שר הבריאות, חיים כץ, חתם היום (שני) על תקנות חדשות בענף בתי האוכל בישראל. התקנות, שצפויות להיכנס לתוקף בימים הקרובים, מיועדות להפחית את הנטל הרגולטורי, להקל על פתיחת עסקים חדשים ולעודד צמיחה בענף, תוך שמירה על בטיחות המזון ובריאות הציבור.
השינויים ישפיעו על כ-23,500 בתי אוכל הפועלים כיום בישראל - בהם מסעדות, בתי קפה, מלונות, אולמות וגני אירועים - בשוק המוערך ביותר מ-50 מיליארד שקל בשנה. במשרד הבריאות מעריכים כי הרפורמה תביא לחיסכון של מיליארדי שקלים לבעלי עסקים לאורך השנים, בעיקר בזכות הקטנת דרישות הבינוי, צמצום שטחים נדרשים והפחתת עלויות שכירות, ארנונה והקמה.
ההקלות המרכזיות בתקנות החדשות
ביטול שטח מינימלי: בוטלה החובה לחייב עסקים בשטח סף (למשל, 35-55 מ"ר כפי שהיה נהוג עד כה). במזנונים ירדה דרישת המינימום ל-8 מ"ר בלבד.
עידוד "מסעדנות זעירה": בוטלה החובה לשטח מינימלי עבור עסקים המבוססים על הגשת מזון מוכן או מזון הדורש חימום ופריסה בלבד. בכך תתאפשר פתיחה של בתי קפה, דוכנים ומזנונים קטנים בעלויות נמוכות.
הגמשת הדרישות למטבחים ולמחסנים: הוקטנה הזיקה בין מספר מקומות הישיבה לגודל המטבח; בוטלה החובה ההרמטית להחזקת מחסן (עסקים שלא נדרשים לכך תפעולית פטורים); והגדלת המרחק המותר בין מחסן לבית העסק מ-25 מטרים ל-100 מטרים.
שינוי הגדרת "מדורים": דרישות ההפרדה הסטרילית (למשל, חלוקה בין טיפול בבשר גולמי לירקות) יישארו בתוקף, אך עסק שלא מגיש בשר כלל לא יידרש להקצות לכך שטח במטבח.
הקלות תכנוניות נוספות: ביטול החובה לחדרי הלבשה לעובדים, אפשרות לשימוש בשירותים חיצוניים במרחק של עד 50 מטרים, הרחבת האפשרות לשימוש בגלריות ובחומרי בנייה מגוונים, והפחתת דרישות הנוגעות לריהוט ולשילוט.
הפחתת חסמים ושמירה על בריאות הציבור
ממשרד הבריאות נמסר כי התקנות הישנות לא עודכנו במשך שנים רבות, והמהלך יקדם הפחתת חסמים גם בתחומי הרוקחות, יבוא המזון, התמרוקים והציוד הרפואי.
חיים הופרט, ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות במשרד הבריאות: "מדובר בעדכון מאוד יסודי של כל דרישות התשתית והתפעול של בתי האוכל. אנחנו מדברים על צמצום משמעותי של השטחים שאנחנו דורשים ברגולציה. יש פה עבודה מעמיקה שנעשתה לשמור על בריאות הציבור באופן המלא ביותר, לצד התאמת הרגולציה למציאות המתפתחת. המטרה היא לאפשר גמישות רגולטורית מצידנו וגם שמירה על בריאות הציבור בצורה הטובה ביותר".
אסף עבדה, מנהל אגף בכיר רגולציה כלכלית במשרד הבריאות, הוסיף: "המצב הקיים היום, מחייב שטח מינימלי של 35 - 55 מ״ר לכל עסק, בתלות בסוג העסק, אם זה מזנון, מסעדה, בית קפה וכו׳. בעצם, אי אפשר לפתוח עסק מתחת לגודל הזה. בנוסף, על כל מקום ישיבה מתווסף לפי איזשהו מפתח שטח שבית העסק צריך להחזיק. ביטלנו את הדרישה הזאת והשטח המינימלי ירד באופן משמעותי, ואיתו עלויות הארנונה".
חלק מהשינויים שנוגעים בעצם לחובת שטחים מינימליים מאפשרים סוג חדש של בתי אוכל, כמו מסעדנות זעירה. עסקים שמוכרים מזון מוכן, שכולל רק חימום ופריסה של מזון, יהיו פטורים מכל דרישה של שטח מינימלי. זה פותח ענף חדש שלא היה קיים לפני זה. מבחינתנו זה דבר מאוד חשוב, לעודד את השוק ולאפשר לו ללכת גם לכיוונים חדשים, בדומה למה שקרה גם בעגלות המזון".
כשנשאל אם העלויות יתגלגלו לצרכנים ענה: "אנחנו מתעסקים ברגולציה על בעלי העסקים ועליהם זה ישפיע באופן ישיר. אנחנו לא יודעים לנבא כמה מזה יחלחל לציבור. אנחנו יכולים לקוות שבהינתן שמדובר בשוק שהוא מאוד מאוד תחרותי, חלק מזה יתגלגל גם לציבור".
יקיר ליסיצקי - יו"ר דירקטוריון איגוד המסעדות והברים בישראל מברך על רפורמת משרד הבריאות, המהווה צעד משמעותי להפחתת רגולציה מיושנת ולהתאמת דרישות הרישוי למציאות העסקית של ענף המסעדנות. ההקלות שאושרו צפויות לצמצם באופן ממשי את העלויות הכספיות המוטלות על מסעדנים לפתיחת עסקים ובהן עלויות תכנון, בינוי, שכירות, ארנונה והתאמות תשתית לצד הגדלת הגמישות התכנונית וניצול יעיל יותר של שטחי העסק.
"לאורך הדרך ליווינו תמכנו בכיוון העקרוני של הרפורמה. עמדתנו הייתה כי ככל שניתן, נכון לקדם את מרכיביה באופן מלא ואחיד, כדי להעניק ודאות רגולטורית ליזמים ולבעלי עסקים כבר בשלב התכנון וההקמה, ולמנוע השקעות כפולות או התאמות יקרות בהמשך. מדובר במהלך חשוב לענף, ואנו מצפים שהיישום בשטח יהיה אחיד, ברור ומהיר, כך שההקלות יתורגמו בפועל לחיסכון בעלויות ולהפחתת חסמי הכניסה וההפעלה של בתי אוכל בישראל."
לשאלה האם הרפורמה תוזיל את המחירים, ענה:
״המטרה של הרפורמה היא לא לקבוע מחירים, אלא להפחית עלויות רגולטוריות מיותרות. כשהעלויות של הקמה והפעלת מסעדה יורדות, זה מחזק את הענף, מעודד פתיחת עסקים חדשים ומגביר את התחרות. תחרות היא תמיד דבר שטוב לצרכן. בסופו של דבר, כל עסק קובע את המחירים שלו באופן עצמאי בהתאם לעלויותיו ולתנאי השוק״.