העלאת הפטור ממע"מ ל-150 דולר בקנייה באתרים מחול היא בשורה מפתה עבור הצרכנים הישראלים. עם זאת, כמו בכל דבר, צריך לשים לב לאותיות הקטנות, שכן מי שיזמין פריטים מעל כמות או משקל מסוימים, עלול לשלם תשלום גבוה כדמי עמילות מכס. בנוסף, ישנם מוצרים שאסור כלל להזמין לישראל, ולכן ההשקעה עלולה לרדת לטימיון.
אם אתם מזמינים מאמזון, שיין, אסוס ועוד, כדאי שתדעו שיש הגבלה של קנייה - עד חמישה פריטי אופנה. מהפריט השישי ההזמנה כבר לא נחשבת כייבוא אישי. על רכישת אבקות חלבון, תוספי תזונה ומוצרי מזון יש הגבלת משקל של עד 10 ק"ג.
מה שהצרכן לא יודע
"חשוב להבין שיש פער תהומי בין מה שהצרכן יודע לבין מה שקורה בפועל בתעשיית השילוח", מסביר ליאור יואב, מנכ"ל "שיפינג טו גו" - פלטפורמה להשוואת מחירים לשילוח בינלאומי. "ברגע שרוכשים מוצרים אונליין יש כמה פרמטרי רגולציה, שהמיסוי לא קשור אליהם.
"את אתר האינטרנט לא מעניינת הרגולציה הישראלית או של כל מדינה אחרת. אם מישהו יזמין ארבע חבילות ויטמין סי באייהרב, ישלחו לו את אותן - אבל הוא לא יקבל את המשלוח ללא דמי עמילות מכס, סכום שיכול להיות גבוה מאוד, ולכן הקנייה כבר לא תהיה כדאית. אותו דבר לגבי הזמנת שישה פריטי אופנה".
יואב ממשיך לפרט: "קנייה מעל מספר פריטים מסוים כבר נחשבת לשימוש מסחרי מבחינת המדינה, אלא אם הצרכן מתחיל להסביר את סיבותיו ומגיע לשחרר את זה במכס. זה יכול לקחת זמן וגם לעלות הרבה כסף בגין מיסוי.
"יש עכשיו את טרנד מוצרי הקוסמטיקה הקוריאניים. גם פה יש כמובן מגבלה על הכמות. יש צרכנים שמזמינים הרבה פריטים, ואז הם נתקעים במכס, וברוב הפעמים הם מושמדים. זו ההתנהלות עם משלוחים שלא נמסרים או שמייצרים אי כדאיות לעסקה. פעמים רבות חברות השילוח אומרות שהן לא יכולות לעזור לשחרר את המוצר ושהצרכן צריך עמיל מכס, דבר שרוב האזרחים לא יודעים מהו. עמיל מכס ידבר עם המכס ויבקש הצהרה חתומה שהפריטים נקנו לצורך אישי. בסוף החבילה תשתחרר, אבל זה מייקר את הכדאיות של כל העסקה".
רגולציות, רגולציות בכל מקום
כמה יכולה לעלות פעולת שחרור החבילה? לדברי יואב, ממאות ועד אלפי שקלים. "אפשר לראות מדי יום תלונות של צרכנים ברשתות החברתיות, שנתקעו עם המוצרים הללו. אני צופה שהעלאת המע"מ תגרום לעליית מוצרים תקועים. אם פעם צרכן היה מזמין באמזון שלוש חולצות ב-75 דולר, עכשיו הוא יזמין שש חולצות ב-150 דולר, ואם לא ישלם את דמי עמילות המכס, הוא לא יקבל את החבילה".
לדברי יואב, צריך לשים לב לדברים הללו מראש ולא להתמודד איתם בדיעבד. "חייבים לדעת את החוקים", הוא מבהיר, "משרד הכלכלה בנה אתר שדואג לכך עם הכמות המדויקת שאפשר לרכוש בייבוא אישי, ואיזו עוד רגולציה חלה על המוצרים. יש מוצרים שדורשים את אישור משרד הבריאות או משרד התקשורת.
"לכל המוצרים יש הגבלה כמותית, אך לחלקם יש גם הגבלות רגולטוריות. לנעליים, למשל, אין הגבלות רגולטריות, אך למוצרים כמו ראוטרים ורחפנים צריך את אישור משרד התקשורת, ולזרעים מיוחדים צריך את אישור משרד החקלאות. האתר של משרד הכלכלה מזהיר כי ניתן לייבא עד קילו זרעים עם אישור המשרד הרלוונטי.
"אין בעיה לייבא מוצר לרכב שלא קשור לבטיחות הרכב ולמכניקת הרכב והמנוע, כמו כיסויי רכב, מראה או ג'נטים. כאן הרגולציה היחידה היא כמותית. אבל אם מדובר בחלקי חילוף שקשורים למנוע כמו בוכנה, צריך אישור של משרד התחבורה. קורקינט חייב אישור של מכון התקנים ושל משרד התחבורה. מי שיזמין קורקינט חשמלי, יגלה שלצורך הבדיקה צריך לפרק את הקורקינט על כל חלקיו ולבדוק חלק חלק. לכן לא כדאי להזמין את המוצר הזה, כי הבדיקה עצמה יכולה להגיע לעשרת אלפים שקלים".
יואב מוסיף דבר חשוב: "יש אתרים שכבר גובים את המע"מ מעל 150 דולר באתר ומעבירים למדינה, אבל יש אתרים שעדיין לא עדכנו את המס מ-75 דולר כי עכשיו תקופת חג המולד, ולכן אם זה המקרה, עדיף להזמין מה-1 בינואר.
בשורה התחתונה, למרות שהרגולטור הגדיל את הפטור ממע"מ, הוא לא הגדיל את הכמות באופן פרופורציונלי, ולפני כל קנייה כדאי לבקר באתר משרד הכלכלה ולבדוק אם הפריט מאושר להיכנס לארץ, ומהי מגבלת הפריטים באשר לאותו מוצר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו