"הקורונה תביא לעלייה בשיעור העלמות המיסים"

הכלכלה השחורה נמצאת בנסיגה מתמדת, אך המיסים העקיפים והקצבאות השונות מגדילים את היקף תופעת ההון הבלתי מדווח, כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב על "הכלכלה הנסתרת בישראל".

במרכז טאוב מעריכים כי בעקבות משבר הקורונה, שהוביל להרחבת הזכאות לדמי אבטלה ולמענקים לעצמאים, "יגדל חלקה של העלמתהמסבכלכלה הנסתרת בישראל".

כלכלה נסתרת כוללת כל פעילות כלכלית וההכנסה הנובעת ממנה, החומקות מרשויות המס ומפיקוח ממשלתי. לפי הגדרות ה־OECD, הכלכלה הנסתרת כוללת ארבעה רכיבים עיקריים: ייצור מחתרתי (ייצור חוקי אך מוסתר מרשויות המס); ייצור בלתי חוקי; ייצור במגזר הבלתי פורמלי (של ארגונים לא רשומים שמייצרים מעבר לאספקה עצמית); ופעילות כלכלית שאינה נרשמת ואינה נכללת בחישוב התוצר בגלל ליקויים במערכת איסוף הנתונים הממשלתית. הפעילות הכלכלית הענפה שאינה מדווחת לרשויות המס גורעת מהכנסות הממשלה, וגורמת לעיוותים במדדים כלכליים חשובים כגון מדידת התוצר.

המחקר שערך מרכז טאוב כולל לראשונה הן השפעה של סוג המס (מס ישיר, מס עקיף ותשלומי העברה) והן השפעה של הפעילות הבלתי חוקית על גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל. על פי המחקר, גודלה של הכלכלה הנסתרת ירד כמעט בשליש ביובל האחרון - מ־14% מהתמ"ג ב־1996 ל־10% ב־2018.

נתון זה מציב את ישראל במצב טוב יותר מחלק נכבד מהמדינות המפותחות בעולם: על פי הערכות, הכלכלה הנסתרת מהווה כ־12% מכלל הפעילות הכלכלית במדינות אנגלו־סקסיות, בין 20% ל־30% בדרום אירופה וכ־40% במדינות המתפתחות.

ההפסד: 134 מיליארד ש'

כתוצאה מהכלכלה הנסתרת מפסידה מדינת ישראל הון בשווי 134 מיליארד שקלים בשנה. השיעור המרבי של כלכלה נסתרת בישראל נצפה בזמן המשבר הכלכלי העולמי של 2008-2007, אז הוא זינק ל־18% מהתמ"ג. כאמור, אפשר לצפות שגם במשבר הכלכלי הנוכחי, שממדיו עדיין אינם ברורים, נראה עלייה בהיקף הכלכלה הנסתרת במשק.

לפי המחקר, בעשור האחרון חלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת נמצא במגמת ירידה, וב־2018 עמד על 1% מהתמ"ג בלבד. תוצאה זו נובעת מכך שמשנת 2016 החלה מגמת ירידה בסך המזומנים שנמשכו מחשבונות העו"ש של הציבור, לצד גידול בהיקף העסקאות ששילמו תמורתן שלא במזומן. מגמה זו, לצד הירידה בנטל המס שאפיינה את העשור האחרון בישראל, השתקפה בירידה חדה בחלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת באותן שנים.