בשיתוף יצחק מויאל – יו"ר הסתדרות עובדי הבניין ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה
תוכן בשיתוף מסחרי
מספר רב של פעמים התרעתי על הבעייתיות שבהעסקת שב"חים, ולפני כשבועיים פרסמתי טור דעה בעניין. הנושא אינו חדש, ואף אחד לא מטפל בבעיה. כולם טומנים את ראשם בחול, ועכשיו הכל "התפוצץ" לכולנו בפנים. ברור לכולם שמדובר בסכנה, לצד פעולה פלילית של העסקה בלתי חוקית.
שבוע לאחר פרסום הטור אירע הפיגוע הרצחני בישוב אלעד. אם נסתכל על הבעיה בכללותה, ונבחן לעומק את הנסיבות שמביאות לכך שמועסקים בישראל מדי יום אלפי שב"חים, נלמד שהמדינה היא זו שבסופו של דבר דוחקת את הקבלנים לפינה ומאלצת אותם לפעול בצורה לא חוקית.
רוב הקבלנים מחברות הבניה הגדולות והמסודרות אינם מעסיקים שב"חים, אבל קבלני המשנה, הקבלנים הקטנים יותר, אלו שמגיעים עם טנדרים ואוספים את השב"חים מהצמתים או מכל מיני נקודות איסוף אחרות, מנצלים את המצב של אי-האכיפה ומחפשים דרכים להתעשר - גם אם זה מסכן את חייהם וחיי אחרים.
מדוע קבלנים עושים את מה שהם עושים? אף אחד לא מחפש לפעול בניגוד לחוק סתם כך. המצב כיום, שמתקיים מזה עשור ויותר, הוא שחסרים בענף הבניין אלפי ידיים עובדות מקצועיות עם הכשרה מתאימה. עם ישראל נטש את מקצועות הבניה הרטובים, והמצב הזה גרם מיידית למחסור בעובדים. עקב כך, החלה המדינה להגביר את ייבוא העובדים הזרים, אך גם זה לא מספיק, והעלויות הגבוהות של עובדים זרים לעומת העסקת עובדים פלסטינים גורמות לכך שהחישוב הכלכלי תמיד יביא לכך שעדיף להעסיק עובד פלסטינאי על פני עובד זר.
מדינת ישראל גוררת רגלים כבר שנים ארוכות בכל מה שקשור להכשרת עובדים. אנחנו בהובלת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, שהקצתה לכך משאבים תקציביים, בנינו מסגרת ותוכניות הכשרה בשם "מיזם בונים ישראליים", שאושרו בכל משרדי הממשלה וזכו לשיתופי פעולה מצד כל הגורמים הנוגעים בדבר.
ביצענו מספר מחזורים של הכשרות עובדים לענף הבניין, ויצאו מהם כמה מאות עובדים ישראלים. התוכנית נבנתה ובוצעה בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, ארגון הקבלנים (בוני הארץ), הקרן לחיילים משוחררים ועוד. הכל כבר מוכן, ורק הממשלה לא מחדשת את התקציבים.
בכל שנה הנושא עולה לדיון ציבורי והממשלה מתחייבת כל פעם מחדש ליישם את ההמלצות שהיא בעצמה כבר אישרה בעבר. לא מדובר בסכומים גבוהים, ואפילו אם בוחנים את ההשקעה מבחינה כלכלית, מגלים שמדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה מאוד מהר - וזאת בלי קשר לשיקולים הביטחוניים והלאומיים.
גם כלכלית וגם ברמה הלאומית, הפתרון הוא הכשרות מקצועיות לישראלים לתפקידים בהתאם לדרישת הענף שיש בהם מחסור גדול. אבל הממשלה עסוקה בגרירת רגלים ובלא להחליט דבר.
הפיגוע באלעד הוא תזכורת חשובה: חובה עלינו לדאוג לעובדים ישראלים. בכל תחום, ובמיוחד בענף הבניין. יש לנו את התשתיות לכך, יש לנו את המודלים הכלכליים ויש אלפי ישראלים שרוצים לעבוד בענף הבניין, ואני מקווה שהרעיון לממש את הקמת האקדמיה למקצועות הבניה שאני מוביל יקרום עור וגידים ויצא לפועל, ונצליח לשנות את המצב . הממשלה צריכה לתמוך בכך, בכדי שהדבר הזה יצליח.
מנהל ההכשרה כשל בתחום זה כשלון נחרץ. למרות כל ההתרעות והפניות, ולמרות שנשארים יתרות תקציבים מדי שנה, אין מישהו שבאמת איכפת לו ממה שקורה בענף ראש אגף ההכשרה והאגף עצמו אחראים העיקריים למחדל בענף!
תוכן בשיתוף מסחרי
בשיתוף יצחק מויאל – יו"ר הסתדרות עובדי הבניין ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה
