אפקט המחאה: דירוג האשראי של הבנקים בלבנון צונח

המשבר הכלכלי בלבנון הולך ומחריף למרות התפטרותו של ראש הממשלה סעד חרירי. חברת דירוג האשראי פיץ' מורידה את הדירוג של שני הבנקים הגדולים במדינה, "אודי" ו"בייבלוס", ל־CCC מינוס - דרגות ספורות בלבד מעל דרגה D הנחשבת לנמוכה ביותר. מדובר בהורדה שנייה בדירוג בתוך חודשיים בלבד.

כבר עתה מצוי הדירוג של לבנון ברמת "זבל", כלומר מדובר במדינה שאינה בת השקעה. המשמעות היא כי מצד אחד לבנון מצויה ברמת סיכון גבוהה לפשיטת רגל, ורק שינוי קיצוני יאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות, ומנגד הסיכויים שמשקיעים חיצוניים ינסו לסייע למדינה הולכים ומתמעטים, שכן הסיכון גבוה עד כדי לא סביר להשקעה.

עוד בנושא:

"איראן מונעת טיפול מציל חיים מאסיר פוליטי"

40 למהפכה: החלום של צעירי איראן ושברו

כלא ומלקות: העונש המחריד של פעילת זכויות אדם באיראן

"הנהגה צבועה": פרשת המין שמסעירה את איראן

בפיץ' ציינו אתמול כי ההחלטה להוריד את דירוג האשראי של לבנון משקפת "סיכוני נזילות מוגברים, על רקע הגברת המתיחות הפוליטית וחוסר השקט החברתי במדינה". בחברת דירוג האשראי מציינים בדאגה את העובדה כי הבנקים בלבנון סגורים מאז תחילת ההפגנות ב־18 באוקטובר, כלומר כמעט שבועיים, לא ניתנים שירותי בנקאות במדינה ואין מועד לפתיחתם באופק. עם זאת, אתמול נפתחו לראשונה הכבישים הראשיים בביירות, ומספר המשתתפים בהפגנות הולך ומתמעט לאור הודעתו של ראש הממשלה חרירי על התפטרותו.

פגיעה באמון

ככל שמתארכת התקופה שבה הבנקים סגורים - יורד האמון של האזרחים בכלכלה המקומית. על פי הניתוח של פיץ', 88% מההון של "אודי" ו־69% מזה של "בייבלוס" מקורו במטבע חוץ, נכון למחצית הראשונה של השנה. לפי דיווח ב"בלומברג", הבנקים כבר קיבלו בקשות מלקוחותיהם לשנע את כספיהם לחו"ל, ובייחוד לבנקים בשווייץ. בכירים בלבנון קוראים להתכונן לתרחיש זה, ולהודיע כבר מעתה על הגבלת הסכום שיותר להוציא מגבולות לבנון. זאת, על מנת למנוע ריקון של הון הבנקים בעת ובעונה אחת.

עימותים בין מפגינים לתומכי חיזבאללה בביירות // צילום: איי.אף.פי

השחיתות הפורה במדינה הובילה לגירעון של 86 מיליארד דולר, המהווים 150% מהתוצר במדינה - מהגבוהים בעולם. על פי קרן המטבע הבינלאומית, בשנים הקרובות יאמיר נטל החובות הציבורי של לבנון ליותר מ־200%. בשנה שעברה רשמה המדינה צמיחה נמוכה של 0.3%, ולפי תחזיות קרן המטבע, השנה הנוכחית צפויה להיות חלשה אף יותר עם צמיחה של 0.2% בלבד. חרירי הודיע לאחרונה כי בכוונתו להעביר תקציב שיסייע להעלות את הצמיחה ל־0.6%, אך התפטרותו שלשום מעמידה את התקציב בסימן שאלה.