איפה מרוחה החמאה? בידי מיליוני לקוחות

מאחורי כל ההסברים המעשיים, והמעשיים לכאורה, עומדת שאלת הנאמנות של העושים במלאכה; ליתר דיוק - למי הם נאמנים. במקרה הזה, השר אלון שוסטר מקיים את מה שציפו ממנו אותם חקלאים שקיבלו אותו בחמימות וניגשו מייד לעבודה - לגרוף רווחים על חשבון הציבור.

עוד בנושא:

מי הזיז את החמאה שלי?

גורמי רפואה מוחים: "הגדלת מכסות הביצים תביא מגיפה"

כחלון יחתום ביום ראשון על צו להגדלת מכסות יבוא החמאה

יבוא החמאה בחודשים האחרונים חשף את הצרכנים הישראלים למגוון ההיצע בתחום, שלפני משבר הקורונה ראינו רק במרכולים בחו"ל. בהתאם, נחשפנו גם למגוון מחירים ולתחרות - זו שממנה החקלאים מפחדים כמו מאש. שר החקלאות אכן צריך לדאוג לשגשוגה של החקלאות הישראלית, אך באופן ישיר ושקוף, ולא על גבו של הציבור. במילים פשוטות: אם רוצים לסבסד את רווחי החקלאים בשקל למוצר - שיתכבד השר להעביר תקציב לחקלאים בהתאם.

חסימת יבוא מייקרת את החמאה ועוד שורה של מוצרים קשורים, מקטינה את השוק, פוגעת באיכות המוצר ומסירה כל שליטה על רמת הסבסוד לחקלאים. ברור שמבחינה פוליטית השר מרוויח יותר כשהוא זה שמסדר לחקלאים שוק של לקוחות שבויים, אך מי שבונה על קריירה ארוכה יותר, ראוי שיבין שהחמאה המרוחה היא בידי מיליוני לקוחות ולא קומץ החקלאים.