עמק הסיליקון של ישראל

בשיתוף עיריית יקנעם

בלב הכרמל, מתחת לרדאר של תל אביב הסואנת, צומחת בשנים האחרונות עיר שממציאה את עצמה מחדש כמרכז הייטק חכם, ירוק ופורץ דרך. יקנעם, שזכתה לכינוי "עמק הסיליקון של הצפון", כבר לא מסתפקת בשם האזורי – ומכוונת לכתר הארצי: להפוך לעמק הסיליקון של ישראל.

בימים אלו, העירייה מקדמת הקמה של פארק התעסוקה החדש M8 – שצפוי להיות מהמתקדמים והחדשניים בישראל. מדובר באזור תעשייה שמגדיר מחדש את הקונספט של "סביבת עבודה": עם דרגנועים חשמליים בין המפלסים ההרריים, פינות ישיבה מוצלות, עגלות קפה, מגרשי ספורט קטנים, תשתיות תת־קרקעיות, מלון עסקים ואף מנחת רחפנים למשלוחים.

"אנחנו שואפים לתת לעובדים את הסביבה הכי סטרילית ונעימה בלב הטבע", אומר מייק סקה, מהנדס העיר. "השאיפה היא ליצור עירוב שימושים – מסחר, תעסוקה, בילוי – הכל במקום אחד, עם דגש על קיימות וחוויית משתמש".

15אלףעובדיםביום

המספרים מדברים בעד עצמם: כ־15 אלף עובדים נכנסים מדי יום לעיר, ויותר מ־200 חברות כבר פועלות באזור ההייטק, ביניהן שמות בינלאומיים וחברות נדל"ן מובילות. במתחם החדש, 20% מהשטחים בכל בניין יוקצו למסחר –כלומר כ־5,000 מ"ר לכל מבנה. זאת כדי להבטיח חיי יום תוססים לעובדים והנגשת שירותים כמו מסעדות, חנויות ייעודיות ושירותים מתקדמים נוספים.

אבל זה לא נגמר שם. השאיפה לחדשנות משתרעת גם אל חיי התושבים עצמם. לפי הערכות העירייה, בין 20% ל־25% מהעובדים שמגיעים לעבוד ביקנעם רכשו גם דירה בעיר. זוגות צעירים שעזבו את המרכז לטובת איכות חיים אחרת – בלי הפקקים, עם טבע ונחלים, עם בתי ספר טובים ושבילי אופניים, ועם בוקר שקט לצלילי ציפורים.

ביקנעם לא רק מדברים על קיימות – הם חיים אותה. כל יזם מחויב לשתול לפחות שני עצים, והעיר מתהדרת בכמות העצים פר־נפש הגבוהה בישראל. טיילות מטופחות, מתקני כושר ציבוריים ו־60% מהעיר המוקדשים לפארקים – הופכים את יקנעם למודל חיים חדש.

בדרךלאונסק״ו

כחלק מחזון העיר הירוקה, יקנעם אף הגישה בקשה להתקבל לרשימת הערים הביוספריות של אונסק"ו – מועדון אקסקלוסיבי של ערים ברחבי העולם המשלבות בין האדם לטבע בצורה הרמונית. אם תאושר, תהיה יקנעם העיר הישראלית הראשונה שנכנסת לרשימה היוקרתית.

ולצד ההייטק – גם המגורים מתפתחים במהירות. בימים הקרובים צפוי להיחתם הסכם גג לבניית כ־5,500 יחידות דיור חדשות – כמעט הכפלת מספר התושבים בעיר. החזון: לגדול מ־28 אלף תושבים כיום לכ־55 אלף בעשור הקרוב – ובכך לבנות "עיר חדשה לצד העיר הוותיקה".

"האתגר שלנו הוא לשמר את האיכויות תוך כדי צמיחה מואצת", אומר סקה. "התושבים שמגיעים אלינו מביאים איתם סטנדרטים גבוהים מאוד, ואנחנו עושים הכול כדי לעמוד בציפיות – לפעמים זה מגיע עד לרמת סוג הרשת בשולחן הפינג פונג. אבל אנחנו שם. הקמנו מחלקה ייעודית לקשרי תעשייה כדי לוודא שכל צורך, אפילו הקטן ביותר, מטופל במהירות ובמקצועיות".

יצויין שבשנה האחרונה אושררה בוועדה המקומית ביקנעם תכנית האב להתחדשות עירונית, שנערכה בשיתוף עם רשות מקרקעי ישראל. התכנית משרטטת את הקווים הכחולים ומגדירה עקרונות תכנוניים ברורים – שנועד להוות מסגרת למדיניות כוללת לקידום תכניות מפורטות בשטח. כיום מקודמות בעיר שש תכניות מפורטות במתחמים שונים, חלקן במסלול רשויות וחלקן ביוזמה פרטית, והעיר נמצאת בתנופת תכנון מאסיבית. בשורה משמעותית נוספת היא אישורה למתן תוקף של תכנית הפינוי-בינוי הראשונה בעיר – תכנית נוף לכרמל– תכנית רחבת היקף הכוללת עירוב שימושים, תוספת משמעותית של מוסדות ציבור ושדרוג תשתיות, שתהווה מהלך משנה מציאות בלב העיר.

בשיתוף עיריית יקנעם