יוצאים לדרך

״לקצר ביורוקרטיה בהליכי הבנייה״

יצחק גולדקנופף, שר השיכון והבינוי

"ענף הנדל"ן הינו חלק מהותי בכלכלת ישראל ומהווה קטר של המשק. בתקופה האחרונה שמנו לנגד עינינו את המטרה - לשמור על רציפות תפקודית של ענף הבנייה, החל מריכוז מאמץ לפתיחת אתרי הבנייה וכלה בהעברת החלטות ממשלה להגדלת מכסות העובדים הזרים ועוד.

"אני עורך פגישות רבות עם יזמים, קבלנים וגורמי מקצוע נוספים מגופים רלוונטיים, כדי לשמוע אותם ואת הבעיות שעולות אצלם הן בתקופת החירום והן בשגרה. אני מאמין שהגדלת מכסות העובדים הזרים והבאתם ארצה במקביל להכנסת טכנולוגיות בנייה חדשות, יסייעו לכלל הגורמים המעורים בתחום. הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד לפעול לקידןם נושאים אלה, כדי שהענף החשוב כל כך לכלכלה ולכל אזרח בישראל לא יגיע שוב למצב של תלות בגורם זה או אחר.

"במקביל, אנו עובדים על קידום וחידוש הסכמי גג ביישובי קו העימות  ונמצאים בשיח תמידי עם הרשויות כדי לתת להן מעטפת תמיכה בתחומי הבנייה והתשתיות. נפגשתי לאחרונה עם שר הפנים והחלטנו על הקמת צוות שמטרתו לקצר ביורוקרטיה בהליכי הבנייה. כל אלו יביאו לכך שהענף יישאר חזק וימשיך לבנות בתים לאזרחי ישראל".

״להמשיך במגמת ירידת המחירים״

מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים לענייני נדל"ן ושלטון מקומי במשרד האוצר

״היעד המרכזי בשוק הנדל"ן הוא לאפשר לשוק להמשיך במגמת ירידת המחירים שהחלה עוד לפני המלחמה. הכלי העיקרי לעשות כן הוא להמשיך למקד מאמצים בצד ההיצע במטרה להביא לקצב התחלות בניה הגבוה מהגידול במשקי הבית. מאמץ זה נעשה באמצעות המשך פעילות השיווק האגרסיבית, הסרת חסמים, הפחתת בירוקרטיה, קיצור וייעול תהליכים – בעיקר בתחום התכנון והרישוי.

האתגר המרכזי שהשוק מתמודד איתו כיום, וצפוי להמשיך להתמודד איתו גם לאחר שוך הקרבות הוא כוח העבודה החסר. המדיניות הממשלתית מתמקדת כבר כעת בהגדלת היצע עובדי הבניין ישראלים וזרים הן באמצעות הסרת חסמים ומכסות של עובדים זרים והן בתמריצים כלכליים והכשרות לעובדים ישראלים.

״אנחנו ממשיכים לפרסם מכרזים לבנייה״

יהודה מורגנשטרן,  מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון

״מתחילת מצב החירום, אני וגורמי המקצוע מקיימים פגישות עבודה שוטפות מול הגורמים המעורבים בתחום. כתוצאה מפניית השר, התקבלו מפיקוד העורף הוראות מיגון מותאמות לאתרי בנייה. במקביל הוצאנו הנחיות להמשך פעילות באתרים ואנו ממשיכים בשיתוף רמ"י לפרסם מכרזים לבנייה, כדי לדאוג להמשכיות  ותפקוד הענף במהלך מצב החירום ולאחריו.

"הקמנו במשרד שישה צוותי עבודה; שיקום אזור הדרום, טיפול בדיירי הדיור הציבורי ובתי גיל הזהב, הכנת תכנית למתן דיור חילופי בשעת חירום, דאגה לרציפות התפקודית בתחום הבנייה וטיפול בעורף. הסטנו תקציבים של עשרות מיליוני שקלים להשמשת מקלטים בבעלות פרטית בערי הצפון והדרום - מבצע שהחל לפעול באופן מידי. 

"אנו מקיימים שיח שוטף עם קבלנים כדי לסייע בהסרת חסמים, העברנו החלטות ממשלה להגדלת מכסת העובדים הזרים והבאה של עובדים מחוץ להסכמים הבילטרליים. בימים אלה אנו מקדמים הארכות לאשרות השהייה לעובדים זרים הנמצאים בארץ,  מתוך הבנה שתוספת של ידיים עובדות תתרום רבות לשמירה על הרציפות התפקודית. במקביל אנחנו פועלים להכנסה של טכנולוגיות בנייה חדשות לענף. ההבנה כיום היא כי לא ניתן להגיע למצב שבו ענף הנדל״ן תלוי בגורם אחד זה או אחר ויש לפעול להכנסת חלופות שונות לתחום. מטרתנו להגיע ליום שאחרי המלחמה  עם ענף חזק יותר שימשיך לבנות את המדינה בנחישות ויעילות״.

״לעודד בנייה, ומיד״

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

״הממשלה חייבת להבין שכדי להחזיר את ענף הבנייה והתשתיות לתפוקות שהמדינה זקוקה להן, עליה לפעול כדי לעודד בנייה, ומיד. חובתה הראשונה היא לפתור את משבר התעסוקה בענף. עליה למנות פרוייקטור שירכז את נושא הבאת העובדים הזרים, ולהביא לכאן מיד עשרות אלפי עובדים זרים בלי חלק גדול מהבירוקרטיה שאליה התרגלנו. עליה להשקיע השקעה רחבה מאוד בהכשרת ישראלים למקצועות הבנייה ולתכנן חזרה חלקית של פלסטינים, תוך שאיפה להפחית את התלות בהם לאורך הזמן. עליה גם לעודד שילוב טכנולוגיות שיאפשרו להפחית את התלות בידיים עובדות באופן כללי.

  "על הממשלה להקל מיד על קבלני התשתיות והבנייה הציבורית. היא היזם בתחום הזה ועליה לתמוך בקבלנים שעובדים עבורה עם הפחתת הערבויות שהיא דורשת מהם, תשלום מקדמות וקיצור זמן לתשלומים. היא צריכה להגדיל דרמטית את ההשקעה בתשתיות לצד ההשקעה הנדרשת בשיקום העוטף והצפון ולעודד התחדשות עירונית.

"אחרי המלחמה המדינה צריכה להאיץ את הבנייה על ידי הגדלת היקף הקרקע שהיא מוכרת בצורה דרסטית, ולתת לקבלנים התחייבות רכישה על דירות שלא ימכרו. על היזמים המדינה צריכה להקל בפריסת התשלומים על קרקעות ודמי הפיתוח במכרזים שלה, ולהפחית את מס הרכישה על דירות להשקעה כדי לתרום להוצאת השוק מהקיפאון ולהפחית את הלחץ על שוק השכירות, שהפך קריטי עוד יותר - בשל פינוי מאות אלפים מביתם בעוטף ובצפון לתקופה ארוכה״.

״לתת היתרים או תעודות גמר בהליך מקוצר״

רונית שבירו, יועצת משפטית בכירה ומבעלי אגד החברות שבירו

״יש להביא מיד עשרות אלפי עובדים מחו״ל לחברות הבנייה. שכל חברה תרשום כמה חסרים לה, ויהיה גורם מקשר. יש לאפשר פתיחת חסמים. לאפשר קבלת היתרים או תעודות גמר בהליך מקוצר. יש לאפשר לחברות הבנייה להשכיר לחמש שנים דירות שהיו מיועדות למכירה. להשכיר אותן  למפונים מהעוטף או מהצפון במחירים מופחתים, כנגד סבסוד של חמישים אחוז מהריבית על הדירות הללו. בנק ישראל צריך לתת הקלות ולוותר על חלק מהריבית בחודשי הלחימה. ובהתאמה הבנקים ימחלו על חלק מחוב הריבית. עיריות צריכות למחול מיידית על תשלומי ארנונה לדירות ריקות, למרכזים מסחריים ולחנויות״.

״הפתרון: זכאות קבלת משכנתא מסובסדת״

מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים

"ההיסטוריה בעולם כולו מלמדת שתמיד אחרי תקופה של מלחמה והקפאת תהליכים בין היתר, תהליכי בנייה ומכירות, מתחילה תקופה של פריחה והביקוש מתפרץ. ולכן, דווקא בעת הזו קיים צורך בוער בקידום מואץ של תהליכי התחדשות עירונית, גם בפריפריה וגם במרכז ללא יוצא מן הכלל. נושאים כגון ביטחון חיי אדם והצורך הבהול בחידוש של מבנים רעועים, שחלקם אף חמור מכך לא ממוגנים, בשילוב עם משבר דיור מתמשך, מתנקזים לתחום ההתחדשות העירונית וחייבים לקבל התייחסות מהממשלה כבר אתמול.

לצד זאת, ככל שהריבית על המשכנתאות תמשיך להיות גבוהה הרי, שהפתרון האולטימטיבי עבור זוגות צעירים שרוצים לקנות דירה חדשה או ישנה, הוא באמצעות זכאות של משרד השיכון לקבלת משכנתא מסובסדת, כפי שהיה בעבר הרחוק. הלוואה בתנאים אטרקטיביים הכוללת זכאות בשווי מסווים לזוג נשוי או לחילופין לרווק/ה, לפי מסלול של 80% הצמדה למדד ובריבית שתקבע לשנה למשך 25 שנה. כאשר את יתרת המימון לרכישת הדירה ייטלו בני הזוג מהבנק באמצעות 'משכנתא משלימה'".

״חקיקה ופעולות שיסייעו לענף הבנייה״

דפנה הרלב, מנכ״לית קבוצת אביב

״בהסתכלות לטווח בינוני וארוך, ממשלת ישראל חייבת להיערך ולפעול כבר היום כדי להכין את היום שאחרי, בעיקר בחקיקה ובפעולות שיסייעו לענף הבנייה, המוביל את הצמיחה של המשק. פעולות כמו הבאת עשרות אלפי עובדים זרים שימלאו את המחסור הגדול בכוח אדם שנוצר עקב המלחמה. בנוסף, וחשוב לא פחות – להוריד את החסמים הבירוקרטיים ולקצור את ההליכים בוועדות השונות שיצרו במשך שנים חסמים ענקיים בפני הענף. כקטר שמוביל את המשק - ענף הבנייה חייב להיות מחוזק ומתועדף.״

״החרגת הריבית על הדיור להשכרה״

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין

"ראשית יש לפתוח בצורה מלאה את אתרי הבנייה. כל עיכוב בבנייה גורם לנזק ארוך טווח וחסר תקדים לענף הדיור. במקביל, להוביל לקליטה של כוח עבודה זר ואיכותי שישתלב באתרי הבנייה. בשלב השני, המדינה חייבת לעודד ולהסיר את כל החסמים הקיימים כיום בהליכי ההתחדשות העירונית. במקומות שבהם אין כדאיות כלכליות לפרוייקט, במיוחד בערי הדרום והצפון, המדינה צריכה להתערב וליצור כדאיות, לצמצם את כל זמני ההמתנה בין הוועדות ולהוביל לתקנות חירום בענף הדיור. צעד משלים נוסף הוא החרגת השפעת הריבית על הדיור להשכרה ארוכת טווח, ברגע שתהיה כדאיות ליזמים לקדם פרויקטים להשכרה, הם יבצעו זאת. כך ניתן לצנן את הביקושים הקיימים".

״נטישה המונית של עובדים זרים״

רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט

"המשק נכנס למלחמה כאשר האינפלציה גבוהה, ובנק ישראל היה בעיצומו של מהלך מתמשך של העלאות ריבית במטרה להילחם בה, בדומה למצב בארה"ב ובמדינות גוש היורו. מאז פרצה המלחמה, פעילות הבנייה צנחה בכ-80%. הענף גם סובל מנטישה המונית של עובדים זרים. על פי נתוני התאחדות הקבלנים מאז תחילת המלחמה נטשו את ישראל כ-3,000 עובדים זרים מתוך 13,000 שעבדו בישראל. בימים כתיקונם מעסיק ענף הבנייה כ-325 אלף עובדים, מהם כ-230 אלף ישראלים, כ-80 אלף פלסטינים וכ-13 אלף זרים. רוב מנהלי העבודה באתרי הבנייה הם אזרחים ערבים. הפסקת פעילות הבנייה במרבית האזורים צפויה להגדיל את המחסור בדירות עלול להשפיע על שוק הדירות ומחיריהן לאחר המלחמה".

״לקדם 50,000 עובדים במיידית״

אבי זיתוני, מ"מ יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, בעלי קבוצת זיתוני

"הדבר המהותי ביותר שענף הנדל"ן זקוק לו הוא כוח עבודה זמין ואיכותי. הממשלה צריכה לקדם הבאה של כ-50 אלף עובדים זרים באופן מיידי. בלי כוח עבודה אי אפשר לבנות. בנוסף, בכדי לשבור את הקיפאון ולהתחיל לראות מכירות, יש להעביר בהוראת שעה את הפחתת מס הרכישה למשקיעים מ-8% ל-5% או אפילו פחות מכך, לצד הורדת הריבית בצורה הדרגתית שתעזור לזוגות הצעירים עם החזרי המשכנתאות ובכללי לקידום העסקאות וליזמים שנאלצים להחזיר סכומים גבוהים בעקבות הלוואות שלקחו לטובת זכייה בקרקעות במכרזי מדינה של רשות מקרקעי ישראל. במקביל, המדינה צריכה כבר מעכשיו ליצור מסלול מקוצר ומזורז להוצאת היתרי בנייה ולקבלת טפסי 4".

״לבחון אפשרות למיצוי של ידיים עובדות״

רון אבידן, מנכ"ל אזורים

"מדינת ישראל צריכה להכין את הפתרונות עכשיו כדי להתמודד לא רק עם ההאטה שיש כעת בענף, אלא עם המחסור החריף שיהיה בדירות בהמשך ולאחר המלחמה. למשל, ייבוא של עובדים זרים לישראל, יש הרבה פועלים בעולם במדינות כמו הודו וצריך ממשלה שתקבל החלטות אפקטיביות ותיישם אותן באופן מהיר. צריך לשחרר הרבה היתרים ולתת גם לקבלני משנה את האפשרות להעסיק עובדים זרים. יחד עם זאת, זהו פתרון שאינו נותן מענה מיידי בשל הזמן הנדרש להביא את העובדים לכאן וזמן ההכשרה. מדינת ישראל צריכה לבחון אפשרויות למיצוי של ידיים עובדות בישראל ולייצר לשם כך תמריצים מתאימים.

מעבר לכך, מקבלי ההחלטות צריכים כבר עכשיו לקבל החלטות שיקלו על תהליכים בירוקרטיים רבים, בין אם בזירוז קבלת היתרים או זירוז קבלת טופס 4. למשל, בהתחדשות העירונית, אם לא יזרזו תהליכים שקשורים לתב"עות ולרישוי בנייה כדי לזרז את היכולת שלנו להוציא דירות מוכנות כמה שיותר מהר - יהיה כאן משבר גדול. לבסוף, כיוון שאנו עומדים, כבר עכשיו, בפני משבר שמדינת ישראל מעולם לא התמודדה עמו הכולל לא רק את הביקושים הכבושים הקיימים בשוק מזה שנה, אלא גם את כל האזרחים שאיבדו בתיהם או פונו – יש למנות פרוייקטור לאומי שיוכל לנהל את משבר הדיור בישראל כמשבר לאומי".

״לא רואה סיבה לעצור את העבודות״

יוסי אברהמי, יו"ר ובעלים של קבוצת יוסי אברהמי

"כרגע פרויקטים רבים נתקעים בגלל התנהלות הממשלה ומחסור בכוח אדם והדבר עלול להביא לזינוק במחירי הדירות כשנחזור לשגרה. צריך לאפשר לאתרי הבנייה לעבוד ולאשר הגעה של פועלים זרים. יש ממ"ד באתרי הבנייה ויש מקלטים, לכן אני לא רואה סיבה לעצור את העבודות. יתרה מכך, לפעמים אתרי הבנייה יותר בטוחים מהבניינים שבהם גרים הפועלים.

"ההתגייסות העצומה והנתינה של אזרחים ובעלי עסקים למען המפונים מבתיהם, נפגעי המלחמה והחיילים מרגשת ומחממת את הלב. עם זאת, גם שם המדינה כבר הייתה צריכה להתערב ולדאוג הרבה יותר לצרכי האוכלוסייה שפונתה, כמו גם לצרכים הרבים של החיילים שגויסו לטובת המלחמה".

״שילוש כוח האדם במוסדות התכנון״

צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון ובעל שליטה בקבוצת סופרין

"נדרש לטפל באופן מידי בארבעה נושאים עיקריים כדי תמוך בענף הנדל״ן שיוכל לחזור לפעילות, לעמוד ביעדי גידול האוכלוסייה ולאפשר חידוש, חיזוק ובניית מרחבים מוגנים לכלל האוכלוסייה. ראשית יש לטפל במימון הן ליזמים לצורך רכישת קרקעות ומימון עבור הבנייה והן עבור רוכשי דירות. תנאי המימון הכניסו את ענף הנדל״ן לדפנסיבה גדולה מידי. שנית, יש לדאוג להביא כמות גדולה של פועלים מקצועיים אשר יידעו להחליף ואף להגדיל את כוח האדם המקומי שעליו הענף הסתמך עד היום. נושא חשוב נוסף הוא שילוש כוח האדם במוסדות התכנון, כדי לתכנון ולשווק כמות גדולה של קרקעות זמינות לבנייה. הנושא האחרון הוא עידוד חברות יזמיות לבנות מהר, ולא לשמור מגרשים כעתודות קרקע, וזאת באמצעות הענקת תמריצים כספיים לבנייה מהירה ואיכותית".

״חלון הזדמנויות ליהודי העולם״

יאיר כהן, בעלים ומנכ"ל, קבוצת אבני דרך

"בעת הזו אנחנו חייבים להתאחד לנבחרת לאומית - ממשלת ישראל, הרשויות המקומיות והיזמים - ולהניע מהלכים יצירתיים ומהירים שיאפשרו לשוק הנדל"ן לחזור לקדמותו ויתרה מזו, להדביק את פערי הביקוש טרם המלחמה. ביניהם: גידול מכסת הייבוא של עובדים זרים ממדינות נוספות, לשקול להוריד את הריבית, לתת הטבות בלקיחת משכנתאות ועוד. כל אלו יתרמו להשבתם של הרוכשים לזירת הנדל"ן ולרכישת דירות חדשות ודירות יד שנייה.

"בנוסף, האנטישמיות הגואה בחו"ל פתחה לנו חלון הזדמנויות בקרב יהודים שישקלו לעשות עלייה לארץ. אנו צריכים לנצל את ההזדמנות, ולהיות ערוכים על ידי הגדלת היצע הדירות כדי שהם יוכלו להיקלט פה".

״ישנה נחיצות אמתית להתחדשות עירונית״

שלום שטרית, בעלי ומנכ"ל חברת "שתית"

״במיוחד בימים אלה של המלחמה, יש צורך אמתי בבנייה חדשה עם חדרי ממ"ד. אנו רואים נחיצות אמתית גם בביצוע פרוייקטים  של התחדשות עירונית. הרס המבנים בדרום והעובדה שהממ"ד הציל חיים רבים הן ההוכחות למצב הקריטי שבו נמצאים דיירים הגרים במבנים ישנים ברחבי הארץ. הבנייה החדשה תספק לדיירים המפונים בתים חדשים ובטוחים ותאפשר לזוגות צעירים ולמשפרי דיור לרכוש בתים חדשים במחירים שפויים ובמיקום אטרקטיבי. לכן אנחנו ממשיכים לתכנן, לבנות ולפתח פרוייקטים בהתחדשות עירונית בכל הארץ. אנחנו עובדים באתרים שלנו במלוא הכוח, למרות כל הקשיים במציאת פועלים. אנו עושים הכול כדי להביא עובדים מהודו, מסין וממולדובה כדי להמשיך במרץ בבניית הארץ. הביורוקרטיה חייבת להשתנות ומהר, אנחנו רואים מה קורה בעת חירום במדינה״.

״להניע את הכלכלה במלוא המרץ״

מריו זוזל, בעלים משותפים ויו"ר אלמוגים

"לאור המשבר הכלכלי שאליו אנו צועדים בתום המלחמה, המוטו של קברניטי המשק צריך להתמקד עכשיו כיצד ניתן להניע את הכלכלה במלוא המרץ? אחד האמצעים שיכולים להוות כמקור להנעה של הכלכלה הוא מהלך של משרד השיכון במסגרתו תרכוש המדינה את כל הדירות ששיווקה בתוכניות השונות: מחיר מטרה,  מחיר מופחת ומחיר למשתכן ואשר מוכנות לשיווק. ובסיומה של המלחמה יעברו הדירות לרשות הזוכים בהגרלות. מהלך זה, שיאפשר את הנעתם של הפרויקטים והוצאתם לפועל, הינו WIN WIN למדינת ישראל ולזוכי ההגרלות. מחד, הזוכים ייצאו נשכרים מכך שלא יחולו עליהם עיכובי בנייה והשלמת הפרויקטים בהם זכו תתקדם ומאידך, הממשלה לא תיפגע היות והזוכים בהגרלות ישלמו למדינה ישירות בעבור הדירות .

״סגירת האתרים הייתה חסרת כל היגיון״

חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

"אני סבור כי המדינה צריכה לדאוג להחזרת ענף הבנייה לתפקוד מלא במהירות, להגדיל באופן מידי את מכסת העובדים הזרים ל-150,000 איש, ולאפשר לענף הבניה לעבוד. בנוסף, נדרשות הקלות רגולטוריות בהליכי קבלת טופס 4, במטרה להביא לאכלוס מהיר של 30-40 אלף דירות חדשות וממוגנות שבנייתן הסתיימה או קרובה לסיום. מתוכן, 10,000 דירות שאינן מכורות ויכולות לתת מענה ממוגן למפונים מגזרות הלחימה. כצעד משלים לעידוד השוק, המדינה צריכה לבטל את מס הרכישה למשקיעים בדירות, ולהאריך את תוקף חוק עידוד השקעות הון בהשכרה ארוכת טווח במתכונת של 5 שנים. ענף הבנייה הוכח כקטר כלכלי ואחד ממנועי הצמיחה הגדולים ביותר של המדינה, ומהווה מקור מרכזי ליצירת הכנסות ממסים. לכן, עידוד שוק הדיור וענף הבנייה הוא האינטרס של כל הצדדים כולל של ראשי הערים. אחרי הכול, היזמים והקבלנים הם המשקיעים הגדולים ביותר בערים״

״לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית״

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים:

"יש אלפי יחידות דיור בישראל שאין בהם ממ"דים. המדינה חייבת לשתף פעולה עם הקבלנים ולקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, פינוי בינוי, בהם עושים חיזוק לבניינים ומוסיפים ממ"דים. במיוחד בכל הערים בדרום, צפון ומזרח הארץ שחווים מציאות ביטחונית קשה בימים אלו.

"המדינה צריכה לתמרץ כלכלית את הקבלנים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית כדי לתת מענה בטחוני לתושבים באזורי העימות ובכלל.

"בשל המצב הביטחוני, נוצר מחסור עצום בדירות ויש למצוא פתרונות בדיור של השכרה לטווח ארוך. המדינה חייבת לעודד את הקבלנים לקדם פרויקטים של השכרה לטווח ארוך, אם בתמריצים ואם בהסרת חסמים בירוקרטיים".

״הקמת קרן ממשלתית לסיוע״

רונן יפו, מנכ״ל דוניץ-אלעד

 ״על מנת להימנע מעליית מחירים אחרי המלחמה, יש לדבוק בהגדלת ההיצע והגדלת המלאי לשוק החופשי (להבדיל ממחיר למשתכן, דירה להשכיר וכד') בדגש על הליכי הרישוי שהם הנתיב הקריטי. אפשר לשפר את הליכי הרישוי באמצעות הסתמכות, בין היתר, על האדריכל וצוות היועצים של הפרויקט כפי שהדבר כבר קיים מדינות רבות בעולם, וכך להוריד את העומס הקיים על הרשויות השונות. המלחמה יצרה מחסור של קרוב למאה אלף פועלים בתחום הבניה והתשתיות, כמו גם מנהלי פרויקטים ומנהלי עבודה רבים שגויסו למילואים. לא די בהגדלת היקף האשרות לעובדים זרים (שרובם יגיעו רק לאחר שתסתיים המלחמה), אלא יש צורך אמתי להכשיר כוח אדם מקומי בעידוד משרדי הממשלה ובהקצאת משאבים להכשרה ותמריצים לעובדים. בהיבט הפיננסי, ישנו חברות רבות שנכנסו לתקופת המלחמה ביחסי מינוף גבוהים ובנזילות מוגבלת, והתקופה מקשה מאוד על מימון מחדש של החוב הקיים לחברות אלו. לצערנו, אם לא תוקם קרן ממשלתית לסיוע לחברות אלו, נמצא חברות רבות נקלעות למצוקה תזרימית קשה. השלכות אלו רק מקטינות את התחלות הבנייה החדשות, ולכן ברור לכל שמרגע שתסתיים המלחמה והביקושים הקפואים יחזרו לשוק – נמצא את עצמנו מול היצע דירות נמוך משמעותית מזה שהיה לפני המלחמה (שגם הוא כבר היה בגירעון גדול של דירות לעומת המחסור האמתי בשוק) אשר עלול לגרור עליית מחירי דירות בכל אזורי הביקוש".

״חקיקה ברורה שמקצרת מרווחי זמנים״

אפי שקדי, מנכ"ל ובעלים בחברת  אפי קפיטל נדל"ן

"המדינה תהיה חייבת לעשות מהפך מחשבתי שלם סביב נושא הנדל"ן. לא ייתכן שהליך הנפקת ההיתרים בישראל אורך בין שנתיים לשלוש. בארה"ב לצורך השוואה, מדובר על חודשים ספורים. אין שום סיבה שגם אצלנו זה לא יהיה המצב. יש צורך בגישור האינטרסים הנוגדים בין המדינה לרשויות המקומיות - ברמת המאקרו המדינה רוצה להגדיל את היצע הדיור, לעומת זאת לרשויות המקומיות מדובר בעול והכבדה שכן העלות הנוספת לבניית יחידת דיור בפיתוח וקידום תשתיות נלוות הופכות את הבנייה למגורים ללא כדאיות עבורן. יתר על כן, בוועדות התכנון חסר כוח אדם איכותי, אין הגדרת זמן ברורה להנפקת היתרים, הכול שרוי בעלטת חוסר וודאות. חייבים לחזק את כוח האדם ברשויות, להגדיל את שכר בודקי התוכניות ובמקביל להוביל לחקיקה ברורה שמקצרת את מרווחי הזמנים בהוצאת היתרי בנייה, עם פישוט מקסימלי לכל הליכי התכנון שתאפשר הוצאת היתר בפרק זמן של עד חצי שנה מרגע הגשת הבקשה".

"להתאים את עצמם לחוקי המשחק הקיימים״

תא"ל (במיל) איתן לוי, בעלים שותף של חברת היזמות אילה אגם

"אז מה בעצם יש לעשות? כולם צריכים לעשות חשיבה מחדש ולהתאים את עצמם לחוקי המשחק הקיימים, להבין כי לפעול אחרת בסביבת ריבית גבוהה מזו שהם היו רגילים אליה בעשור הקודם, כך ההתמודדות עם ה"עולם החדש-ישן", עולם שבו לכסף יש מחיר ולהשקעה בנדל"ן ישנה אלטרנטיבה, תיעשה בצורה טובה יותר. "נבחרי הציבור והפקידות המקצועית חייבים להתמקד באינטרסים ארוכי הטווח של המדינה. זה מתחיל עם מימון מתאים  ליזמים מטעם המדינה ואפשרות לפריסת תשלומים.  רמ"י יכולה  לשווק קרקעות בפריסת תשלומים נוחה ולאפשר פריסת תשלומים עד להיתר. יש לפשט ולקצר את כל הליכי הביורוקרטיה, ולתת כמה שיותר ודאות בשוק הנדל"ן.

   "חייבים לאפשר ליזמים לתכנן נכונה את העלויות ואת התזרים הדרוש, להעמיק את התמריצים לעידוד פרויקטים ממשלתיים להשכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח. בגדול המדינה צריכה לפעול על מנת לצאת מהקיפאון ולתמרץ את היזמים לחזור ולבנות. זה יכול לבוא בצורות שונות כגון קרנות בערבות ממשלתית, אשראי מסובסד והקלה על המגבלות הקיימות במערכת הפיננסית במתן אשראי בתחום הנדל"ן".

״על כל טיל שנורה - לבנות עוד דירה״

איל  הנדלר, יו"ר קבוצת כנען

״אני בדעה שעל כל טיל הנורה לעבר ישראל אנו נפעל לבנות עוד דירה חדשה. בעיה רלוונטית וקשה נוספת שהתעצמה כעת היא בעיית כוח אדם. פועלים רבים ברחו מהארץ או לא מגיעים לעבודה. יש לעשות פעולות זריזות שחותכות את הביורוקרטיה וגוזרי הקופונים בדרך להבאת עובדים זרים, ורצוי ממספר מדינות שונות כדי שגם זה לא יהפוך  בסוף למונופול, בנוסף יש לייצר ועדות עירוניות אשר עוסקות אך ורק בהתחדשות עירונית ויתנו מענה מוגבל בזמן, לקידום מהיר של תהליכי התחדשות עירונית אשר ממגנים את העורף ונותנים תחושת ביטחון לאוכלוסייה".

״את הבנייה הזאת אסור להפסיק״

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל ויו"ר מטה תשתיות

"הניצחון שלנו מול החמאס צריך לכלול שני מרכיבים: השמדת החמאס ויכולותיו הצבאיות אבל גם חידוש עוטף עזה והמשך בניית הארץ. אין ספק שהסגר המוחלט על העובדים הפלשתינאים מהשטחים הוא צו השעה. יחד עם העובדים הזרים שחלקם עזבו, ענף הבנייה והתשתיות איבד בבת אחת כשליש מכוח העבודה שלו.  זוהי פגיעה קשה בענף ובמשק כולו. על מנת לצמצם את הנזק המשקי-כלכלי עלינו להמשיך לבנות וליישב את הארץ. אנו פועלים בשני כיוונים אלה מול ממשלת ישראל והרשויות המקומיות במטרה להמשיך את הבנייה ולצמצם נזקים ככל האפשר".

״הפחתה של מיסים״

שמגר ואקנין, מנכ״ל ובעלים גשם החזקות

"יש לספק בדחיפות פועלים זרים במקום הפלסטינים, כולל הפחתה של מיסים על מנת להשוות את עלות התעסוקה - פלסטינים עולה 400 שקל לעומת 1200 שקל לפועל סיני. צריך גם הפחתה או דחייה של מיסים כדי לשפר את הנזילות אצל הקבלנים והיזמים. צריך גם לדאוג להפחתת עלויות קרקע ולפיתוח, כולל פריסת תשלומים ללא ריבית במכרזים של המנהל, כולל רטרואקטיבית כדי שיהיו מימושים של הזכיות לאחרונה, אחרת הרבה יזמים יבטלו את זכייתם ויוותרו על הערבות מכרז. כל תקוע כרגע - אין רשויות מקומיות מתפקדות ואין רשויות לאומיות מתפקדות כגון חברת חשמל, מקורות, פיקוד העורף, וכו'. כולם עובדים במתכונת חירום. לכן דה פקטו יש עצירה של כל תהליכי הוצאת היתרי הבנייה והאכלוס במדינה. יש לתת למכוני בקרה או אדריכלים מורשים אופציה להוציא היתרי בנייה ולהקל בתהליך קבלת טופס 4 לאכלוס פרויקטים חדשים בעלי מיגון תקני. לאכלס משפחות שנמצאות כרגע בפתרונות דיור חלופיים, לא מוגנים או צפופים. יש להפחית את הריבית על מנת להקל הן על היזמים בקידום פרוייקטים והן על הלקוחות בהחזרי המשכנתא. כי בלי זה השוק יקפא ולא יהיו עסקאות, לא של קרקעות ולא של דירות".

״כוחות השוק יעשו את שלהם״

אבי תם, מנכ"ל אסיה סיירוס

"מבחינת היזמים ווהקבלנים, לפחות אלו שאינם ממונפים יתר על המידה, איון מה לדאוג. ישראל לא צריכה לעשות כלום כשתיגמר המלחמה, כי כוחות השוק יעשו את שלהם. יש ביקוש אמתי לדיור, כי הילודה שלנו היא סביב 3.2 ילדים למשפחה, תוסיפו לזה את אחוזי הגירושים שעולים מדי שנה, שמפצלים את הביקוש ל-2 דירות למשפחה ואת העצירה במכירות ובהתחלות הבנייה בגלל המלחמה והמחסור ועובדים ואת העובדה שתמיד אחרי מלחמה - בכל מקום בעולם - יש פריחה כלכלית, ותבינו שהקונים יחזרו בהמוניהם למשרדי המכירות בדיוק כפי שהיה בתום תקופת הקורונה. בשל גל האנטישמיות בעולם תהיה גם עלייה לישראל שתגביר עוד יותר את הביקושים. מבחינת הציבור, בשל הביקושים הגבוהים ומחירי הדיור שיעלו, לצד תשומות הבנייה שיעלו, על הממשלה יהיה לנקוט במספר צעדים שיקלו על רכישת דירות, בעיקר בקרב זוגות צעירים ועולים חדשים, וזאת באמצעות מספר פעולות: הורדת מס רכישה על דירה ראשונה, מענקי דיור למחוסרי דירה וחידוש ההגרלות לפרויקטים של מחיר למשתכן ומחיר מטרה. גם למשפרי הדיור יהיה צורך לעזור באמצעות הורדה של מס הרכישה הגבוה. משפחות שגדלו לא צריכות להיענש רק בגלל שכבר הייתה להן דירה. אני מציע למי שמתכנן לקנות דירה לעשות את זה כבר עכשיו, לפני שהמלחמה תיגמר, כי הציבור יחזור למשרדי המכירות והמחירים יעלו".

״לא לגרום אפקט דומינו״

יגאל צ׳ודנר , מנכ״ל ובעלים, חברת נתיבי הקמה

״יש לבצע קיצוץ מידי ומהותי בהוצאות הממשלה, כולל סגירה מידית של רוב משרדי הממשלה שלא נדרשים לניהול המדינה. אולי חוק יסוד שמגביל עד 12 משרדי ממשלה עם שינוי ברוב מיוחד. להביא פועלי בניין זרים במידית. עלויות של עובדים חדשים וגם הקפאת הבנייה הינם הרסניים לא רק לענף הנדל״ן, אלא לכלכלה כולה שהנדל״ן הוא מרכיב מאוד משמעותי בה.

יש לקחת בחשבון שגם ההוצאות לביטחון יעלו: יהיו יותר בסיסים סגורים, חיילים שלא יצאו לחופשות יומיות ולשבתות בתדירות שהייתה, כדי לשמור עלינו 24/7. זה ידרוש תקציבים גבוהים במיוחד וחשוב שזה לא ייפול על הציבור כמכה ביום אחד בהיר. לכן כבר היום כדאי להביא פועלים וגם לבצע קיצוצים.

"דבר נוסף - להקל בהליכים ביורוקרטיים. בכל התחומים. במיוחד בבנייה: לפשט הליכי קבלת היתרים ותעודות גמר, לתת מידע רלוונטי בדרך יזומה ושקופה (בזמן אמת) לגבי שינויים וכד׳. לתת תמיכה כספית כדי למנוע קריסה כלכלית, קודם כל לקבלנים שצריכים להתארגן עם עובדים חדשים כדי שלא יבואו לקונים ויבקשו תוספות או ייכנסו להליכי פירוק וכד׳. זה יגרום לאפקט דומינו״.

״זירוז מתן היתרי אכלוס״

שחר רז, בעלי קונטמפו נדל"ן

"אם לא נתעשת עוד היום וניערך לחידוש הבנייה בעידן שבו כוח העבודה אינו מגיע מעבר לקו הירוק, אנו עשויים למצוא את עצמנו בפני משבר דיור חמור שלא היה כדוגמתו מיד אחרי המלחמה. ההשלכות יורגשו בכל שרשרת הנדל"ן, מגופי מימון, יזמים, קבלנים ובעיקר קבלני משנה שאורך הנשימה שלהם מוגבל.

על הממשלה לאשר עוד היום הבאת כוח עבודה מיומן ממדינות אחרות (הודו וסין למשל) שיוכל להשתלב בעבודות באתרי הבנייה. הדבר יאפשר לחלץ את הפקקים שנוצרו באתרי הבנייה ולקדם פתרונות דיור – כל זאת, תוך התחשבות ברגישות הגבוהה והמובנת של התושבים המתגוררים סביב אתרי הבנייה. בטווח המידי יש לפעול לזירוז מתן היתרי אכלוס היכן שניתן ובטווח הארוך יותר – לפעול להסרת חסמים ביורוקרטיים מיותרים ולשחרור קרקעות מדינה. ללא תכנון ומענה ממשלתי ראוי, מצוקת הקבלנים והיזמים היום, תבוא לידי ביטוי במצוקת דיור חמורה בחודשים הבאים".

״השקעה ממשלתית בטכנולוגיות בנייה״

רפי צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צרפתי צבי ובניו

"הקמת פורום פתרונות של חברות הבנייה שמטרתו קבלת רעיונות ושיטות חדשניות לשמירה על פרודוקטיביות והתקדמות הבנייה גם בשעת מלחמה. שילוב טכנולוגי: אימוץ והשקעה בשיטות בנייה חדשניות וחסכוניות בזמן ובידיים עובדות. השקעה ממשלתית בטכנולוגיות בנייה המפחיתות את הצורך בעבודת כפיים, כמו הדפסת תלת ממד של רכיבי בניין, או שימוש ברחפנים לבדיקה ומעקב באתר".

״מנגנון לפצות גם את הקבלנים״

אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב

"בתקופה כזו של אי וודאות, המדינה צריכה להתחיל לפעול כבר מעכשיו על היום שאחרי. תידרש חשיבה על קיצור משך הזמן לקבלת היתרי בנייה כדי להאיץ את הבנייה ולהגדיל את ההיצע למגורים. בשל העיכובים הצפויים במסירת דירות ,קבלנים יצטרכו לפצות קונים והמדינה תצטרך לבנות מנגנון לפצות את הקבלנים. בתחום המשרדים על המדינה להגדיל מענקים ופיצויים למתחמי תעסוקה ונדל"ן מניב, לעודד צמיחה מחודשת של חברות על ידי מענקים ותמריצים לעידוד העסקת עובדים ולהרחבת הפעילות. תמיכה כזו בחברות במשק, תשפיע באופן ישיר על תפוסה ושימוש במשרדים בנדל"ן מסחרי. בנוסף, להערכתי, בדיוק כפי שקרה לאחר מגפת הקורונה, במהלכה עובדים רבים עבדו מהבית ובחלוף המגיפה, העובדים חזרו למשרדים, גם כעת, נראה איך אט אט החברות מחזירות את העובדים למשרדים וייכנסו לשגרת עבודה, גם בצל המלחמה".

"סערה מושלמת של קשיים ואיומים"

דני מור, מנכ"ל חב' בסט יזום לשעבר, כלכלן ושמאי מקרקעין בכיר

"הכלכלה הישראלית בכלל וענף הנדל"ן בפרט ניצבים בשעה זו בפני 'סערה מושלמת שהינה סיטואציה נדירה של התלכדות איומים וקשיים בעת ובעונה אחת. מופעלים עליהם מבחני לחץ ותרחישי קיצון החמורים ביותר בשני העשורים האחרונים, הן בריבית שיא לאחר 10 העלאות ריבית, הן בהליכי החקיקה המשפטית שיצרו פילוג ופירוד בעם וירידה בנטעיה לבצע השקעות, והן במלחמה רב זירתית שמשכה והיקפה אינם ידועים.

"ניסיון העבר ממלחמות קודמות מלמד שאחריהן חלה עלייה במחירי הדירות בשיעורים שבין 6%-32% כתוצאה מהשבת הוודאות, הפחתת גורמי סיכון, מדיניות פיסקלית מרחיבה, הכוללת הגדלה ניכרת בהוצאות ממשלתיות לשיקום תשתיות, פיתוח ושיקום יישובים, גידול מוגבר באוכלוסייה ("בייבי בום") ועוד.

"ההשפעה המידית הצפויה לאחר שהמלחמה תסתיים, היא הגדלה מואצת בפעילות המשקית, וגידול במספר העסקאות גם לאור התפרצות 'ביקושים כבושים'. לפיכך, ניתן לצפות להתייצבות של רמת המחירים עם נטייה לעליות מחירים בשיעור מתון גם בשל ציפייה סבירה להורדות ריבית מתונות, לאחר שהציפיות האינפלציוניות התמתנו, לצד התחזקות בשער השקל.

   "שוק המשרדים תלוי רבות בחזרת ענף ההייטק למסלולו, התפתחות פארקי עסקים נגישים לרכבת הקלה ולמטרו, וגידול כללי בפעילות המשקית, גם כאן ניתן לצפות בתוצאה המצרפית להתייצבות של רמת המחירים לצד עליות מחירים בשיעור מתון בפארקי עסקים מתקדמים במיקומים נחשקים".

״צופה התפרצות של ביקושים״

משה רז כהן, בעלים ומנכ"ל משותף במשרד רז-כהן פרשקר ושות'

"הקיפאון במכירות הוא בעל השפעה דרמטית בסביבת ריבית גבוהה. הוא מביא להתארכות דרמטית של משך הזמן לפירעון האשראי. ההתארכות על רקע הריבית הגבוהה, תסכן פרויקטים רבים. לכן, בחודשים הקרובים אנו עתידים להיתקל במספר רב של יזמים שייכנסו להליכי חדלות פירעון. מספר מקרי חדלות הפירעון בתחום הנדל״ן יעלה עם הימשכות הלחימה.

"הפגיעה ארוכת הטווח בשוק המגורים נמוכה יותר מן הפגיעה בנדל"ן המסחרי. אף שאנו צפויים להיתקל בקריסה של יזמים שיהיו תקועים עם מלאי של דירות, מידת ההשקעות בתחום המגורים תפחת רק באופן מתון. ההנחה שהביקושים למגורים אינם אובדים לחלוטין, ולאחר תקופה של מיתון השוק צופה התפרצות של ביקושים. הציפייה הזו, היא שמדרבנת המשך השקעות בהווה".

״הנחה בהיטל ההשבחה להוצאת היתר ב-2024״

אסי לויתין בן עמרם, סמנכ"לית פיתוח עסקי
בדן נדל"ן ושיווק

"כולנו תקווה שאת 2024 נתחיל עם תוצאות מובהקות של הלחימה והסכמים מדיניים שיאפשרו תפקוד גבוה של המשק והכלכלה בישראל. גם אם כן, אני צופה שהמחצית הראשונה של השנה הבאה תתאפיין במיעוט התחלות בנייה, מיעוט עסקאות מצד יזמים ורוכשי דירות, ולאור זאת גם ירידה בהיקף נוטלי המשכנתאות. כמו כן, וכנקודת אור, נראה שתהיה ירידת ריבית והאינפלציה לא נראית באופק.

"כדי להניע את השוק נדרשים כמה מהלכים - רובם ככולם הם תמריצים ליזמים, במיוחד למי שיתחייב להגדיל את היקף התחלות הבנייה והשיווקים שלו בצורה משמעותית. כך יחזרו יזמים להתמודד במכרזים ולרכוש קרקעות, לקדם היתרים ולייצר יחידות דיור חדשות ורבות בשוק. חשוב לייעל את תהליכי הרישוי ולקצרם כדי לא להטיל עוד עלויות מימון על היזמים, דבר הפוגע אנושות בכדאיות הפרויקטים, עוצר שיווקים ומוריד את היצע הדירות. "בין התמריצים הנדרשים מצד הרשויות המקומיות למשל היא הנחה בהיטל ההשבחה למי שיזדרז ויוציא היתר במהלך 2024 .עידוד קידום פרוייקטים במסגרת התחדשות עירונית דרך הורדת המטלות על היזם והגדלת כמות הדירות החדשות, ועוד. במקביל - וכדי להחזיר משקיעים לשוק כדאי לייצר הטבות מס ולהוריד למשל את נטל המס על רוכשי דירה שנייה, ויותר".

״מתן מענקים ממשלתיים״

ארז שפונדר, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת שפונדר פדלון

"על המדינה לפתוח חסמים באמצעות מתן מענקים ממשלתיים מפליגים בעיקר באזורים שנפגעו או ייפגעו עוד חס וחלילה מהלחימה ומההפצצות בצפון ומעזה. ראשית להעביר תקציבים לשיקום בתים ובניינים שנפגעו וכן מענקים משמעותיים לקבלנים ויזמים שבונים בנייה חדשה ובעיקר התחדשות עירונית באזורים הללו. מענקים נוספים שהמדינה יכולה וצריכה לתת, בעיקר באזורים שנפגעו, יכולים לבוא גם באמצעות מתן משכנתאות עם ריבית מינימלית או בהלוואה של המדינה".