אחד הסעיפים בחוק ההסדרים המוצע על ידי שר האוצר, אביגדור ליברמן, הוא הטלת מס קנייה על משקאות מסוכרים.
בדומה למסי קנייה על טבק ואלכוהול, הרעיון הוא לצמצם את צריכתם ולהפחית מהנזקים הבריאותיים הנגרמים מצריכת משקאות עתירי סוכר.
עם זאת, גורמים בתחום המיסוי מזהירים כי חוק זה יעודד הברחות מהרשות הפלשתינית ובכך יתרום לפיתוח התעשייה הפלשתינית על חשבון זו המקומית. לדברי אותם גורמים, אין זו הפעם הראשונה שהעניין אינו נלקח בחשבון. הניסיון מלמד שפער הנובע ממיסוי יביא להברחת כמויות אדירות של משקאות מהרשות הפלשתינית.
יצוין שלפי הסכם פריז, ישראל והרשות הפלשתינית אמורות לתאם את מסי הקנייה ביניהן כדי למנוע פערים כאלה שיעודדו הברחות. לכן החלטה כזו בישראל צריכה להתיישר עם החלטה דומה ברשות.
לפי אותו הסכם, ישראל לא יכולה לקבוע כי הרשות תחיל את המס. עם זאת, אם הרשות לא מחילה את המס, היא מפירה את הסכם פריז.
לפי סעיף 6 לפרוטוקול הכלכלי נספח ג', "שיעורי מס קנייה בתחום סמכותו של כל מנהל מס יהיו זהים". לפי סעיף 1, "מנהלי המס הישראלי והפלשתיני יטילו ויגבו מע"מ או מסי קנייה על ייצור מקומי".
55 מיליון חפיסות
יצוין שכיום בקבוק משקה קל של 2 ליטר נמכר בלא יותר מ־3.5 שקלים, ובמקרים רבים נמכרים בקבוקי משקה זולים עוד יותר, מייצור מקומי. לפי הצעת האוצר, מס הקנייה יהיה 2.6 שקלים על 2 ליטר לפני מע"מ - זאת אומרת שהוא יכפיל את עלות הבקבוק ברשות, אם גם היא תאמץ את החוק.
במילים אחרות, משאית אחת של משקאות תחויב במס של 40,000 שקלים. ישראל והרשות מתחשבנות ביניהן על המס הנגבה בפועל, ומחזירות זו לזו את המסים העקיפים שנגבים.
אחת הדוגמאות הבולטות היא מסי הקנייה על מוצרי טבק. אלא שלפי דו"ח מבקר המדינה, גם רשות המסים לא עושה די כדי לאכוף את הגבייה במעברי הגבול. לפי הדו"ח, בשנת 2017 לא פחות מ־55 מיליון חפיסות סיגריות הוברחו. כאמור, גם בבקבוקי השתייה ייווצר הפיתוי הגדול שלא לדווח על מס הקנייה במעברים. נוסף על כך, המס מוטל על היצרנים והיבואנים, אך אם יצרן ביו"ש או בעזה ימכור את סחורתו למפיצים - הם יוכלו להעביר אותה לישראל מבלי לשלם מס, בטענה שהם לא יצרנים ולא יבואנים.
מרשות המסים נמסר: "הנושא נבחן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו