"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רבע מתיקי הכופר במס הכנסה - השמטת הכנסות משכר דירה

ברשות המסים פרסמו את קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2018 • לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיום תיקי חקירה בחשד לעבירות מס היא הליך הכופר המתבצע כחלופה להליך הפלילי

,עודכן
מטה רשות המיסים בישראל, צילום: יהושע יוסף
רבע מתיקי הכופר במס הכנסה היו בחשד להשמטת הכנסות משכר דירה – כך עולה מקובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2018, שפורסם אתמול על ידי רשות המסים.

הקובץ מכיל 216 החלטות, מתוכן 89 החלטות בתיקי מס הכנסה (23 מתוכן בגין שכר דירה) ומיסוי מקרקעין, 124 החלטות בתיקי מכס ומע"מ ו־3 החלטות משותפות. לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיום תיקי חקירה בחשד לעבירות מס היא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קנייה. יצוין כי סכום הכופר המוטל הוא נוסף על דרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך האזרחי.

בהחלטות: חמישה תיקים בגין הברחת סיגריות על ידי עובדי קצא"א. באוגוסט 2016 התפרסמה הפרשה שבמסגרתה עלה החשד כי עובדי קצא"א הבריחו סיגריות לישראל, שאותן העמיסו ממכליות נפט וגז שעגנו ליד מתחם החברה.

חמישה מתוך החשודים בפרשה הגיעו להסדר כופר, אשר במסגרתו שילמו 100 אלף שקלים במצטבר, ועבודתם בחברה הופסקה באופן מיידי.

בעניינו של פרופ' מרדכי רביד, רופא בכיר ומנהל בית החולים מעייני הישועה לשעבר, הוסכם על תשלום כופר של רבע מיליון שקלים בגין העלמת מס בסכום זה בשנים 2010-2014.

הכופר הגבוה ביותר, על סך 900 אלף שקלים, הוטל על אלון ברזני וחברת ברזני הסעות בע"מ, מאזור הדרום, בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין בשנים 2015-2014.

חומרת העבירה נשקלת

ברשות המסים מציינים כי לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי בהטלת כופר נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל ואם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו.

חובת אמון

עוד נשקלים אם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס, ושיקולים נוספים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר