"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיא כל הזמנים: היצוא הישראלי זינק ל-169 מיליארד דולר ב-2025

למרות החרמות והטלטלות הגיאופוליטיות, נתוני משרד הכלכלה חושפים זינוק פנומנלי שעקף את שנת השיא ב-2022 • ההייטק מפצה על הירידה בסחורות הפיזיות באירופה, והוביל צמיחה מרשימה באסיה

,עודכן
0השמעה
עלייה דרמטית בייצוא. נמל חיפה , רויטרס
עלייה דרמטית בייצוא. נמל חיפה. צילום: רויטרס

נתוני סיכום שנה רשמיים שהוגשו לשר הכלכלה, על ידי מינהל סחר חוץ, חושפים כי היצוא הישראלי שבר בשנת 2025 את שיא כל הזמנים והגיע להיקף חסר תקדים של 169 מיליארד דולר.

על אף המצב הגיאופוליטי המורכב, חרמות מצד מדינות שונות, שיבושים בנתיבי השינוע הימיים ותנודות חדות בשערי המטבע – נרשם זינוק שעקף את התחזיות המוקדמות שעמדו על 165 מיליארד דולר ואף ניפץ את שיא העבר שנרשם בשנת 2022 (למעלה מ-166 מיליארד דולר).

ההייטק מנוע הצמיחה, מפת היעדים משתנה

מניתוח משולב של נתוני מינהל סחר חוץ והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עולה כי קטר ההייטק, התוכנה והמחקר והפיתוח (מו"פ) המשיך להוביל את המשק. הזינוק בענפים אלו הואץ במיוחד במחצית השנייה של השנה, ופיצה על דשדוש מסוים שנרשם בענפי התעשייה המסורתית כגון כימיקלים ותרופות – ובחסמי השוק בסחורות הפיזיות.

במקביל, מפת היעדים של היצוא הישראלי עברה שינוי משמעותי: מול נסיגה בהיקף היצוא למדינות אירופה בשל סיבות לוגיסטיות ופוליטיות, נרשמה התעוררות כלכלית מהירה בשווקים מתעוררים.

  • מדינות אסיה: נרשם גידול משמעותי בשווקים של וייטנאם, הפיליפינים, תאילנד ויפן. בהודו, שם פועלות שלוש נספחויות כלכליות (בדלהי, מומבאי ובנגלור), נרשמה עלייה של 7% ביצוא.
  • אירופה והקווקז: נרשם זינוק מרשים של כ-33% ביצוא לסרביה, וכן צמיחה משמעותית ביצוא לאזרבייג'ן.
ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה,צילום: קוקו
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר