היקף האוכלוסייה בעולם, שאוטוטו מגיע לכ-8 מיליארד בני אדם, הפך במהלך השנים נושא מטריד ומעסיק כלכלניים בינלאומיים הקוראים להפחתת אוכלוסיית העולמית בדרכים "קונבציונאליות" ויש שיגידו גם בדרכים "לא קונבנציונאליות". לגישתם, זה מה שיסייע בצמצום פליטת גזי חממה ויתרום לכלכלת העולם. האמנם?
לאחרונה פורסמה תחזית של מחלקת האוכלוסין של האו"ם (UNPD) לפיה הודו תחליף את סין כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם בשנת 2023, ארבע שנים מוקדם מהצפוי. הודו, לצורך העניין, מתהדרת היום עם כ-1.41 מיליארד בני אדם ומספר האוכלוסייה בסין עומד על 1.43 מיליארד בני אדם.
בעולם כולו, וגם בישראל, נוטים להשתמש במילים "גידול אוכלוסייה" או במקרה הפחות עדין, "פיצוץ אוכלוסיה", כדי שניתן להתחיל לבצע "בקרת אוכלוסיה", לעיתים גם באופן סלקטיבי, כפי שהדבר נעשה בסין במשך שלושה עשורים וחצי. למעשה, שימוש במונחים אלה סולל אחריו דרך לאמצעי כפיה להגבלת משפחות, והתבטאויות חסרות ערך ולא חברתיות בעניין גודל התא המשפחתי-גרעיני. בדרך לא דרך ובאופן תמוה ההתבטאויות הללו גם מוצאות קשר לנושא של "משבר עולמי/אקלים".
לעיתים שיחות הסלון משקפות עבורנו את הלך הרחוב לתופעות חברתיות, כך נשמעו הדברים מתוכנית הריאליטי 'הישרדות' בשיחה שהתנהלה בין פליטי הריאליטי. "יש איקס משאבים לכדור הארץ. מבחינת גלובאליות של העולם", ניסתה להסביר השחקנית שירה פרבר את עמדתה בנושא הילודה. תמך בה השחקן/דוגמן מייקל לואיס שהוסיף: "גם אני חושב שהעולם לא צריך עוד אנשים". פרבר ולואיס קיבלו "הנחתה" מפליטת הריאליטי ג'קי אזולאי שהגיבה בזעם: "אז תתפנו מהעולם שאוכל להביא עוד ילד".
אז לידיעת פרבר ולואיס: מגפת הקורונה הצליחה "לסייע" בדילול אוכלוסיית העולם. כך עולה מעדכון אחרון של האו"ם שהתפרסם לאחרונה. להערכת האו"ם בין השנים 2020-2021 נרשמו 15 מיליון מקרי מוות בעולם, בשל מגפת הקורונה. מסתבר עוד, כי קצב הצמיחה החל לרדת בהדרגה ומאז 2019, קצב גידול האוכלוסייה העולמי ירד מתחת ל-1%.
אוכלוסיית אירופה, לצורך הדוגמה, הצטמצמה ב-744,000 איש בשנת 2020 וב-1.4 מיליון בשנה שעברה. למעשה, הירידה בהיקף האוכלוסייה האירופית החלה מאז 1950 בשל עלייה במקרי מוות, הגירה, מגיפה וגם שיעור נמוך בפריון וירידה בלידות, כך שהצפי כיום הוא, שאוכלוסיית אירופה תמשיך ותצטמצם.
מאז 2016, קרן הילדים של האו"ם (UNICEF), יחד עם קרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA), השיקה יוזמה עולמית להתמודדות בנושא ילודה ב-12 מדינות בהן רווחה תופעה של נישואי ילדים ומתבגרים. היוזמה כללה את המדינות: בנגלדש, בורקינה פאסו, אתיופיה, גאנה, הודו, מוזמביק, נפאל, ניז'ר, סיירה לאון, אוגנדה, תימן וזמביה.
מטרת האו"ם היתה לא בהכרח כדי לטפל בבעיה החברתית-ערכית השוררת במדינות אלה, אלה להגביל את היקף האוכלוסייה.
דו"ח האו"ם מציין כי, "ככל שגידול האוכלוסייה העולמי נמשך, הדבר יוצר סיבוכים אפשריים במאבק בשינויי האקלים. עלייה במספר האנשים - פירושה שיותר גזי חממה נפלטים לאטמוספירה", נכתב בדו"ח.
פעילות האו"ם הצליחה בגדול, אפשר לומר, שכן מדו"ח האו"ם שיצא לאחרונה מצוין שנרשמה ירידה משמעותית ברמת הילודה של מתבגרים במרכז ודרום אסיה, ובעיקר בהודו. מבחינת האו"ם, שיעור פריון רצוי ומתמשך הוא כזה שמספר הילדים שנולדו לאישה אחת עומד על 2.1 בלבד. עמידה ביעד כזה, לגישתם, נחוצה "כדי להשיג יציבות באוכלוסייה". הפריון בהודו, לצורך העניין, עומד היום על 2 ילדים בלבד לאישה, אפילו מתחת לנתון הפריון המומלץ על-ידי האו"ם. מבחינת הודו והאו"ם מדובר בהישג מרשים בעיקר לאור העובדה שבשנות ה-60', התמודדה המדינה עם אוכלוסייה שגדלה במהירות והחזיקה בשיעור פריון שעמד על 6 ילדים לאישה.
גלובוס הולך ומאפיר
לסין יש סיבה לדאגה מול שינוי במדיניות הילד האחד. המדינה שניהלה מדיניות עיקשת ופעלה לירידה משמעותית של האוכלוסייה עשויה ליפול כלכלית במידה ולא יתרחש עבורה איזה "נס פריון", כך מעריך פרופ' אמריטוס בבית הספר לכלכלה בלונדון צ'ארלס גודהארט. הערכות הן, כי קצב האוכלוסייה בסין צפוי לרדת בכ-6 מיליון מדי שנה.
"אם אתה מסתכל על מפת העולם של המדינות שהולכות להצטמצם בגודל האוכלוסייה, זה בעצם מתחיל במרכז אירופה והולך מזרחה עד ליפן על פני רוסיה וסין", הבהיר.
להפחתת הילודה ונתוני הדמוגרפיה קשר ישיר לכלכלה בעיקר בהתייחס למדינות המערב כמו אירופה, צפון אמריקה, מזרח ודרום אסיה - שם האוכלוסייה הולכת ומזדקנת. נושא זה מציב אתגרים מדיניים-פוליטיים באותן מדינות וחלקן מסתכלות בתקווה לעבר מדינות אפריקה שמדרום לסהרה, כמצרים, אתיופיה, הודו, ניגריה ופקיסטן - שם צפויה צמיחה אדירה. הצפי הוא כי מדינות אלה יהוו יותר ממחצית מגידול האוכלוסייה בעולם ב-30 השנים הבאות, ויצרו את מה שפקידי האו"ם מכנים: "דיבידנד דמוגרפי".
"למדינות המצפות לגידול במספר האנשים בגיל העבודה כחלק מכלל האוכלוסייה, יש הזדמנות למקסם את היתרונות של הדיבידנד על ידי השקעה ביצירת הון אנושי", נכתב בדו"ח האו"ם.
ישראל: הכפלת האוכלוסייה, הפריון והצמיחה
נכון לסוף 2020 חיו בישראל כ-9.3 מיליון תושבים ובעשור האחרון גדלה כמות התושבים בכ-1.6 מיליון בני אדם. לפי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד 40 שנה אוכלוסיית ישראל תעמוד על יותר מ-18 מיליון. אם נוסיף לכך את מצבה הכלכלי הטוב של ישראל, בהשוואה למדינות אחרות וגילויי האנטישמיות הגוברים בעולם, ניתן להניח כי זרם ההגירה לישראל ימשיך לעלות.
מבחינת ישראל, הגידול הטבעי הגבוה מהווה קרש קפיצה כלכלי וניתן לומר שהמדינה נהנית מ'תור הזהב'. במשך יותר מ-15 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה ישראל שומרת על שקט יחסי, יציבות אסטרטגית ושגשוג. הכלכלה פורחת, כשבעשור האחרון קצב הצמיחה השנתי הממוצע עלה על 3.5% והאיץ ל-8% מדהימים בשנת 2021. שיעור האבטלה קרוב לאפס; האינפלציה נמוכה ממדינות המערב; רמת החיים עולה בהתמדה; מהפכת ההיי-טק הקפיצה את ישראל לחזית הטכנולוגיה העולמית והמדינה חתמה על הסכמי שלום עם שש מדינות הליגה הערבית וממשיכה להעמיק את שת"פ עם מדינות ערב נוספות.
עם מספר אוכלוסייה הקרוב כמעט ל-10 מיליון ותמ"ג לנפש המאפיל על זה של בריטניה, ישראל היא בסופו של דבר סיפור הצלחה מדהים. עדיין, יש עוד הרבה מה לעשות ולתקן שהאזרח בישראל ירגיש בכל "הטוב" הזה, אך מה שבטוח, שמדינות בכל העולם רואות בישראל שותפה אסטרטגית ומחפשות אותה לא רק כדי לקנות "גז טבעי" ו-או "אמצעי לחימה" - אלא הן מעוניינות בהון האנושי פה.
על ההון האנושי הזה הוקמה המדינה והוא הולך ומתעצם וגם הוכיח, שלמרות נתוני פיזה נמוכים בחינוך, ישראל לא מפסיקה לצלוח "תעלות" חדשות בכל יבשות עולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו