מס מעוות ולא מעודכן

בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר עובדים המוותרים על ההטבה של קבלת רכב צמוד מעבודה בשל המחיר הגבוה שגובה מהם רשות המיסים. בתודעה הציבורית התקבעה הדעה כי מדובר בהטבה שאינה מוצדקת בדרך כלל, כאשר העובד מקבל צ'ופר נוסף בנוסף על משכורתו ולתנאים הסוציאליים שהוא מקבל ממקום עבודתו. אפילו "ארץ נהדרת" הביאה מערכון בנושא עם השורה הבלתי נשכחת, "רכב חברה, רכב חברה, מעניין לי את התחת שנדלקת נורה". והנה, אפילו אלו שמקבלים לכאורה צ'ופר שאינו מגיע להם, עורכים חישובים ומגלים שעדיף להם לרכוש רכב פרטי.

אם כאלו שאינם משתמשים ברכבם הפרטי לצורכי עבודתם, מתחילים לוותר על ההטבה הזו, מה יגידו אלו שכמעט מאה אחוז מהשימוש ברכב הוא לצורכי עבודתם, הרי אין להם ברירה אחרת, והם נאנקים תחת העול הכבד של שווי השימוש המופרז הנלקח מהם. דוגמא לכך הם קבלני השיפוצים. כאן אין שום מחלוקת שהרכב המשמש לשיפוץ הוא אך ורק משמש כמעט תמיד לצורכי עבודתם.

בשנת 2002, הקמתי יחד עם יו"ר קבלני השיפוצים, ערן סיב, ובתמיכת נשיא התאחדות הקבלנים ובוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, את ארגון קבלני השיפוצים המונה בימים אלו כבר אלפי חברים, עובדים המאוגדים בהסתדרות העובדים בישראל. המטרה הייתה, מצד אחד, מניעת כניסתם של החאפרים, מכת המדינה, לענף, ומהצד השני, שיפור תנאיהם של העובדים בענף חיוני זה.

זה לא הזמן להציג את ההישגים הרבים שהשגנו למענם ולמען החברה הישראלית. עכשיו המטרה הבאה היא שינוי מנגנון חישוב שווי רכב למס. כיום רשות המיסים מכירה רק ב-45% מההוצאות על הרכבים. עבור קבלני שיפוצים, קבלני פיגומים, קבלני כיבוי האש ואינסטלציה, אנשי מיזוג אוויר, טכנאים, מדבירים, גננים ועוד השימוש ברכב מהווה כאמור מרכיב מרכזי ועיקרי בעבודה. המצב הקיים מקפח את בעלי העסקים הללו ולא מביא לידי ביטוי את מידת השימוש ברכב ואת התבססותם של אותם בעלי עסקים עליו.

התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל בראשות של יוסי אלקובי הוציאה לאחרונה מסמך המבטא היטב את העיוותים האלו. שווי שימוש הוא סכום שנזקף להכנסות של עובד שקבל רכב ממעבידו. שיעור חישוב שווי השימוש החודשי הוא 2.48% והוא מחושב על בסיס המחירון של הרכב בהיותו חדש. זקיפת ההטבה בגין רכב צמוד שמעביד מעמיד לרשות העובד מגדילה את משכורתו לצורך חישוב מס הכנסה, בהתאם לסוג הרכב וקבוצת השווי, ומקטינה את הכנסתו נטו. שיטת חישוב שווי השימוש ברכב היא קשיחה ולא השתנתה במשך 30 שנה (!!!). רשות המיסים מחשבת את שווי הרכב כאילו הוא חדש ואינה מתחשבת בירידת ערכו במהלך השנים.

והאלמנט הכי מעוות: אין ביטוי לייעוד השימוש ברכב – שיטת המיסוי הקיימת כמעט ואינה מבחינה בין מי שקיבל את הרכב כהטבה מהמעביד והוא כמעט שאינו משמש אותו לצרכי עבודה, ובין מי שמשתמשים ברכב כמעט אך ורק לצרכי עבודה, כמו, כמו שכתבתי קודם, קבלני השיפוצים. שווי השימוש ברכב הממוצע במדינות ה- OECD עומד על 1.81% לעומת שיעור של 2.48% בישראל. בנוסף יש לזכור שעלות הרכב גבוהה בעשרות אחוזים בישראל, בשל המיסוי הגבוה.

אני מתכוון להילחם, כמו בהטבות שהשגנו ביחד בעבר, יחד עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, נשיא ארגון הקבלנים, ראול סרוגו, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, משה בן זקן ויו"ר ארגון קבלני השיפוצים, ערן סיב, ונשיא להב, רועי כהן, לכך ששווי השימוש ברכב יבטא עיקרון של גביית "מס אמת". זה יעשה באמצאות החלת פתרון טכנולוגי שמבדיל בין נסיעת עבודה לנסיעה פרטית.

בארץ ניתן לחייב להתקין ברכב יומן רכב ממוחשב, ואילו רשות המיסים תערוך ביקורות מדגמיות על יומנים אלה. כך העובדים שמרבית נסיעותיהם ברכב הצמוד היא לצורכי עבודה, ישלמו מס בהתאם לכך, ולא סכום מופרז כמו בימים אלו. צריך לזכור כי שווי שימוש מנופח ומעוות משמעותו העלאת עלויות העבודה והכבדת נטל המס על קבלני השיפוצים וכתוצאה מכך, גם על האזרחים המשתמשים בשירותיהם והעלאת יוקר המחייה. מייד עם כינונה של הממשלה החדשה, אני מתכוון לפעול במלוא העוצמה לתיקון העיוותים האלו, למען קבלני השיפוצים, קבלני פיגומים, קבלני כיבוי האש ואינסטלציה, אנשי מיזוג אוויר והטכנאים.

גמר חתימה טובה וחג שמח.