"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה יהיה על שולחן החג? הנתונים שחושפים כמה ישראלים באמת אוכלים בראש השנה

צריכת הדגים מזנקת ב־52% בשבוע שלפני החג, מכירות התפוחים קופצות ב־71% ובשר הבקר ב־77% – וגם העוף והרימונים מככבים • משרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של הישראלים לקראת חגי תשרי

0השמעה
שולחן חג לכבוד ראש השנה
שולחן חג לכבוד ראש השנה | צילום: אורן בן חקון

לקראת חגי תשרי, משרד החקלאות וביטחון המזון מפרסם את נתוני האספקה והצריכה של המאכלים המזוהים ביותר עם שולחן החג הישראלי – מדגים ובשר ועד תפוחים, רימונים ויין. הנתונים מראים כיצד הרגלי הקנייה והצריכה משתנים דווקא בימים שלפני ראש השנה.

אספקת הדגים בישראל עומדת על כ־9 ק"ג לנפש בשנה. בשבוע שלפני ערב ראש השנה נרשמת מדי שנה קפיצה משמעותית בצריכת הדגים, ובשנה שעברה עלתה כמות הדגים שנמכרה ברשתות השיווק בכ־52% לעומת שבוע ממוצע.

קציצות דגים פיקנטיות בסגנון מרוקאי | צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הדגים המובילים במכירות בתקופה הזו הם אמנון וסלמון, שהיוו כ־39% וכ־38% מהמכירות בהתאמה.

גם הבשר עולה בגדול

אספקת בשר הבקר בישראל עמדה בשנת 2025 על כ־20.2 ק"ג לנפש – עלייה של כ־7% לעומת השנה הקודמת. בשבוע הקניות שלפני ראש השנה נרשמה עלייה דרמטית של כ־77% במכירות בשר הבקר ברשתות השיווק לעומת שבוע ממוצע.

גם צריכת העוף בישראל נמצאת ברמות גבוהות במיוחד. הישראלי הממוצע צרך בשנת 2025 כ־51 ק"ג עוף. לקראת ראש השנה עולה צריכת העוף בכ־35% לעומת שבוע רגיל.

לפי נתוני ה־OECD, ישראל נמצאת בצמרת העולמית בכל הנוגע לצריכת עוף, עם נתון הגבוה משמעותית מהממוצע העולמי.

הרימון: פרי של חג

הרימון ממשיך להיות אחד מסמלי ראש השנה, והנתונים ממחישים עד כמה. בשבוע שלפני ערב החג נמכרת כמות השווה לכ־16% מכלל הרימונים הנמכרים בישראל לאורך השנה.

רימונים | צילום: יהושע יוסף

אספקת הרימונים בישראל עומדת על כ־2.8 ק"ג לנפש בשנה, כולל מוצרים כמו מיץ רימונים. יבול הרימונים בעונת 2026 צפוי לעמוד על כ־40 אלף טונות.

בשנים האחרונות התרחב הענף משמעותית, בין היתר בזכות פיתוח זנים מוקדמים שאפשרו להאריך את עונת השיווק. כיום מגדלים רימונים בכ־20 אלף דונמים של מטעים מניבי פרי, וכ־200 מגדלים עוסקים בענף.

התפוח הוא הכוכב האמיתי של הקניות

אם יש נתון אחד שממחיש עד כמה ראש השנה משנה את הרגלי הקנייה, הרי שזה נתון התפוחים: בשבוע שלפני החג עולה צריכתם בכ־71% לעומת שבוע ממוצע.

הישראלי הממוצע צורך כ־12.5 ק"ג תפוחים בשנה. בישראל קיימים כ־20 אלף דונמים של מטעי תפוחים נושאי פרי, והיבול עמד בשנה שעברה על כ־60 אלף טונות.

תפוח בדבש | צילום: .

רוב התפוחים בישראל גדלים בצפון הארץ, בהרי הגליל והגולן, בשל הצורך של העצים במנות קור. במקביל, ישראל מייבאת כמויות משמעותיות של תפוחים – כ־63 אלף טונות בשנת 2025.

ומה עם היין?

למרות מקומו המרכזי בשולחן החג, צריכת היין בישראל נמוכה יחסית למדינות רבות בעולם. הישראלי הממוצע צורך כ־6 ליטרים של יין בשנה.

לשם השוואה, בצרפת עומדת הצריכה על כ־40 ליטרים לנפש, ובפורטוגל – שיאנית העולם – על כ־62 ליטרים בשנה.

בישראל נטועים כ־70 אלף דונמים של ענבי יין, והיקף הייצור המקומי עומד על כ־50 מיליון בקבוקי יין בשנה, לצד כ־11 מיליון בקבוקי תירוש.

במשרד החקלאות קוראים לציבור ליהנות במהלך החגים מתוצרת חקלאית ישראלית טרייה ואיכותית – שתגיע, כרגיל, בעיקר לצלחת החג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר