית מובילה ירושלים עם רשת רכבות קלות מסועפת שתכלול חמישה קווים ו־77 תחנות, ותאפשר כ־350 אלף נסיעות ביום. אבן מפרט על היקף התוכנית: "בשש השנים הקרובות ניתן יהיה להתנייד בקלות יחסית בירושלים, עם הקמת רשת מסילתית של כ־70 קילומטרים של רכבת קלה. פרויקט זה יהפוך את ירושלים לעיר המחוברת והמקושרת בישראל".

הקו האדום, המהווה מודל לחיקוי ארצי, פועל בהצלחה כבר 14 שנה עם כ־180 אלף נסיעות ביום. בשנה החולפת השלימה העירייה את הארכת הקו לכל אורכו - 21.5 קילומטרים ו־36 תחנות, מנווה יעקב ועד לבית החולים הדסה עין כרם וכיום פועלות על הציר 25 רכבות המבצעות כ־300 נסיעות יומיות. צבי דקל, מנהל האגף לתחבורה ופיתוח תשתיות בעירייה: "רשת הרכבות הקלות היא עמוד השדרה של החזון העירוני. אנחנו פועלים בנחישות להרחבת הרשת שתחבר את כל קצוות העיר במערך הסעת המונים יעיל, ירוק ומהיר".

גישה מכל מקום

במקביל לקו האדום, מתבצעות בימים אלה נסיעות מבחן של הקו הירוק, שיחבר בין שכונת גילה בדרום לבין הגבעה הצרפתית בצפון, ויכלול שלוחות למלחה ולמוקדים מרכזיים נוספים כגון קריית הספורט, הר הצופים וגבעת שאול. החלק הראשון של הקו ייפתח במהלך השנה ופתיחת קו שירות נוסף מהר נוף לנווה יעקב תשלים את הפעלתו המלאה ב־2027. התשתית התחבורתית תמשיך להתרחב בעתיד כדי להבטיח כיסוי עירוני מלא, כאשר הקו הכחול ישתרע לאורך 31 קילומטרים ויכלול 52 תחנות מגילה ועד רמות. אליו יצטרפו בהמשך גם הקו הסגול שישמש כקו רוחב בדרום העיר (מקריית היובל לתלפיות) והקו התכול.

בעוד שרשת הרכבת הקלה מתרחבת והולכת, וכמוה גם קו רכבת ישראל שיוארך עד למרכז העיר ולרובע התחנה הראשונה (מתחם החאן), תושבים רבים עדיין מתמודדים עם בעיית "הקילומטר האחרון" - הפער הפיזי והגובה שבין תחנת הרכבת לבין פתח הבית, בשל הטופוגרפיה המאתגרת של העיר. הפתרון הירושלמי החדשני מגיע כעת בדמות ה"מצרנים": מערך רחב היקף של עשרות אמצעי גישור ורטיקאליים - מעליות רחוב, דרגנועים ומדרוניות - שיחברו את הפסגות והעמקים אל תוואי המסילות.

"הנגישות עבור התושב היא בראש סדר העדיפויות", מסביר אבן את החשיבה מאחורי המיזם, "פרויקט המצרנים הוא חוליה קריטית בשרשרת התנועה. אנחנו יוצרים תפר חכם שמחבר את השכונה ישירות לרציף כדי שכל תושב ירגיש שהרכבת הקלה נמצאת קרוב אליו".

התוכנית כבר הופכת למציאות. ברחוב איסלנד מוקמים גשר ומעלית שיאפשרו לתושבי קריית מנחם לרדת ישירות לתוואי הרכבת, ובשכונת גבעת מרדכי מוקמת מערכת דרגנועים מתקדמת. השימוש בכל המצרנים האלה יינתן לתושבים בחינם לחלוטין. בשל העובדה שמדובר במערכות המשרתות תנועת המונים רציפה, הקימה העירייה את חדר בקרת המצרנים של מנת"י (מרכז ניהול תנועה ירושלים), המאפשר שליטה מלאה מרחוק וצפייה בזמן אמת בכל אחד מהמתקנים הפזורים בעיר.

יוני לוי, מנהל אגף מנת"י, מסביר: "אפשר להסתכל על המעליות והדרגנועים האלה כסוג של רכבת אנכית. תקלה שמשביתה מצרן עוצרת תנועה ענקית של אנשים, ולכן הקמנו מוקד המאפשר הפעלה מרחוק. המוקד מספק מענה מיידי לנוסעים באמצעות רמקולים בשטח, ואף מאתר אירועים חריגים באמצעות מערכות אנליטיקה מתקדמות. המטרה היא להבטיח רציפות שירות מקסימלית".

המהפכה אינה עוצרת כאן. כדי להקל על עומסי התנועה בכניסות לעיר, מקדמת העירייה רשת חניוני "חנה וסע" חכמים שיאפשרו לנהגים לעבור לרכבת הקלה. בסך הכל יתווספו לעיר כ־7,500 מקומות חניה חדשים בחניונים כגון נחל צופים, הר חוצבים, רוזמרין שבגילה, חניון מחלף בייט וחניון שז"ר התת-קרקעי.

לצד החניונים, מוקמות הפרדות מפלסיות ומנהרות המפרידות בין התנועה המקומית והבין-עירונית, דוגמת מנהרות שדרות שז"ר ופרויקט הגבעה הצרפתית שכלל הקמת ארבע מנהרות. כמו כן, מהפכת האופניים בעיר צוברת תאוצה עם זינוק מכ־49 קילומטרים של שבילים ב־2020 לכ־90 קילומטרים כיום, בדרך ליעד סופי של 200 קילומטרים. פרויקט הרכבל לעיר העתיקה והארכת מסילת הרכבת המהירה עד לרובע התחנה הראשונה ישלימו את החזון של העירייה לעתידה של ירושלים.

בשיתוף עיריית ירושלים