תצטרכו לשלם יותר על החבילה שהזמנתם? כל מה שצריך לדעת על הפטור ממע"מ

פחות מ-24 שעות אחרי שהכנסת ביטלה את הפטור של 150 דולר, סמוטריץ' חתם על צו חדש ל-130 דולר - והצרכנים נותרו מבולבלים • המשמעות: מי שהזמין חבילה בהנחה שהוא זכאי ל-150 דולר וקיבל אותה אחרי 24.2 בחצות, ייאלץ לשלם מס • מערכת "היום" עונה על השאלות שלכם

האם יידרשו מכם השלמות מס במכס? כל התשובות. צילום: GettyImages

הפארסה סביב הפטור ממע"מ הותירה את הצרכנית מבולבלים באשר לזכויות שלהם לגבי הפטור ממע"מ בעת הזמנת משלוחים מחו"ל: פחות מ־24 שעות לאחר שמליאת הכנסת ביטלה השבוע ברוב מוחץ של 59 מול 25 את צו הפטור ממע״מ, חתם שר האוצר על צו חדש - הזהה במהותו לקודמו, אך סכום הפטור הופחת מ-150 דולר ל-130 דולר.

המשמעות? הצרכנים ניזוקו מכך: מי שהזמין חבילה לאחרונה - מתוך מחשבה שהוא זכאי לפטור של עד 150 דולר - הזמין בסכום זה וקיבל את החבילה מחצות שבין 24 ל-25 בפברואר ואילך, ייאלץ לשלם מס בגובה של כ-70 שקלים, אם ההזמנה היא בסכום של 150 דולר - נגזרת של 18%. הסיבה היא שהצרכן ייאלץ לשלם מס על כל החבילה בשל שינוי מדיניות הפטור. בנוסף, מי שקיבל את החבילה ב-24.2, עשוי לשלם גם מע"מ על החבילה, למרות המחשבה שהפטור יעמוד על 150 דולר.

שאלנו את תומר טרופ, מנהל שילוח בינלאומי ועמילות מכס בדואר ישראל, מה רף הפטור לו זכאים הצרכנים הישראלים כעת:

לפי איזה רף תשלמו מס על ההזמנה? כל התשובות, צילום: pexels

אני לא זוכר מה היה רף הפטור ממס ביום שהזמנתי חבילה מחו"ל, והיא תגיע בשבוע הבא לארץ. לפי מה אשלם מס? 75 דולר? 150? 130?

תשלום המס (או פטור ממנו) נקבע במועד בדיקת המכס, לא במועד ביצוע ההזמנה באתר או בעת האיסוף. במידה והחבילה עדיין לא עברה בדיקת מכס, החישוב ייעשה לפי רף הפטור ממס בעת הבדיקה, שעומד כיום על 130 דולר.

החבילה עדיין לא הגיעה אליי, אבל קיבלתי הודעה שעליי לשלם 18% מס כדי לשחרר אותה - אע"פ שהשווי שלה הוא רק 100 דולר, שזה פחות מהרף החדש לפטור של 130 דולר. אם אחכה, דרישת התשלום תתאפס אוטומטית?

נראה שבדיקת המכס נעשתה ביממה בה רף הפטור עמד על 75 דולר בלבד, ולכן נקבעה דרישת תשלום מס על חבילה בשווי 100 דולר. לאחר שנקבעת דרישת המס היא סופית, ולא משתנה גם אם מדיניות הפטור משתנה לאחר מכן. על מנת שהחבילה תשוחרר מהמכס ותימסר לנמען יש לשלם את המס, או שהחבילה תוחזר לשולח.

זה לא הוגן שנדרשתי לשלם מס רק בגלל שהיה שינוי רגעי ברף הפטור למשך פחות מיממה. אני הזמנתי את החבילה שבועיים לפני השינוי.

דרישת התשלום לרשות המיסים נקבעת בעת הבדיקה במכס, ולפי המדיניות באותה עת. גם אם המדיניות משתנה, דרישות מס (או פטור) שכבר נקבעו לא ישתנו. עם זאת, ניתן לערער על התשלום מול רשות המיסים, כך שבמידה ותתקבל החלטה להפעיל 'הוראת מעבר' עבור אותה יממה של שינויים - ייתכן ויתחשבו בבקשה.

הזמנתי מאתר שבו משלמים את המיסים מראש במועד ההזמנה. האם יידרשו ממני השלמות במכס?

תשלום המס נקבע במועד בדיקת המכס ולכן במידה ותהיה דרישת תשלום ומדובר באתר שמשלם לרשות המיסים בישראל, הדרישה תועבר אליו ולא אליך. ייתכן שהאתר "יתחשבן" מול הלקוחות על ההפרש בדיעבד, אך גם ייתכן ש"יספוג" את ההפרשים מלקוחות שכבר שילמו על ההזמנה, בהתאם למדיניות האתר.

יש חברות שילוח שעדיין אפשר לקבל מהן חבילות לפי רף הפטור ממס הגבוה של 150 דולר?

הסמכות היחידה והבלעדית בענייני מיסוי במדינת ישראל היא רשות המיסים, ולכן כלל חברות השילוח מחויבות לפעול על פי חוק בהתאם להנחיות המחייבות של הרשויות. בכל הנוגע למיסוי, חברות השילוח הן "רק השליח", הגורם שמתווך בין הנמען לרשויות. במידה והחבילה עברה את בדיקת המכס עוד לפני הורדת רף הפטור ממס, דרישת המס תהיה בהתאם ליום הבדיקה, כלומר לפי הרף הגבוה יותר, גם אם עדיין לא נמסרה לנמען.

מיון חבילות בדואר במודיעין, צילום: יהונתן שאול

הקרב על הצו נמשך

שר האוצר יזם את שינוי הפטור מ-75 דולר ל-150 דולר החל מה-24.12 . עד ה-23.2 הפטור היה עד 150 דולר. לאחר שהממשלה ביטלה את הפטור עד 150 דולר והחזירה אותה לפטור של עד 75 דולר, פטור זה היה תקף ל-24.2 בלבד. לאחר מכן סמוטריץ' החליט בתגובה על פטור של עד 130 דולר, שתקף מחצות הלילה שבין 24-25 בפברואר וכאמור מאילך.

בעקבות זאת, הגיש איגוד לשכות המסחר עתירה דחופה לבג״ץ, בטענה כי מדובר בעקיפה בוטה של הכרעת הכנסת ובהתעלמות מסמכותה כריבון.

בעתירה נטען כי פחות מיממה לאחר שהכנסת מימשה את סמכותה החוקית וביטלה את הצו, בחר השר להתקין הסדר זהה בשינוי מספרי קוסמטי בלבד - ללא שינוי נסיבות, ללא הליך מקצועי חדש וללא בחינה כלכלית עדכנית. לטענת האיגוד, מהלך זה מרוקן מתוכן את סמכות הפיקוח של הכנסת ופוגע בעקרון הפרדת הרשויות.

עוד מצוין כי בעתירה הקודמת לבג״ץ טענה המדינה כי לכנסת סמכות מלאה לבטל את הצו וכי מנגנון זה מהווה חלופה להתערבות שיפוטית. אולם כאשר הכנסת הפעילה בפועל את סמכותה והכריעה - בחר השר לעקוף את ההחלטה ולהתקין מחדש את אותו הסדר ממש.

האיגוד מבקש מבית המשפט להוציא צו ביניים דחוף שיקפיא את כניסת הצו החדש לתוקף, כדי למנוע ריקון מוחלט של סמכות הכנסת ולשמור על יציבות רגולטורית במשק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר