רשות התחרות: יבוא החמאה פתר את המחסור והוריד מחירים

הסרת המכס על יבוא חמאה הגדילה את היצע המוצרים, פתרה את המחסור ובלמה את עליית המחירים - כך עולה מבדיקה שערכה רשות התחרות על השפעות הטיפול הממשלתי במחסור בחמאה.

המחסור בחמאה שהורגש ברשתות שיווק המזון בישראל מאז תחילת 2019, ועליית המחירים שנרשמה בעקבותיו, הובילו את הממשלה לנקוט כמה צעדים.

ראשית, הורחבו מכסות היבוא הפטורות ממכס, ובהמשך הוחל פטור מלא ממכס על יבוא חמאה וכן הורחב סל מוצרי החמאה שמחירם מפוקח.

הרשות בדקה את השפעת צעדים אלו, שננקטו על ידי הממשלה הקודמת בשל המחסור, והממצאים מעלים כי בעקבות מדיניות הממשלה ובעיקר ביטול גורף של המכס על חמאה - המחסור בחמאה הסתיים. נוסף על כך, מציינים ברשות כי נראה שרבים מהצרכנים שבשל המחסור עברו לרכוש מוצרי חמאה יקרים - חזרו לרכוש את המוצרים שבפיקוח.

עוד העלתה הבדיקה כי חל גידול במגוון מוצרי החמאה המשווקים, ובה בעת נבלמה עליית המחיר החדה שנרשמה בתקופת המחסור. כתוצאה מהסרת המכס ירד נתח השוק של ספקים גדולים, כמו תנובה, מה שתרם להפחתה בריכוזיות.

עד תחילת 2019 חלקה של תנובה בשוק החמאה נע סביב 90%-80%, אלא שמאז החל היבוא המקביל נרשמה ירידה בחלקה של תנובה בשוק עד כדי 35% ממנו בסוף אותה השנה.

ירידה זו נרשמה על רקע זכייתה של וילי פוד במכסות יבוא פטורות ממכס במהלך 2019, וכניסה משמעותית של החברה לפעילות יבוא בתחום. ביטול המכס מאוחר יותר אמנם עצר את מגמת הירידה בנתח השוק של תנובה בתחום, אולם חלקה לא חזר לרמתו הגבוהה טרום תקופת המחסור. לצד העלייה בחלקה של וילי פוד, נרשמה עלייה גם בחלקם של שחקנים קטנים יותר, בעיקר מותגים פרטיים והמותג "טרה".

הסרת המכס על החמאה הגדילה משמעותית את כמות המכירות של חמאה בארץ. בעקבות ביטול מדיניות המכסות ומעבר לפטור גורף ממכס נרשמה עלייה של כ־40% בכמות החמאה הנמכרת בישראל, עד לרמת צריכה גבוהה מזו שנרשמה טרם המחסור.

העלייה שנרשמה בהיקף מכירות החמאה גבוהה משמעותית מהגידול הכללי בצריכת מזון בישראל בין 2019 ל־2020, שעמד על 8.9%, והן גבוהה מהגידול בקטגוריית אפייה ובישול, שעמד על 6.2%. יש בכך להצביע על הסרת המכס היתה אפקטיבית בצמצום הפער בין הביקוש הרב לחמאה, להיצע הנמוך יחסית שנרשם ערב הרפורמה.

המחיר המרבי של "חמאה שולחנית" נמצא בפיקוח ועומד כיום על 3.94 שקלים ל־100 גרם. נוסף על החמאה הרגילה, משווקים לצרכן הישראלי מוצרי חמאה שונים דוגמת חמאה מלוחה, חמאה עם תוספות שונות וחמאה רכה למריחה, אשר מחיריהם גבוהים ממחיר הפיקוח. נוסף על הפיקוח על המחיר לצרכן, מוטל על יבוא חמאה מכס. עד 2019 הוטל על יבוא חמאה שולחנית מכס בשיעור של 140%-126%. משנת 2016 החלה הממשלה להעניק מכסות יבוא שנתיות פטורות ממכס לחמאה שולחנית, באריזות קמעונאיות של עד 1 ק"ג, בהיקף של כ־1,250 טונות בשנה, המהווה כ־20% מסך הצריכה של מוצרים אלה באותה תקופה.

הרישיונות ליבוא חמאה שולחנית חולקו במסגרת הליך תחרותי, תחת התחייבות למחיר מקסימום לצרכן הסופי, הנמוך מהמחיר המפוקח. יבוא שלא במסגרת המכסה אינו מחויב למחיר המפוקח, אך הכדאיות הכלכלית שלו נמוכה בשל שיעור המכס הגבוה שהוטל עליו. המכסות הפטורות ממכס אמנם הפכו את יבוא החמאה לישראל לכדאי, אולם יותר מ־90% מהתחום עדיין נשלטים על ידי היצרנים המקומיים.

מרשות התחרות נמסר: "רשות התחרות רואה בחיוב את המשך מדיניות הסרת חסמי היבוא בתחום החמאה, וקוראת לאמץ מדיניות ארוכת טווח שתיתן ודאות ותאפשר יבוא רציף לאורך זמן, מה שעשוי להכניס שחקנים נוספים ולחזק את השחקנים הקטנים בענף".

הממונה על התחרות ציינה: "מדובר במקרה נוסף שבו רואים בבירור איך הקלה בחסמי היבוא יוצרת שיפור תחרותי ומתגלגלת לכיסם של הצרכנים".

התחרות טובה לציבור

מספרים על מרצה שביקש מתלמידיו לחשוב על הדרך האופטימלית שבה תוכל להקת דגים לנוע מנקודה אל"ף לנקודה בי"ת. הוא הלאה אותם בנתונים על גודלם של הפרטים בלהקה, על התנגדות המים ועוד - ואלה עבדו במרץ על הפתרון. לבסוף, הטובים שבהם הצליחו להראות שהפתרון הוא שהדגים הגדולים והחזקים שבלהקה ינועו במבנה של חץ, וישברו את התנגדות המים לדגים החלשים יותר. אחרי כל המאמץ הזה המרצה הציג סרטונים של להקות דגים שעושות כך, גם בלי החישובים הפיזיקליים והמתמטיים המורכבים.

אז כן, כל מי שעיניו בראשו יודע מה קורה במרכולים בישראל: מכסים של עשרות ומאות אחוזים על מוצרי המזון משרתים קומץ יצרנים, חקלאים ואחרים, ומזניקים לנו, הצרכנים, את המחירים. גם אם אתם ממש לא יודעים מה לעשות עם הכסף שלכם ולא ממש אכפת לכם לשלם 30% יותר על סל קניות המזון שלכם - בוודאי אכפת לכם מכך שהמבחר בארץ מצומצם, ולכן גם איכות המוצרים מוגבלת.

ברשות התחרות בחנו את מקרה החמאה כדי להדגים לנו פעם נוספת את חשיבות התחרות. מדובר במקרה קלאסי של אווילות שבו כל הצדדים מפסידים. לכאורה, במקרה של החמאה תנובה הפסידה מנתח השוק שלה, אבל למעשה השוק גדל, כך שכלל לא ברור אם תנובה מוכרת כיום פחות חמאה מאשר בערב המחסור, 2018. די ברור שלא.

לפני כמה עשורים תנובה נלחמה בשטראוס שנכנסה לשוק היוגורטים. גם אז היה מדובר באווילות, כי התחרות עם שטראוס הגדילה את השוק לכולם והעלתה את איכות היוגורטים.

השאלה היחידה היא, אם כן, אם זה טוב ליוגורטים ולחמאה - למה לא לעשות אותו הדבר לכל מוצרי המזון? התשובה ברורה - הציבור עדיין לא הבין את התרגיל, ואולי לא מתגמל מספיק פוליטית את מי שמציע ביטול מכסים.