"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מרוויחים יותר, עובדים פחות: השכר במגזר הציבורי משתלם

דו"ח משרד האוצר מגלה: בעשור האחרון השכר הממוצע בשירות המדינה זינק בשיעור גבוה משמעותית, לעומת עליית השכר הממוצע בכלל המשק • במגזר הציבורי עובדים עשרות שעות פחות בשנה מהמגזר הפרטי • וגם: כמה מרוויחים הרמטכ"ל והמפכ"ל ועד כמה שווה לשרת במוסד?

,עודכן
עובדי מדינה (אילוסטרציה), צילום: יהושע יוסף

נתוני משרד האוצר מגלים כי מדינת ישראל מוציאה כל שנה כ-178 מיליארד שקלים על תשלומי שכר לעובדים בשירות המדינה, שהם גם 50% מתקציב המדינה השנתי ו-15% מהתוצר הלאומי הגולמי השנתי. בעשר השנים האחרונות השכר הממוצע בשירות המדינה זינק בשיעור כולל של 28%, לעומת עליית השכר הממוצע בכלל המשק בשיעור 11% בלבד.

בתחילת השנה הוכרז על שבוע עבודה מקוצר של 42 שעות בלבד בשירות המדינה ללא הפחתת שכר, לעומת 43 שעות שבועיות קודם ו-45 שעות שבועיות בחוק המקורי. בעוד שבקרב המעסיקים בשוק הפרטי מקפידים על יום עבודה מלא של 9 שעות, חמישה ימים בשבוע, בשירות המדינה יום עבודה קצר יותר ועומד על 8.5 שעות בלבד, וכול עובד בשירות המדינה עובד בשנה פחות 150 שעות מעמיתו בשוק הפרטי.

הרמטכ"ל היוצאגדי איזנקוטהשתכר יותר מהמפכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ונציבת שב"ס הפורשתעפרה קלינגר, כך מעלה דו"ח הממונה עלהשכרבאוצר. מהנתונים עולה כי ב-2017 הרמטכ"ל אייזנקוט השתכר 88,820 שקלים בחודש, המפכ"ל אלשיך השתכר 88,412 שקלים בחודש ונציבת שב"ס השתכרה 87,779 שקלים. הרמטכ"ל הקודם, רא"ל במיל' בני גנץ, שצבר יותר ותק, השתכר יותר מאיזנקוט. גם המפכ"ל אלשיך השתכר הרבה פחות מקודמו יוחנן דנינו, שקיבל כ-92,000 שקלים בחודש.

שכרם הממוצע של אלופי המטה הכללי ב-2017 היה 63,010 שקלים, ושל תת אלופים 51,501 שקלים. שכרם הממוצע של ניצבים היה גבוה יותר - 56,029 שקלים ושל תת ניצבים 49,645 שקלים. בשב"ס שכרם של קצינים בדרגות גונדר היה 53,353 שקלים ושל תת גונדר 48,977 שקלים.

בדו"ח הממונה על השכר אין נתונים על שכרם של ראש המוסד, ראש השב"כ, וראשי זרועות הביטחון האחרים. השכר הממוצע ב-2017 של כלל העובדים בזרועות הביטחון היה: צה"ל 14,413 שקלים, שב"ס 16,069 שקלים, משטרת ישראל 17,104 שקלים, אזרחים עובדי צה"ל 19,942 שקלים, גופים חשאיים - מוסד ושב"כ -21,438 שקלים, יחידות סמך (כמו רפאל) 28,552 שקלים.

עוד מפיע בדו"ח השכר הממוצע של האקדמאים בגופים הביטחוניים: אזרחים עובדי צה"ל 24,721 שקלים, משטרת ישראל 32,420 שקלים, שב"ס 38,112 שקלים, גופים חשאיים(מוסד, שב"כ ועוד) 39,805 שקלים, ויחידות סמך 48,124 שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר