מדוח ה-OECD על מיומנויות עבודה לשנת 2025 שהתפרסם השבוע עולה כי רמות גבוהות של מיומנויות והשכלה בישראל אינן מתורגמות לאיכות שכר ותעסוקה, בפער משמעותי בהשוואה למדינות אחרות.
הדוח כולל סקירה נרחבת של רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ה-OECD, ובחינה מעמיקה של המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה העשרים ואחת. בעוד שנמצא קשר בין רמת המיומנויות, ההשכלה והניסיון התעסוקתי לבין העלייה ברמת השכר, התעסוקה והמוביליות, בישראל נמצא כי רמת ההשכלה הפורמלית מתורגמת להרבה פחות שיפור במיומנויות חשיבה כמותית וברמת השכר ביחס למדינות האחרות.
בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה מוגבלת יותר. ברמות ההשכלה הבינוניות - לימודים על-יסודיים, פוסט-תיכוניים מקצועיים ועיוניים - התוספת למיומנויות נמוכה יחסית, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני, לעומת כמעט סטיית תקן שלמה במדינות כמו ניו זילנד ופינלנד.
לעומת זאת, בהשכלה גבוהה קצרה ובתואר ראשון ומעלה התוספת כבר גדולה בהרבה, כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. כך שבישראל הלימודים הגבוהים מחזקים את המיומנויות, אך בשלבי הביניים ההשכלה הפורמלית מוסיפה פחות מיומנויות כמותיות מאשר ברבות ממדינות ה-OECD.
מהדוח עולה בבירור כי רמת המיומנויות נגזרת גם מרמת ההשכלה. כלומר, בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בנוסף, נמצא כי פערים מגדריים אינם נשחקים מספיק גם לנוכח רמת המיומנויות. באשר לישראל, רמת ההשכלה הפורמלית מתורגמת להרבה פחות שיפור במיומנויות כמותיות וברמת השכר באופן חלקי ומועט ביחס למדינות האחרות. מעבר להמרה נמוכה בין רמות המיומנויות ורמות ההשכלה הגבוהה לאיכות התעסוקה, הדוח מלמד על פערים סוציו-אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות, וכן על פערי תעסוקה מגדריים שאינם מצטמצמים לאחר פיקוח על משתנים אחרים, בדומה למרבית המדינות.
הציפייה היא שהשכלה משפיעה על מיומנויות ומיומנויות על איכות תעסוקה. ככל שסטיית התקן גבוהה, זה בעצם אומר שהנתונים מתפזרים רחוק יותר זה מזה על הציר - כלומר פער גבוה בין היותר משכילים לפחות משכילים.
בישראל נמצא שהפער בין בעלי השכלה תיכונית עיונית לבעלי השכלה תיכונית מקצועית בכל הנוגע למיומנויות כמותיות הוא נמוך בהרבה ממה שנמצא במדינות אחרות.
באותו האופן גם בקרב בעלי השכלה גבוהה, אך באופן פחות משמעותי - כלומר, הפער אמנם קטן אך יותר גדול מאשר בין בעלי השכלה תיכונית עיונית למקצועית.
למעשה, התרשים הזה מספק לנו אינדיקציה לכך שבישראל הפער בין משכילים ללא משכילים (ברמות שונות של השכלה) בכל הנוגע למיומנויות נמוך יותר מהמקובל במדינות ה oecd.
מזה מספר שנים האיחוד האירופאי מוביל מהלך עולמי של חיזוק מיומנויות עבודה, מהלך לו שותפה ישראל בהובלת שירות התעסוקה. במסגרת זו, ומתוך הבנה שהתמורות העולמיות משנות את שוק העבודה ואת מקצועותיו המוכרים - מהם המשתנים לבלי הכר ומהם שהולכים ונעלמים - מיפו בארגון כ-3,500 משלחי יד שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים.
מהדוח הנוכחי, OECD Skills Outlook 2025, עולה כי מי שלא ישכיל לחזק את מיומנויות העבודה שלו באופן תדיר עלול להישאר מאחור. עוד עולה כי פערי המיומנויות אינם מקריים והם תולדה של תנאי רקע סוציו-אקונומיים, והם לרוב מעמיקים לאורך החיים. עם זאת מדגישים בדוח כי זו אינה גזרת גורל, ודווקא ההשתנות המהירה פותחת פתח למוביליות וצמצום פערים, הן עבור הפרטים והן עבור מדינות.
השינויים העולמיים הכוללים את כניסת הבינה המלאכותית, התרחבות תהליכי האוטומציה, שינויים גיאופוליטיים והזדקנות האוכלוסייה, משנים במהירות את דרישות שוק העבודה. נוכח השינויים המהירים, מדגישים בדוח שכדי לעמוד בדרישות המשתנות מומלץ להעביר את המשקל מהשקעה בהכשרות בלבד להשקעה בהעלאת רמת המיומנויות. המלצת הדוח היא לעבור מהכשרות קשיחות לחיזוק מיומנויות בדגש על אוריינות, עבודה עם מספרים, יצירתיות, אנגלית ומעל הכל למידה לאורך החיים.
"הסתגלות - תנאי סף"
לדברי עו״ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "ממצאי הדוח מאששים את תמונת המצב העולה ממחקרי שירות התעסוקה. שוק העבודה עובר תמורות מבניות מואצות עם חדירתה של הבינה המלאכותית למשק. במציאות זו, הסתגלות מהירה לשינויים היא תנאי סף להשתלבות תעסוקתית בת-קיימא ומפתח להרחבת ההשתתפות בשוק העבודה ולצמצום פערים.
"כדי להבטיח חוסן תעסוקתי כולל, הובלנו בשנה החולפת שינוי אסטרטגי: מעבר ממודל מבוסס הכשרות קשיח למודל מוכוון מיומנויות גמיש. השינוי משתקף במגוון רחב של תכניות הכשרה וסדנאות, בדגש על בינה מלאכותית. בשוק שבו השינוי הוא הקבוע, אנו מקימים חמ"ל תעסוקתי לניטור ולמעקב בזמן אמת אחר התמורות בשוק העבודה. כך נבטיח ניידות תעסוקתית, צמצום פערים, וחיזוק מעמדה של ישראל בחזית הכלכלה העולמית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו