כבר עכשיו, נלחמים ברעש הבא

תוכנית חדשנית שהציע שר הביטחון לממשלה עוסקת בחיזוק בניינים כחלק מהיערכות לרעידת אדמה * במוקד: הפרשות קבועות מעליות מחירי הקרקע במרכז הארץ לטובת חיזוק אזורי הפריפריה, הנחשבים רגישים במיוחד לאיום הסיסמי * "דווקא בימים אלו אסור לנו להזניח שום היערכות עתידית", אמר השר גלנט

תרגיל חילוץ ברעידת אדמה במעלה אדומים . צילום: אורן בן חקון
  

ישראל מנהלת בימים אלו מערכה צבאית בכמה זירות במקביל, אבל יש מי שכבר חושב על האיום שצפוי להגיע בעתיד, ולא מדובר בהיבט הצבאי. לפי כל התחזיות עתידה להתרחש בישראל רעידת אדמה משמעותית, בדומה לאלו שהתרחשו במרוקו או בטורקיה, ולגרום לאלפי מבנים לקרוס על יושביהם. לפי ההערכות, התוצאה הרת האסון תהיה אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ומאות אלפים שיאבדו את בתיהם.

נזקי רעידת האדמה בטבריה ינואר 2022 .,

אחת ההכנות הנדרשות לאסון טבע בסדר גודל כזה מכונה בעגה המקצועית "איפחות", כלומר הפחתת הנזק באמצעות חיזוק מבנים ומתאר של התחדשות עירונית. רוב הערים המועדות לרעש אדמה מצויות בשבר הסורי אפריקאי בישראל והן ערי פרפריה שלא מתחזקות, ביניהן קרית שמונה, צפת, טבריה, בית שאן, נשר, חיפה, ערד ובאר שבע. מכיוון שערך הקרקע בהן נמוך יחסית, לא ניתן לבצע בהן מהלכים אמיתיים של חיזוק והתחדשות ומכאן יוצא שדווקא האזורים המועדים לפורענות נותרים מוזנחים וללא טיפול מתאים בנושא.

היערכות מקדימה. השר גלנט,

בהצעה מהפכנית, המתפרסמת כאן לראשונה, הציע השבוע שר הביטחון, יואב גלנט, לראש הממשלה ולשרים, להקצות סכום מהכנסות המדינה מקרקעות אלו לטובת היערכות המדינה לרעידות אדמה. הדבר ייעשה בין היתר באמצעות הגדלת הקצאת הכנסות המדינה מהקרן לשטחים פתוחים מאחוז אחד כיום לחמישה אחוזים והרחבת ייעודה של הקרן גם לטיפול בהיערכות לרעידת אדמה, מעבר לפיתוח הסביבתי.

הקרן פועלת על פי חוק ותיקונה יחייב שינוי חקיקה. המשמעות היא שממשלות ישראל לדורותיהן יחויבו, בלי קשר לקונסטלציה פוליטית או תקציבית, להיערך מתוקף חוק לרעידת אדמה עתידית.

כדי לסבר את האוזן, הכנסות המדינה מקרקעות עומדות בשנות שיא על כ־40 מיליארד שקל ובשנים של שיווקים מופחתים על כ־15 מליארד שקל. הקצאה של חמישה אחוזים מסכומים אלו תוסיף מאות אלפי שקלים בכל שנה כדי להיערך לרעש אדמה מבעוד מועד.

שאלה של זמן

בהצעתו של השר גלנט יש גם היבט של צדק חלוקתי, שכן עיקר הכנסות המדינה מקרקעות מגיע מאיורי הביקוש במרכז הארץ, שם מחיריהן גבוהים, ולפי התוכנית החדשה אותן קרקעות ישרתו דווקא את האזורים בפריפריה הדורשים חיזוק.

"דווקא בימים אלו אסור לנו להזניח שום היערכות עתידית", הדגיש השר גלנט בדבריו בנוגע להצעתו, המוגשת בימים שבהם הוא עסוק בניהול המלחמה, "בכוונתי לכנס בשבועות הקרובים את ועדת השרים לעורף, למצבי חירום ורעידות אדמה, ולקבל את ההחלטות המחייבות".

דו"ח מבקר המדינה מהשבועות האחרונים התייחס גם הוא להיבטים השונים הקשורים בהיערכות המדינה לרעידות אדמה וחוסר המוכנות בתחומים השונים. גם הוועדה לביקורת המדינה התכנסה כדי לדון בנושא ביום שני השבוע.

בשולי הדברים נודע ל"נדל"ן היום" כי פקידי האוצר התנגדו בדיונים מקדימים לחקיקה שתחייב הפרשה תקציבית קבועה לנושא זה, ולכן נדרש אישורם של ראש הממשלה ושר האוצר להצעתו של שר הביטחון.

כאמור, רעידות אדמה באזורנו הן שאלה זמן, ולכן גם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמת בנייה וחיזוק של כל מבנה שניתן לטפל בו בדרך של התחדשות עירונית, בדגש על הערים שבהן קיים סיכון סיסמי גבוה, ללא הפסקה, גם במהלך המלחמה. כיום, כ־450,000 דירות ברחבי ישראל נמצאות בשלב כלשהו של הליך התחדשות עירונית, מתוך כ־800,000 דירות בבנייה רוויה הזקוקות לכך.

חיזוק מבנה לעמידה בתקן רעידות אדמה כפי שנקבע החל משנת 1980, יכול להתבצע בשתי צורות - באמצעות הליך של התחדשות עירונית, או בהליך של חיזוק בלבד. הליכי התחדשות - פינוי בינוי או התחדשות בניינית (תמ"א 38 וחלופותיה) - רלוונטיים עבור בנייה רוויה בערים, והם כוללים חידוש של תשתיות, בנייה בסטנדרט מודרני, הוספת דירות המאפשרת את צמיחת השכונות, ונעשים על ידי יזם שמפיק רווח ממכר הדירות המתווספות, ללא הוצאה כספית מצד בעליהן.

המפתח: פינוי בינוי

בעבר, הפתרון שהציעה המדינה לחיזוק שלא על חשבון בעלי הדירות היה תוכנית תמ"א 38, שאיפשרה טיפול במבנה יחיד. מתכונת פעולה זו איפשרה אמנם טיפול במבנים אך סבלה מחסרונות רבים ובמיוחד מכך שלא כללה תכנון מחדש של המרחב, תוך התעלמות מצרכים הנובעים מהגדלת היקף יחידות הדיור. הרשות הממשלתית, במענה לצורך מהשטח, פעלה במספר אפיקים לשמר את היתרונות של תמ"א 38, לצד טיפול ממוקד בפערים שיצרה התוכנית, ובכך לייעל את מתן המענה בהיערכות לרעידות אדמה.

במסגרת זאת פעלה הרשות הממשלתית ליצירת תכניות התחדשות בניינית - תוכנית עירונית המותאמת לצרכי העיר ולמאפייניה - עבור 18 רשויות מקומיות מרכזיות. מדובר בתוכניות לפי סעיף 23 לתמ"א 38 או דומות להן, אשר מקודמות על ידי הרשות הממשלתית בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית. תוכניות אלו לוקחות בחשבון חידוש תשתיות והתאמתן לאוכלוסייה הצומחת, וממועד אישורה של תכנית כזו בעיר עומדת בפני כל יזם האפשרות לקדם היתר בנייה לטובת חידוש בניין, בדומה לאופן הפעולה שהיה נהוג בתמ"א 38.

לצד זאת נמצא שהליכי פינוי בינוי, למרות שמטרתם המרכזית איננה בהכרח חיזוק מפני רעידות אדמה, יצרו את המסה העיקרית של דירות מחוזקות כחלק מתהליך ההתחדשות העירונית. רק השנה התקבלו היתרי בניה לכ־9,000 דירות ברחבי הארץ, כאשר 121 תוכניות פינוי בינוי חדשות הכוללות כ־41,000 יחידות דיור קיבלו תוקף במוסדות התכנון, וישנן למעלה מ־190,000 דירות קיימות הנמצאות כיום בשלבים שונים של הליכי תכנון של פינוי בינוי.

בערים שבהן פרויקטים אלו אינם כלכליים, בדגש על הערים הנמצאות בסיכון סיסמי מוגבר, ביצעה הרשות הממשלתית הליך מיפוי, כולל למבנים הרלוונטיים להתחדשות עירונית. בהליך זה אותרו 110 מתחמי פינוי בינוי, ומיד הוחל בתכנון מפורט של עשרות מהם, מתוך מטרה לאפשר את הוצאתם לפועל בעזרת תקציב ממשלתי להשלמת הכדאיות הכלכלית הנדרשת לצורך כך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר