נתוני חברת הסייבר הישראלית BrandShield מציגים היום (רביעי) תמונה מדאיגה. לאורך השנה איתרה החברה למעלה ממיליון וחצי דומיינים מתחזים, ביניהם 10,395 רישומים מזויפים הקשורים לאל על ו-1,165 רישומים למכירת מוצרים תוך התחזות למטה משפחות החטופים. בעולם אותרו גם יותר מ-10,000 דומיינים ואתרים מזויפים הקשורים לפיפ"א לקראת מונדיאל 2026 ו-4,800 רישומים שהתחזו לאילון מאסק.
גם המותגים הגדולים הפכו ליעד מרכזי: 5,878 דומיינים מזויפים או חשודים אותרו סביב Omega, לצד 5,134 הקשורים לנייקי, 4,987 ל-Labubu ו-4,041 לאייפון.
“התוקפים הולכים למקום שבו נמצא האמון של הציבור”, אומר יואב קרן, מנכ"ל BrandShield. "זה יכול להיות גוף ממשלתי, חברת תעופה, מותג מוכר או אדם מפורסם. ככל שהשם מוכר יותר, קל יותר לגרום לקורבן להאמין שהפנייה אמיתית".
במקביל השתכללו גם שיטות ההונאה. כך למשל, בקמפיין שהתחזה ל"רשות התנועה בישראל" נשלחו הודעות SMS על חוב של 100 שקלים בגין קנס תנועה. המערכת שמאחורי האתר אפשרה לתוקפים לראות בזמן אמת את הפרטים שהקורבן מקליד, עוד לפני שלחץ על "שלח", ולעקוב אחר פעולותיו במהלך ההונאה.
בבדיקה שערכה BrandShield נמצא כי באמצעות כלי AI ובוני אתרים ניתן להקים בתוך כחמש דקות עסק מזויף שנראה אמיתי - עם שם, לוגו, אנשי צוות, המלצות, תמונות ומספר טלפון. כך ניתן לייצר במהירות אתרים בכל תחום, מבנקים וחברות ממשלתיות ועד אינסטלטור ומנעולן, וכך לאסוף באמצעותו מידע אישי או לגבות תשלום עבור שירות שלא יינתן.
"ה-AI משנה בעיקר את קנה המידה", אומר קרן. "מה שבעבר דרש ידע, זמן וכסף אפשר היום לייצר בתוך דקות ולשכפל שוב ושוב".
במהלך השנה חשפה BrandShield גם רשת שפעלה מהונג קונג והפעילה אתרים למכירת תרופות מזויפות ברחבי העולם תוך התחזות לגופי בריאות. לדברי קרן, השילוב בין AI, הקמה מהירה של אתרים ומערכות שמאפשרות לנהל את ההונאה בזמן אמת צפוי להפוך את ההתמודדות עם התופעה למורכבת עוד יותר בשנה הקרובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו