"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"עיתון לא מייצג עמדת מו"ל, תפקידו לתאר את המציאות"

מו"לית "גלובס", אלונה בר און, מספרת על המאבק לרכוש את העיתון שייסד אביה • "בעבר עבדו במערכת רק לבנים חילונים, היום אנחנו רוצים את כולם" • על תחילת דרכה במערכת: "כשמוניתי, גברים הרימו גבה" • הראיון המלא - ביום שישי ב"ישראל השבוע"

,עודכן
צילום: אריק סולטן // "אם לא היה שינוי בייצוג נשים, לא הייתי מעיזה לסגור את מגזין 'ליידי גלובס'". אלונה בר און

אחרי יותר משלושה עשורים ש"גלובס" נשלט על ידיאליעזר פישמןומשפחת בר און,לפני שלוש שנים הועמד למכירה, תוך ניסיון לדחוק את שאריו של מי שנחשב למייסדו - חיים בר און המנוח. בתו, אלונה בר און, מספרת לראשונה ל"ישראל היום" מדוע נלחמה על רכישה של עיתון מפסיד והיתה מוכנה להשקיע בו יותר מ־100 מיליון שקלים ("אם היה נמכר לרוכשים בעלי ערכים ראויים - הייתי מוותרת").

בר און, 42, גאה בקוד האתי של העיתון ומודה: "בדקנו ומצאנו שלפחות 30% מהמאמרים שלנו היו בעלי מובהקות פוליטית ו־90% מהם היו מוטים לצד השמאלי של המפה". נכון, היא אומרת, "זה היה עיתון שעבדו בו רק לבנים, חילונים. לא היתה בו נוכחות לדתיים, לימנים, לנשים וגם לא ללהט"בים".

בר און גאה על הצטרפותם של חובשי כיפות למערכת, "קריצה לדתיים? מה רע בזה? אנחנו רוצים את כולם. לא נוכל להתקדם כחברה בלי החרדים, הערבים וכל עם ישראל".

בר און, רואת חשבון בהכשרתה, מספרת איך בעבודה עם בנק לאומי, בהנהלתה של גליה מאור, הרגישה לראשונה נוח בין נשים במטה. "פעם הייתי הולכת למשחקי כדורגל, למרות שאני בכלל לא אוהבת את זה, רק כדי שיהיה לי על מה לדבר עם הגברים". לדבריה, "גברים מפקפקים ביכולות הניהול של נשים. ייעצתי לחברות גדולות במשק, אבל כשהגעתי ל'גלובס' הרימו גבה. שאלו אותי שאלות שלא היו מעיזים לשאול גבר עם הכשרה וניסיון שהיו לי ברקורד".

על "ליידי גלובס" שנסגר היא אומרת "זו היתה אמת לשעתה. אם לא היה נעשה השינוי ונשים היו מיוצגות כמו פעם, לא הייתי מעיזה לסגור את המגזין הזה".

"'גלובס' הוא לא עיתון פוליטי, אני לא מאמינה בעיתונות קוטבית", היא אומרת. בר און מאמינה שהעיתונות צריכה להמציא עצמה מחדש, על ידי סיפור "האמת" - הרבה יותר עובדות.

"אני מודה שבכלל לא הייתי מודעת לחוסר הגיוון אצלנו. "אנחנו לא יכולים בכלל לשמוע דעות אחרות ולהבין אותן, אם לא באנו מהרקע הזה. אני מפלגת העבודה מכף רגל ועד ראש. הייתי ונשארתי תל־אביבית, חילונית, אבל יש 2 מיליון אנשים בארץ שחושבים אחרת ממני. עיתון לא צריך לייצג את עמדת המו"ל, אלא לפרוס את מפת המציאות של החברה". בר און מדגישה את זה על רקע הביקורת המוטחת כלפיה ברשתות, כאילו הפכה לימנית.

עוד בראיון שיתפרסם במוסף "ישראל השבוע": על המפגש עם ניר חפץ, שגרם לה להילחם על העיתון, על המתחרים שנלחמים ברשתות החברתיות ועל הבחירות שעשתה בחייה האישיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר