אל תפנו עורף למפונים

אחרי יותר מחודשיים של מלחמה אפשר לומר כי על פי תמונת המצב הנוכחית - מדינת ישראל לא הוכיחה את עצמה בכל הנוגע לטיפול במפונים. המלחמה לא צפויה להסתיים בטווח הזמן הקרוב, ונכון לעכשיו משפחות המפונים מיישובי עוטף עזה וגבול הצפון מתוקצבות רק לחודשיים הבאים ונמצאות בחוסר ודאות משווע.

למרבה המזל, כמו בכל תחום כמעט במהלך המלחמה, מוכיחה החברה האזרחית את כוחה גם פה והציבור תורם בלי הפסקה, אבל אי אפשר לבנות על תרומות והמדינה חייבת להיכנס לתמונה בכל הכוח. צריך לזכור שאנשים נעקרו מבתיהם – מהקיבוצים, מהערים ומהמושבים - ‏וזקוקים לתקציב ראוי כדי לחיות, עד שיוכלו לחזור לבתיהם וליישובים שמהם התפנו. במוסף "נדל"ן היום", שיתפרסם ב-20 בדצמבר, נסקור בהרחבה את הטיפול הכושל של המדינה במפונים ואת הפתרונות שנמצאו להם בינתיים.

אחת הדוגמאות הבולטות לחבל ארץ שבו ממלאת החברה האזרחית את הוואקום שנוצר בגלל רשלנות משרדי הממשלה, היא הערבה התיכונה. 2,200 אנשים וילדים מיישובי העוטף לא המתינו למדינה והתפנו לאחר השבת השחורה בסיוע המועצה האזורית הערבה התיכונה וחבריהם באזור זה לשבעה יישובים, שם נקלטו באהבה בבתי התושבים, חדרי האירוח והחאנים.

אותם מפונים הגדילו למעשה את אוכלוסיית תושבי הערבה התיכונה ב-50 אחוזים, אבל יישובי אלו אינם בתי מלון, כפרי נופש או קיבוצים הערוכים ויודעים לקלוט כמות כזו של אנשים – ועוד לטווח ארוך. למרות זאת, התושבים המקומיים מצליחים לעמוד יפה במשימת הקליטה, כאשר הם נסמכים על היוזמה ועל הרצון הטוב - בעיקר של מתנדבים.

כבר למחרת השבת השחורה החלה התארגנות לוגיסטית של מתנדבים תושבי הערבה באיסוף ביגוד, ציוד, צעצועים, חיתולים, ותרופות לתושבי העוטף שנותרו חסרי כל. בנוסף הקימו חדרי אוכל, מטבחים גדולים, מרכזי קליטה, בנו תוכנית פעילות לילדים ולמבוגרים ועוד.

בתחילה כל יישוב ארגן בעצמו מחסן, ובהמשך התארגן מרכז לוגיסטי עצום במבנה מרכז "חילוץ והצלה" בספיר, סמוך למועצה האזורית, שהוקם בסיוע JNF ארה"ב (שאף תרמה תקציב בסיוע לפעילות בערבה בימים אלו).

המסעדות המעטות בערבה הפכו למטבחים לוגיסטיים, ובסיוע התושבים והחקלאים שהביאו ציוד ותוצרת ארגנו ארוחות חמות לכלל 2,200 תושבי העוטף (בכל יום). כמו כן ארגן "מרכז קהילה ערבה" את בני הנוער והמדריכות לפעילויות יום יומיות לילדי העוטף.

ב-15 בנובמבר נפתח בעין יהב בית ספר "אשכול בערבה" עבור ילדים ובני נוער מהמועצה אזורית אשכול, במאמץ משותף של משרד החינוך, מועצה אזורית הערבה התיכונה ומועצה אזורית אשכול, בסיוע JNF ועמותת "איילים". אל בית הספר נקלטו 180 ילדים המתארחים יחד עם משפחותיהם בערבה, ואותם מלמדים מורים מבתי הספר באשכול, צוות חינוכי מהערבה התיכונה, מש"קיות הוראה ומתנדבים, במבנים ציבוריים שהוסבו לכיתות לימוד נעימות ונוחות. במקביל, נפתחו גם גן ילדים ומעון לגיל הרך.

עבור התושבים המפונים הופעלו שירותי הבריאות ונעשתה פנייה מטעם מחלקת הבריאות של המועצה לפסיכולוגים בכל הארץ להגיע לסייע ולטפל בהיבט הנפשי של מי שחוו את הזוועות, ובכלל מתקשים עם הריחוק מהבית ועם המצב הלא שגרתי. כמו כן הוזמנה ניידת של רופאי שיניים מטעם קופת חולים "כללית" וגם מתנדבים בסיוע בתחום זה.

אתרי התיירות פתחו שעריהן למפונים לפעילויות ללא עלות. בקריית הספורט בספיר על שם אוולין לייפר, הרחיבו את מערך החוגים על מנת לתת מעטפת למתאמנים מצד מאמנים מקצועיים מהמועצה אזורית אשכול. כך הקבוצות האורגניות ממשיכות בשגרת האימונים, שתורמת להם לבריאות פיזית ונפשית.

במתחם העבודה המשותף "קליקה ערבה תיכונה", שפתוח ללא עלות מדי יום, תושבי העוטף ממשיכים בעבודתם מרחוק בתנאים נוחים, בעמדות העבודה, בחדרי המשרדים ובחדרי הישיבות.

ואיך כל זה מסתדר עם התקציבים?

במועצה האזורית הוקם חמ"ל לטובת איסוף תרומות עבור המפונים, כך שהתושבים יוכלו להמשיך ולהעניק להם את כל צרכיהם.

מעיין צוויג (45) ממושב שדה אברהם, עזבה עם שלושת ילדיה את ביתם אחרי 30 שעות של רגעי אימה בממ"ד. מאז היא במתחם willow בעין יהב בערבה התיכונה, בזמן שבעלה יוני נשאר בכיתת הכוננות להגן על המושב. "אנשי המועצה דואגים לנו להכל", היא אומרת, "הם נותנים לנו להרגיש שרואים אותנו, לעומת המדינה שלצערי לא השכילה להסתכל על צרכי המפונים שברגע אחד נאלצו לעזוב את בתיהם, ללא ידיעה מתי יוכלו לשוב.

"אומנם המדינה טוענת כי היא מעניקה לתושבי העוטף מיליונים, אבל בפועל הכספים הולכים למקומות אחרים, ועובדה זו גורמת לנו להרגיש נזקקים, ולא נותנת לנו מענה הולם למצב שבו אנו נמצאים. ללא טוב ליבם של תושבי הערבה והסיוע הרב שאנו מקבלים מאנשי המועצה, לא יודעת איך היינו מסתדרים".