"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סיכום 2018: הצמיחה נמוכה מהצפוי; הגירעון גבוה מהיעד
מגמת ההאטה בשיעור הצמיחה בשנה שהסתיימה "מקלקלת" את החגיגה במשרד האוצר • ובכל זאת, שיעור הצמיחה של ישראל גבוה ממרבית מדינות ה-OECD
האטת הצמיחה קלקלה את החגיגה באוצר // צילום: אורן בן חקון

סיכום 2018: הצמיחה נמוכה מהצפוי; הגירעון גבוה מהיעד

מגמת ההאטה בשיעור הצמיחה בשנה שהסתיימה "מקלקלת" את החגיגה במשרד האוצר • ובכל זאת, שיעור הצמיחה של ישראל גבוה ממרבית מדינות ה-OECD

זאב קליין
, עודכן

הצמיחה בשנת 2018 היתה נמוכה מהצפוי והסתכמה ב־3.2% מהתמ"ג, נמוך משיעור הצמיחה שאליו ייחל שר האוצר, משה כחלון. ובכל זאת, שיעור הצמיחה של ישראל גבוה משיעורי הצמיחה במרבית מדינות ה־OECD, וכן משיעור הצמיחה הממוצע ב־OECD, שעמד על 1.9% בלבד. האוצר ובנק ישראל צפו צמיחה מהירה יותר של עד כ־3.7%, אך האטת הצמיחה ברבעון השני וברבעון השלישי "קלקלה" את החגיגה.

שיעור הצמיחה בשנת 2016 היה 4% ובשנת 2017 הצמיחה עמדה על 3.5%. גם נתוני הצמיחה הרבעוניים מצביעים על מגמת האטה: 4.3% ברבעון הראשון, 0.8% ברבעון השני ו־2.1% ברבעון השלישי. סיבה נוספת לדאגה: הגירעון בתקציב המדינה יגיע ל־3.4% מהתוצר ויחרוג מ־3% תוצר, שהם יותר מ־32 מיליארד שקלים.

אשתקד הצמיחה לנפש עלתה ב־1.2%, בהמשך לצמיחה לנפש של 1.5% בשנת 2017, והגיעה ל־148,600 שקלים שהם 41,400 דולר לנפש. רמת החיים, כפי שהיא מתבטאת בהוצאה לצריכה פרטית לנפש, עלתה בשיעור של 2.1%. כלל ההוצאה לצריכה פרטית במשק עלתה ביותר מ־4%.

ההוצאה על מוצרים בני קיימא עלתה ב־6.7% לנפש, ההוצאה על מוצרי הלבשה והנעלה עלתה ב־2.5% לנפש וההוצאה לצריכה שוטפת (מזון, דיור, דלק, חשמל ושירותים) עלתה ב־1.3% לנפש. ההוצאה מצביעה על עלייה של 4% לנפש ברכישות של ציוד למשק הבית - מקררים, מזגנים, מכונות כביסה. כמו כן היתה ירידה של 2% ברכישות ריהוט ותכשיטים, ואילו הרכישות של כלי רכב לשימוש פרטי זינקו ב־14.3%.

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה השנה ב־4%, בהמשך לעלייה של 3.4% ב־2017. ההשקעות בנכסים קבועים עלו השנה ב־2.7%, לאחר עלייה של 3% בשנת 2017. העלייה משקפת עליות בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות, בהשקעות במוצרי קניין רוחני (מו"פ, תוכנה וחיפושי נפט וגז), בהשקעות במכונות וציוד וכלי תחבורה. ההשקעה בבנייה למגורים פחתה והצטמקה.

עלייה ביצוא הסחורות

יצוא הסחורות והשירותים עלה בשיעור של 4%, בהמשך לעלייה של 5.1% ב־2017. יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק עלה ב־3.9%, בהמשך לעלייה של 7.3% בשנת 2017.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...