"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכסף הולך לאיבוד: עובדי מדינה תקועים שעתיים בפקק - כל יום
הם אולי נהנים מתנאי שכר גבוהים יותר, אבל הפקקים לא פוסחים גם עליהם • נתוני האוצר חושפים: זמן הנסיעה שלהם לעבודה מדי יום - 35 דקות בממוצע ברכב פרטי לכיוון אחד, לעומת 51 דקות בתחבורה ציבורית
פקקים ברחבי הארץ | צילום: גדעון מרקוביץ'

הכסף הולך לאיבוד: עובדי מדינה תקועים שעתיים בפקק - כל יום

הם אולי נהנים מתנאי שכר גבוהים יותר, אבל הפקקים לא פוסחים גם עליהם • נתוני האוצר חושפים: זמן הנסיעה שלהם לעבודה מדי יום - 35 דקות בממוצע ברכב פרטי לכיוון אחד, לעומת 51 דקות בתחבורה ציבורית

זאב קליין
, עודכן

לא הולך ברגל:עובדי המדינהשורפים מדי יום בין שעה לשעתיים בדרכם לעבודה, בין שבחרו ברכב פרטי או בתחבורה הציבורית - בתרחיש הגרוע ביותר, כך עולה מנתונים חדשים של אגף השכר במשרד האוצר הנוגעים לעובדי המדינה וחייהם בדרכים.

עוד עולה מהנתונים כי עובדי המדינה נוסעים בממוצע כ־24 ק"מ לכל כיוון, לעבודה ובחזרה, וזה במצב שהכבישים ריקים באופן יחסי ושאין פקקים.

דרך ארוכה

זה בוודאי לא סוד שרבים מ"עובדי שמונה עד חמש" לצורך העניין, מעדיפים את הנוחות שמציע הרכב הפרטי בדרך לעבודה על פני הדוחק ואי הדיוק שמביאה איתה התחבורה הציבורית. על כך דובר רבות.

המדינה ומשרד התחבורה השקיעו בארבע השנים האחרונות עשרות מיליארדי שקלים בתחבורה הציבורית: בכבישים, ברכבות וברכבות קלות. ועדיין, רבים מעדיפים את הרכב הפרטי על אף עומסי התנועה מורטי העצבים והוצאות הדלק.

צילום: גדעון מרקוביץ'

זמן הנסיעה הממוצע ברכב פרטי הוא 35 דקות לכל כיוון עם פקקים ו־27 דקות בכבישים פנויים, ואילו בתחבורה הציבורית זמן הנסיעה הממוצע הוא 51 דקות.

נשים עומדות פחות

בקרב אלו שעובדים מחוץ לעיר מגוריהם, המרחק הממוצע מהבית לעבודה עומד על כ־32 ק"מ, זמן הנסיעה שלהם ללא פקקים הוא 34 דקות, ועם פקקים - 45 דקות. באוטובוסים, במוניות או ברכבות נוסק זמן הנסיעה בקרב הללו ל־66 דקות לכל כיוון - ובחישוב פשוט מדובר בנסיעות של שעתיים ורבע בכל יום בתחבורה הציבורית.

עוד בנתונים, שימו לב, פקקים ועומסי תנועה מאריכים את זמן הנסיעה בממוצע בכ־30% ברכב הפרטי וב־46% בתחבורה ציבורית.

נתוני אגף השכר באוצר פולחו גם לפי תת־קטגוריות כמו מגדר, רמות שכר וגיל. כך התברר שנשים "מבלות" בדרכים פחות מגברים - 20 ק"מ וכחצי שעה לכל כיוון, לעומת 31 ק"מ ו־40 דקות לכל כיוון.

בקרב העובדים המוגדרים "מבוגרים" הנתונים כמעט זהים לאלו של הנשים, ואילו עובדים "צעירים" נמצאים בדך "רק" 27 ק"מ ו־40 דקות לכל כיוון מדי יום. המשתכרים פחות מ־10,000 שקלים בחודש מכלים מזמנם 21 ק"מ ו־33 דקות, לעומת 29 ק"מ ו־40 דקות לכל כיוון בקרב בעלי שכר גבוה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...