החל יצוא הגז: "חיזוק היציבות האזורית"

יום היסטורי: ישראל החלהביצוא גזלמצרים. הגז מוזרם ממאגר לוויתן, שרק לאחרונה החל בפעילות מלאה.
על פי העסקה עם חברת דולפינס המצרית, החברות השותפות במאגר לוויתן - נובל אנרג'י, דלק קידוחים ורציו - ומאגר תמר יספקו למצרים כמויות גז טבעי בהיקף של 85 מיליארד מ"ק לאורך 15 שנים.

מדובר על כעשירית מנפח הגז של תמר ופחות מ־10% מנפח הגז של לוויתן. היקף העסקה נאמד ב־15 מיליארד דולר שייפרסו על פני עשור. המדינה צפויה ליהנות מכמחצית מההכנסות, כלומר 750 מיליון דולר בשנה. הגז יוזרם דרך צנרת נתג"ז (נתיבי גז לישראל) אל מסוף הגז של קצא"א באשקלון, ומשם דרך צנרת EMG לרשת הגז המצרית.

שרי האנרגיה של ישראל ומצרים,יובל שטייניץוטארק אל־מולא, יצאו אתמול בהודעה משותפת על התחלת הזרמתו של הגז הטבעי בין שתי המדינות. בהודעה נכתב כי "מדובר בהתפתחות חשובה, שתשרת את האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים. מהלך זה יאפשר לישראל גם לייצא חלק מהגז הטבעי שלה לאירופה באמצעות מתקני הנזלת הגז במצרים, ויקדם את מעמדה של מצרים כשוק גז אזורי".

שני השרים הציגו את ההתקדמות שהושגה במהלך כינוס של פורום הגז המזרח־תיכוני שהתקיים אתמול בקהיר. במהלך הכינוס צפויים שרי האנרגיה של ישראל, מצרים, איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלשתינית לאשר את הפיכתו של הפורום לארגון אזורי.

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, השותפה כאמור במאגר לוויתן, היה ממונה על ניהול המשא ומתן עם המצרים. "ביום היסטורי כזה שמעמיק ומחזק את הקשר האסטרטגי בין ישראל למצרים, ראוי לברך שהחיינו וקיימנו", אומר אבו.

"הזרמת הגז הטבעימלוויתן למצריםמחזקת את היציבות באזור ומסמלת עידן חדש במעמדה של ישראל במשק האנרגיה האזורי. היום כבר ברור שללא היציבות והוודאות שיצר מתווה הגז, זה לא היה יכול לקרות. ישראל נגמלת מפחם, ושוקם המוניטין שלה בעיני חברות אנרגיה זרות".

השלום הקר מתחמם

היצוא למצרים, שמצטרף ליצוא הגז לירדן שבו החלה ישראל לפני כשבועיים, נושא עימו גם בשורה גיאו־פוליטית מרעישה. "בזכות הגז הטבעי השלום 'הקר' עם מדינות ערב יכול מאוד להתחמם", אומר ל"ישראל היום" אלוף (מיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים וכיום נשיא תעשיות חיפושי הגז והנפט.

לדברי דנגוט, "המשוואה שלנו עם מדינות ערב פשוטה - כלכלה שווה ביטחון, ולהפך. השיח סביב ישראל הולך ומשתנה מאיום ואויב לשותף אסטרטגי ופרטנר עסקי. הולכת ונרקמת הבנה שהגורל של האזור מותנה בשיתוף פעולה, שישראל לא רק חלק ממנו אלא במידה רבה מובילה אותו. אנשי מודיעין מצרים שהתנהלתי מולם בהקשר צבאי במבצע עמוד ענן, נפגשו איתי בשבוע שעבר, הפעם 'על אזרחי', כדי לדבר על הגז וההזדמנויות האזוריות הרבות שניתן להפיק ממנו".

שאלנו את דנגוט אם הוא לא מודאג מכך שישראל מסייעת כלכלית למדינות לא בהכרח יציבות, שעלולים לעמוד בראשן גורמים קיצוניים שעוינים את ישראל, דוגמת שלטון האחים המוסלמים במצרים במהלך העשור הקודם.

"קודם כל, השיבר בידינו. אז אם חלילה יתרחשו אירועים שליליים ואנחנו נגיע למסקנה שהמשך הזרמת הגז פוגע בביטחון הלאומי, נוכל לפעול בהתאם. אני משוכנע שהסיכויים גדולים משמעותית מהסיכונים, ויש לעסקה עם מצרים היבטים חיוביים גם בהתנהלות שלנו מול לבנון בנוגע למים הטריטוריאליים והטורקים.

בהיבט הביטחוני־אסטרטגי צריך לזכור שישראל נהנית עכשיו גם מגיוון של מקורות האנרגיה שלה. התקרית במאי האחרון שבה הופסקה הזרמת הגז לישראל, בגלל איום ביטחוני שנשקף למאגר תמר, לא תחזור על עצמה, בזכות לוויתן וכריש־תנין שיחל לפעול בעוד כשנה".

בתוך כך, הנשיא ראובן (רובי) ריבלין שיגר אתמול איגרת חגיגית לנשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, לאחר הודעת השרים.

באיגרת כתב הנשיא ריבלין למקבילו המצרי: "זהו יום חגיגי בהיסטוריה של היחסים בין שתי הארצות שלנו. בעודי כותב לך, גז טבעי החל לזרום ממאגר לוויתן למצרים ולחבר בין המדינות והעמים שלנו. זרם הגז מביא עימו יתרונות לכלכלות שלנו ומעמיק את הקשר בין מצרים וישראל אחרי למעלה מ־40 שנות שלום".