הממונה על ההגבלים העסקיים: אסור לתת למועצת הלול לשלוט על ענף הפטם

ביום רביעי וועדת הכלכלה של הכנסת תדון אודות ההצעה לתיקון לחוק המועצה לענף הלול. ההצעה הוגשה על ידי ח"כ יצחק וקנין מש"ס, בעצמו בעל לול, והיא מחזירה את התכנון והוויסות לתחום הפטם (העוף למאכל). במילים אחרות החוק, במידה ויתקבל, יאפשר למועצת הלול לקבוע את כמות העופות המותרת לכל מגדל ומגדל, ולאכוף שהוא לא מייצר יותר או פחות מהכמות שבמועצה החליטו לאפשר לו.

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, תופיע בפני חברי הוועדה והיא צפויה להתנגד בתוקף להצעת החוק. במסמך שכתבה הלפרין לחברי הוועדה לקראת הגעתה היא כותבת: "הנזק הצפוי לצרכנים בישראל הוא משמעותי". חשוב לזכור כי מטרתו המוצהרת של החוק הוא לצמצם את כמות העוף בשוק כדי להעלות את מחירו. לדעתה של הלפרין, "הצעת החוק עומדת בסתירה חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב למדיניות המוצהרת של הממשלה והכנסת ביחס למאבק ביוקר המחייה בכלל, ולהורדת מחירי המזון בפרט; פוגעת פגיעה משמעותית בצרכנים ובייחוד במשפחות בעלות הכנסה נמוכה".

הלפרין מסבירה כי "ענף הפטם הוא אחד המשמעותיים והגדולים שבענפי החקלאות בישראל. היקף המכירות הפטם לצרכן עומד על כ-7 מיליארד שקל בשנה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי משק בית בישראל מוציא בממוצע כ-8% מסך הוצאות המזון שלו על עוף. היחס האמור גדל משמעותית כאשר מדובר במשפחות בעשירונים הנמוכים. לפיכך לעלייה במחיר העוף ולצמצום הכמות נודעת השפעה משמעותית ורבה על משקי בית בישראל ובייחוד כאשר מדובר במשפחות בעלות הכנסה נמוכה".

במילים אחרות , כותבת הלפרין, "ברי כי כל בית בישראל יידרש לשלם יותר על צריכת העוף ואלה שידם אינה משגת לספוג את עליית המחירים, יאלצו לוותר על צריכת העוף בכלל".

הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין

הלפרין מסבירה כי ניתן ללמוד מניסיון העבר: "בין השנים '2012-2015 התקיים, בחסות המועצה לענף הלול, קרטל בתחום הפטם (מהסוג שיתאפשר לו יתוקן החוק כמוצע). הסדר כובל זה צמצם כמויות והביא לעליה ממוצעת של כ-10% במחיר הפטם לצרכן בישראל באותה תקופה. נוכח גודלו של שוק הפטם, עליית מחיר הפטם משקפת נזק לצרכן , בתקופת קיומו של ההסדר, בהיקף של כ-700 מיליון שקל בשנה".

"הדרך להגן על החקלאים הקטנים", כותבת הממונה. "היא באמצעות תמיכות ישירות (סובסידיות) על ידי הממשלה. תמיכות ישירות מאפשרות לקיים בקרה שתמיכת הממשלה אכן מגיעה לאותם גורמים עליהם יש להגן; מבטיח את אספקת הכמות לכל אותם צרכנים המבקשים לרכוש עוף כיום וימנעו מכך בעקבות עליית המחיר; ואת עלויות התמיכה ממומנות מ הקופה הציבורית, ולא על ידי האוכלוסיות החלשות הצורכות יותר עוף".

לסיכום כותבת הממונה: "אין זה ראוי שתכנון כאמור יבוצע בידי תאגיד סטטוטורי המורכב, בי היתר, ממשווקים סיטונאיים וקמעונאיים, בעוד שהשר הממונה נמנע מתכנון ענף הפטם. נוכח כל האמור, הממונה על ההגבלים העסקיים מתנגדת להצעת החוק וסבורה שאין לקדמה".