שנת 2024 מציבה בפנינו סימני שאלה גדולים מתמיד, בעיקר לאחר הטרגדיה של 7 באוקטובר ולאור העובדה ששגרת המלחמה ממשיכה ללוות אותנו. במחדל המודיעיני והצבאי הגדול כולם כבר עוסקים ותוך כדי כך גם מנסים להבין מה יהיה ביום שאחרי, אבל מה עם ההתנהלות היומיומית, זו שלגביה זקוק הציבור לפתרונות כאן ועכשיו?
התחושה היא שהממשלה אינה מספקת לפי שעה את הפתרונות הראויים - אם בכלל - והמדינה נכנסת לשנה החדשה במצב בעייתי ובחוסר מענה - במיוחד לאוכלוסיות החלשות והנזקקות.
130 אלף משפחות פונו מבתיהן מאז תחילת המלחמה, וזה רק המספר הרשמי, כאשר עוד אלפים רבים בחרו להתפנות מרצון בגלל תחושת חוסר הביטחון ובעיות המיגון בערים וביישובים בקווי העימות. אי ודאות גדולה קיימת לא רק לגבי המועד שבו יוכלו לשוב לבתיהן, אלא גם בנוגע למספר המשפחות שיחליטו שלא לעשות זאת.
למרות שמדובר באחד מהמשברים הגדולים שהיו כאן - בין היתר מבחינת עקירת תושבים מבתיהם - עדיין אין לממשלה תשובות, דרכי פעולה או תוכנית סדורה להתמודדות עם הבעיות הרבות שעולות מהשטח, לרבות בתחום הדיור.
וכל זה, למרבה הצער, הוא רק הפרומו לאסון בתחום הדיור שנחזה בוועדות ממשלתיות רבות סביב ממדי החורבן וההרס במקרה של רעידת האדמה הגדולה שעלולה להתרחש בישראל, בהתאם לסטטיסטיקה של אחת למאה שנה. המספרים שמדברים עליהם בתרחיש כזה גדולים בהרבה מהמצב כיום ומגיעים לחצי מיליון מפונים. אבל זה כבר תסריט נפרד ומדאיג בפני עצמו.
כששני הצדדים מפסידים
הבעיה הכי בוערת נוגעת לכך שהממשלה עדיין לא נתנה תשובות לגבי אותן 70 אלף משפחות שחיות בבתי מלון כבר יותר מחודשיים וחייבות לקבל פתרון של בית, ולא חדר ארעי. החיים בבתי המלון אינם מאפשרים מציאות שפויה וצריך לייצר פתרונות עבור אותם אנשים גם בטווח הקצר, משום שלא ברור כמה זמן המלחמה תמשך, וגם בטווח הארוך כי כבר עכשיו כולם מבינים שרבים מהם יסרבו לחזור ולהתגורר באזורי העימות.
בעיה גדולה נוספת שצריך לטפל בה היא של עשרות אלפי אזרחים מפונים שעדיין נאלצים לשלם שכר דירה מדי חודש, כי הממשלה לא מצאה פיתרון - וגם לא רמזה שהיא בכיוון בכלל - לשאלה מי נושא בנטל השכירות. משרד השיכון או משרד המשפטים חייבים להתמודד עם המשבר שנוצר, שבו מצד אחד עומדים השוכרים שלא יכולים להתגורר בדירות ששכרו ומצד שני עומדים בעלי הדירות שדורשים את כספם כי הם צריכים לשלם משכנתא או להתקיים מהתשלומים על הנכס.
הממשלה גם לא נתנה שום מענה מפורט לנזקקים ביותר - דיירי הדיור הציבורי ומקבלי הסיוע בשכר דירה - שבזמן מלחמה הפכו לנזקקים יותר. 95% מהדירות בדיור הציבורי לא ממוגנות, ודו"חות חושפים שככל שאתה יותר עני כך אתה פחות ממוגן. אותם אנשים, שסובלים מחוסר במיגון ומעוני, הם גם הפגיעים ביותר ועד כה אין למשרד השיכון שום תוכנית איך להעניק להם מעטפת הגנה כלכלית מפני ההשלכות החמורות של המלחמה.
ואם לא די בכך שאין תוכנית כוללת לשיקום הדיור הציבורי ולסיוע לעשרות אלפי ממתינים, כעת החשש הוא שגם חלק מהמשאבים של הדיור הציבורי יעברו לתחומים אחרים שדורשים טיפול חירום.
כך לדוגמה, רק בשבוע שעבר שיבח שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, את חברת עמידר על כך שהיא מאפשרת למפונים להתגורר בדיור ציבורי, אך לא התייחס למחסור האדיר עבור ממתינים וזכאים ולכך שאיכלוס מפונים בדירות ציבוריות בא על חשבונם, משום שאין תקציבם חדשים לטפל במגוון הבעיות החדשות שנוצרו.
דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, מציין כי "בערים כמו אשקלון, אופקים ואחרות, שלא פונו על ידי המדינה, אלפי משפחות עזבו על דעת עצמן כי לא היה להן מיגון מספק וחשו כי חייהן בסכנה.
אצל דיירים עניים מאוד שמקבלים סיוע בשכר דירה מהמדינה בדירות לא ממוגנות, המצב מסובך עוד יותר. הם נאלצים להתגורר באופן זמני במקום אחר ולשלם שכר דירה לבעלי הדירות, כאשר מלכתחילה האמצעים הכלכליים שבידיהם דלים".
נדרשת תוכנית רב-משרדית
על כל אלו נוספות גם הבעיות האובייקטיביות של ענף הבנייה, שכוללות קושי אדיר לגייס עובדים, סביבת הריבית הבעייתית והשלכותיה, והשיתוק במשק כתוצאה מהמלחמה.
משרד השיכון ניסה לתת פתרוונת חלקיים, כמו חיזוק שוק השכירות המוסדית שעבר השבוע בתקנות או הניסיון החלקי לסייע לדיירי הדיור הציבורי בתשלומי השכירות, אבל מדובר בצעדים קטנים מידי עם תקציבים קטנים עוד יותר בתקופה של צונאמי. לכל הבעיות האלה נדרשת תוכנית מקיפה של משרד השיכון, שתעסוק בו זמנית בפתרונות לטווח הקצר והארוך.
תוכנית כזאת צריכה לבחון כיצד ממגנים את הדירות באזורי העימות, איך מייצרים עוד מלאי בדיור הציבורי עבור מי שעוד לפני המלחמה היה מחוסר דירה, מה הדרך לשקם את ענף הבנייה ואיזה פתרון יאפשר אכלוס אנשים בדירות ראויות למגורים מחוץ לאזורי העימות.
ברור שלא על הכל משרד השיכון יכול להחליט ושנדרשת עבודה בין משרדית רחבה, אבל השר הממונה חייב להניח את הבעיות על השולחן ובשלב ראשון ליזום דיון משמעותי בנושא.
רק כך תתאפשר התמודדות עם משבר הדיור החדש והגדול יותר שבפניו אנחנו עומדים עקב המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו