עד 25 אלף שקל למשפחה: כך החופש הגדול מרוקן את חשבון הבנק

החופש הגדול כבר מזמן אינו רק אתגר להורים – אלא גם אחד המבחנים הכלכליים הגדולים של השנה. לפי ניתוח שערכה מחלקת המחקר של חברת הייעוץ "ביחד פיננסים", משפחה ישראלית ממוצעת עם שני ילדים צפויה להוציא במהלך חודשי יולי ואוגוסט בין 15 אלף ל־25 אלף שקל מעבר להוצאותיה החודשיות הרגילות.

מהנתונים עולה כי עיקר ההוצאות בחודש יולי מוקדש למסגרות לילדים. בעוד שתוכנית "בתי הספר של החופש הגדול" מספקת מענה מסובסד, משפחות רבות נאלצות לרשום את ילדיהן לקייטנות פרטיות, שעלויותיהן נעות בין 1,800 ל־3,500 שקל לילד. עבור משפחה עם שני ילדים מדובר בהוצאה של עד 7,000 שקל עוד לפני שהחלו הבילויים של הקיץ.

בחודש אוגוסט מוקד ההוצאות עובר לבילויים ולחופשות. ביקור משפחתי בפארק מים, לונה פארק או מופע עשוי לעלות בין 300 ל־500 שקל, וביצוע כמה פעילויות כאלה מדי שבוע יכול להסתכם בכ־4,500 שקל בחודש. לכך מצטרפת חופשה משפחתית בארץ או בחו"ל, שמחירה נע בין 8,000 ל־15 אלף שקל ואף יותר.

בחברת "ביחד פיננסים" מזהירים כי ההשפעה אינה מסתיימת בסוף הקיץ. לפי נתוני החברה, יותר מ־40% מהמשפחות מגדילות את המינוס או חורגות ממסגרת האשראי במהלך החופש הגדול, כאשר במקרים רבים ההשלכות נמשכות חודשים ארוכים, במקביל להוצאות החזרה ללימודים ולחגי תשרי.

לדברי מנכ"ל החברה, אור לוסקי, הבעיה המרכזית אינה גובה ההוצאה אלא אופן המימון שלה. "חופשת הקיץ חוזרת מדי שנה, אך משפחות רבות בוחרות לממן אותה באמצעות הלוואות או פריסות תשלומים ארוכות. המשמעות היא פגיעה בתזרים גם הרבה אחרי שהקיץ מסתיים", אמר.

בחברה מצביעים גם על שלוש טעויות נפוצות שמעמיקות את הקושי הכלכלי: פריסת תשלומים ארוכה על הוצאות שוטפות, היעדר מעקב אחר ההוצאות בזמן אמת והוצאות שנובעות מלחץ חברתי ולא מהיכולת הכלכלית. ההמלצה היא לקבוע מראש תקציב לחופש הגדול ולהקפיד שלא לחרוג ממנו, גם אם המשמעות היא לוותר על חלק מהבילויים.