"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הציעו קרקע חקלאית בגדרה - ושלשלו מאות אלפי שקלים לכיסם
בית משפט השלום ברחובות קבע כי מאות אלפי שקלים ששולמו בעסקאות לרכישת קרקעות חקלאיות בגדרה לא הועברו ליעדם, ונעשה בהם שימוש שלא כדין • הנתבעים חויבו לשלם סכום של 465 אלף שקלים
שכונה בגדרה. צילום: לירון מולדובן

הציעו קרקע חקלאית בגדרה - ושלשלו מאות אלפי שקלים לכיסם

בית משפט השלום ברחובות קבע כי מאות אלפי שקלים ששולמו בעסקאות לרכישת קרקעות חקלאיות בגדרה לא הועברו ליעדם, ונעשה בהם שימוש שלא כדין • הנתבעים חויבו לשלם סכום של 465 אלף שקלים

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בית משפט השלום ברחובות קבע כי מאות אלפי שקלים ששולמו בעסקאות לרכישת קרקעות חקלאיות בגדרה לא הועברו ליעדם, אלא נעשה בהם שימוש שלא כדין. בפסק דין משלים ומפורט, לאחר שמיעת עדים נוספים ובהמשך להכרעת ערעור, חויבו הנתבעים להשיב לתובע סכום של 465 אלף שקלים, כולל הוצאות ושכר טרחה לעו"ד, לאחר שנקבע כי חלק ניכר מהכספים הועברו לפיקדון פרטי ולא למוכרי הקרקעות.

ההליך נסוב סביב תביעה להשבת כספים שהועברו במסגרת חמש עסקאות מקרקעין שביצע התובע בשנת 2015 לרכישת קרקעות חקלאיות במועצה המקומית גדרה. התובע טען כי שילם סכום כולל של 900 אלף שקלים עבור הקרקעות, בעוד שהתברר בדיעבד כי סכומי התמורה שנרשמו בהסכמי המכר עמדו על 730 אלף שקלים בלבד. לטענתו, הפער נבע מכך שהנתבעים שלשלו חלק מהכספים לכיסם, ולא העבירו אותם למוכרים או לגורמים לגיטימיים אחרים.

על פי פסק הדין, התובע העביר 600 אלף שקלים לחברה שבבעלות הנתבעים באמצעות העברה בנקאית, ועוד 300 אלף שקלים ישירות לשני מוכרים, באמצעות המחאות. הנתבעים לא הכחישו את קבלת הסכומים, אך טענו כי כלל הכספים הועברו למוכרים, שימשו לתשלום שכר טרחה לעורך הדין שערך את ההסכמים או כיסו הוצאות ודמי תיווך. מנגד, התובע טען כי לא היה מודע לסכומי התמורה האמיתיים שנרשמו בהסכמים, וכי הסתמך על הנתבעים בניהול העסקאות.

בית המשפט קבע כי מתוך 600 אלף השקלים שהועברו לחברה, הוכח שרק 30 אלף שקלים הועברו בפועל לאחת המוכרות, בהתאם להסכם המכר, וכי שכר טרחת עורך הדין עמד על 20 אלף שקלים. יתרת הסכום לא הועברה ליעדה. בפסק הדין צוין כי "הנתבעים עשו שימוש שלא כדין בסכום האמור, תוך שהעבירו סכום נכבד לפיקדון האישי של החברה בבעלותם, גבו דמי תיווך שלא כדין וגבו סכומים בגין הוצאות נוספות בלא כל הוכחה".

עוד נקבע כי יום אחד בלבד לאחר העברת הכספים מהתובע לחשבון החברה, הועבר סכום של 450 אלף שקלים לפיקדון פרטי, ממצא שחיזק את מסקנת בית המשפט בדבר שימוש בלתי חוקי בכספים. מנגד, ביחס לשתי עסקאות שבהן הועברו כספים ישירות למוכרים, קבע השופט כי אין לחייב את הנתבעים בהשבה, מאחר שהכסף כלל לא עבר דרכם, והמוכרים עצמם לא נתבעו.

הנתבעים הגישו ערעור, ובעקבותיו הוחזר הדיון לבית משפט השלום לשמיעת עדויות נוספות של מוכרים ושל אחת הנתבעות. בפסק הדין המשלים קבע השופט ישראל פת, כי גם לאחר שמיעת העדויות הנוספות, אין מקום לשנות את המסקנות המקוריות. נקבע כי עדויות המוכרים חיזקו את גרסת התובע, וכי גרסאות הנתבעים היו "משתנות, מתפתחות ובלתי קוהרנטיות", ללא תימוכין ראייתיים.

בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעים נגד עורך הדין שערך את ההסכמים, וקבע כי לא הוכח שהוא זה שקבע את סכומי התמורה או שנהנה מהפערים הכספיים. נקבע כי לא הוכחה כל תועלת אישית שצמחה לו מעבר לשכר הטרחה ששולם כדין, וכי האחריות לשימוש בכספים מוטלת על הנתבעים עצמם.

בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים להשיב לתובע סכום של כ- 465 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות המהווים את ההפרש בין הסכומים שהועברו לידיהם לבין הסכומים שהוכח כי הועברו בפועל למוכרים ולגורמים לגיטימיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...