"לא נוכל לשרוד סגר שלישי"

בעלי עסקיםרבים ברחבי הארץ זועמים בעקבות ההחלטה על סגר נוסף.

ספיר בן־מוחה, בעלת חנות למכירת תכשיטים ושעונים ברחוב הרצל שבנהריה, אמרה אתמול ל"ישראל היום": "זה יקשה מאוד על העסקים בעיר שלנו. חווינו הצפות לא פשוטות החורף לאחר שנה של שני סגרים. אנחנו נאלצים להתאים את עצמנו למצב כי אין לנו ברירה. אני מקימה חנות אונליין כעת שעולה לי עשרות אלפי שקלים. זו הוצאה גדולה, בעיקר בתקופה הזו. החוזה שלי בחנות עוד מעט מסתיים ואני שוקלת אם להמשיך. אחרי שלוש שנים וחצי בקניון ארנה נהריה, שחטף הצפות והושבת - פתחתי חנות רחוב".

לבן־מוחה יש טענות קשות למקבלי ההחלטות. "הםגומרים על המשק, במיוחד על העסקים הקטנים. אפשר לעשות יותר הגבלות ולהחמיר עם עטיית המסיכות, למשל. זה מצחיק שיש הגבלות, אבל אף אחד לא אוכף אותן ולכן מגיעים לסגר כללי. זה לא אמור להיות כך וזה לא הפתרון. אין היגיון לסגור אותנו בכל פעם, וכל פעם להביא אותנו לאותו מצב. אני חווה מכות על ימין ושמאל מבחינת המכירות בעסק. להגיע לאפס שקלים בקופה אחרי 12 שעות שאני עומדת על הרגליים, זה בלתי נתפס. הסיבה לכך היא שאנשים לא מבינים כבר מה מותר לעשות, הם לא יודעים אם הם יכולים להיכנס ואם יש להם כסף פנוי, כי כל פעם המשק נסגר. הם פשוט משאירים לעצמם כסף לאכול. המדינה שלנו גומרת את העסקים הקטנים עם חוסר הבהירות של המצב. למרות החיסונים, זה לא נראה כאילו הקורונה הולכת להיעלם מהאופק".

גם שני פרס, בעלת חנות בדים ברחוב נחלת בנימין שבתל אביב, סבורה שמדובר בהשלכות קשות עבור העסקים הקטנים. "אנחנו לא מאמינים שזה שוב קורה", היא מתחרפנת. "אנחנו עדיין עם ההשלכות של הסגר הראשון, ואנחנו מנסים מחודש לחודש להחזיק את הראש מעל המים. הרבה החזרים לא קיבלנו, וזה ממרמר את כל האווירה. נחלת בנימין הוא רחוב שוקק חיים וזה בעייתי לעבור למתכונת של משלוחים. חבל שחוזרים על טעויות הסגר הראשון. עד שפתחו אותנו, החזירו אותנו ועכשיו שוב נצטרך להתמודד עם ההשלכות".

"נשבר לי כבר"

בעל דוכן שווארמה ופלאפל ממרכז הארץ זעם על ההחלטה המסתמנת: "עד מתי ימשיכו עם הפינג פונג הזה? נשבר לי כבר. אני שמח בשביל בעלי המסעדות שיוכלו להישאר פתוחים למשלוחים, אבל אני ועוד לא מעט עסקים כמוני שוב ניאלץ לסגור, ומי יודע לכמה זמן. אין לי אפשרות לעשות משלוחים כעצמאי, ואפליקציות המשלוחים לא פועלות בעיר שלי וגם ככה לא משתלמות".

הוא, כמו רבים מעמיתיו, מצפה ל"לפיצוי הגון שלפחות ישכיח את העובדה שאנחנו נסגרים לכמה שבועות, אבל אני יודע שגם זה לא יגיע, אז מרגיש מיואש לגמרי. כל לקוח ולקוח שמגיע לעסק גורם לי לרצות להשאיר אותו פתוח כמה שיותר, למרות שכבר מזמן אני לא מרוויח, אבל כל הודעה על סגר מחזירה אותי אלף צעדים אחורה".

דברים דומים אומר גם שי, שף פרטי מתל אביב. "שוב השאירו לנו שתי ברירות, וכל אחת גרועה יותר מהשנייה. לא לעשות כלום ולהפסיד כסף או לעבוד במחתרת ולהסתכן בקנסות ובהידבקות בקורונה. אני מאוכזב ממקבלי ההחלטות, אך לא פחות גם מהאנשים שהיו אמורים לייצג את השפים והמסעדנים ולא הצליחו להקים לובי חזק שיסייע כלכלית. נקווה שזה הסגר האחרון, ואולי יקרה נס ונקבל גם פיצוי, אולי בקרוב עוד ניזכר בתקופה הזאת ונצחק".