"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בנק ישראל: פגיעה ב-20% מהתוצר
בסגר השני 30% מהעובדים נפגעו • החוב החיצוני של ישראל עלה בתקופת הקורונה ב-4% • מגזר ההיי־טק נפגע באופן הקל ביותר מהמשבר - ולפי בנק ישראל התוצר של ההיי־טק צמח בשנת 2020 בשיעור נאה של 5.8%
פרופ' אמיר ירון // צילום: יהושע יוסף // פרופ' אמיר ירון

בנק ישראל: פגיעה ב-20% מהתוצר

בסגר השני 30% מהעובדים נפגעו • החוב החיצוני של ישראל עלה בתקופת הקורונה ב-4% • מגזר ההיי־טק נפגע באופן הקל ביותר מהמשבר - ולפי בנק ישראל התוצר של ההיי־טק צמח בשנת 2020 בשיעור נאה של 5.8%

גלעד צוויק
, עודכן

החוב החיצוני של ישראל עלה בתקופת הקורונה ב-4%, אך יתרת רזרבות המט"ח שלבנק ישראלובטחונות נוספים משקפים יחס של פי 4.7 מהחוב לזמן קצר. כך עולה מנתונים שפרסם היום (חמישי) בנק ישראל.

בבנק ישראל גם ניתחו את מידת הפגיעה מהקורונה, על פי ענפים כלכליים. בבנק קטלגו את העסקים שנפגעו באופן הקשה ביותר כ"ענפי קרבה" - ענפים שאופן הפעילות הרגיל בהם כרוך בפוטנציאל הדבקה גבוה במהלך המגיפה, למשל בגלל מעברי גבול, קרבה ממושכת בין אנשים או שהייה של אנשים רבים בחלל סגור. מדובר כמובן בעסקים מתחום הפנאי והנופש (מלונות, חברות טיסה, מסעדות, ברים ומועדונים וכדומה). ערב המשבר הקבוצה הייתה אחראית להעסקת כ־30% מהעובדים ו־20% מהתוצר במשק.

על פי הנתונים, הפגיעה בפעילות ענפי הקרבה ערב הסגר השני (סביבות ספטמבר) היתה כ־21% במונחי פדיון וכ־14% במונחי תעסוקה. מנגד, הפגיעה בשאר ענפי המשק ערב הסגר השני היתה אפסית במונחי פדיון וכ־7% במונחי תעסוקה. גם במהלך הסגרים הפגיעה בפעילות ענפי הקרבה היתה חמורה במידה ניכרת מאשר בשאר ענפי המשק.

בבנק ישראל מדגישים כי ענפי הקרבה אינם ענפים שדעכו ממילא: "אדרבה, אף שקצב הגידול של הפריון בהם בשנים האחרונות היה נמוך, הביקוש לתוצרם, ובעיקר ביקושם לעובדים, גברו ותרמו לצמיחת המשק", מסבירים. "ממצא זה מחדד את החשיבות של שימור השרידות של העסקים בענפים אלה בזמן המשבר באמצעות סיוע ממשלתי".

באופן טבעי, מגזר ההיי־טק נפגע באופן הקל ביותר מהמשבר - ולפי נתוני בנק ישראל התוצר של ההיי־טק צמח בשנת 2020 בשיעור נאה של 5.8%. גם גיוסי ההון של החברות במגזר עלו במידה ניכרת ואפשרו את המשך הרחבתה של הפעילות העסקית.

בפגיעתו של משבר הקורונה ניכרה הטרוגניות בין חלקים שונים של מגזר ההיי־טק. חברות טכנולוגיות מסוימות צמחו בזכות גידול הביקוש למחשבים ולשירותי טכנולוגיה, בעוד שחברות אחרות חוו פגיעה בפעילות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...