"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הונאות ברשת 2025: העולם התקדם ואיתו השיטות לעקוץ אתכם ובגדול

הונאות ברשת הן לא דבר חדש, אבל בשנה האחרונה ההונאות מגיעות אלינו בצורה יותר אישית ומתוחכמת ובצורה שמתאימה לצרכים שלנו ברשתות החברתיות • איך נוכל לזהות אותן וכיצד ניתן להימנע מהעוקץ • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
מה הן הסכנות הגדולות ביותר ברשת בעולם ההונאות?. צילום: וידאו האב- ישראל היום

"שני הכלים הטכנולוגים שמובילים את ההונאות זה כלי הקידום הממומן של הפלטפורמות, והכלי השני הוא אפליקציות של AI שמאפשרות לנוכלים להכניס פרומפטים, שיותאמו אישית למדינות בהם הם רוצים לפעול" מסביר עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי. האפשרויות שנותנות כלי ה-AI הן חסרות תקדים, אפשר לייצר סרטונים, תמונות ופוסטים שנועדו לקדם שלל הונאות, ובשילוב עם המימון המקודם מאפשרות יצירת אמינות שלא נראתה כמותה.

אחת הדרכים למשל היא לקחת פוסטים של אדם מסוים, מומחה בתחומו, ולבקש מכלי הבינה המלאכותית לייצר פוסטים שיכתבו בסגנון של אותו אדם, ולאחר מכן להתחזות אליו ברשתות ולגרום לאנשים לחשוב שמדובר בהונאה אמיתית. "הפלטפורמה לא מונעת את ההתחזות ומגדילה את הסיכוי שהקהל יפול קורבן לאותה הונאה להצטרף לעמוד הווטסאפ או עמוד הנחיתה של אותה הונאה" מוסיף רינג, ולכן יש קושי גדול בגלל האותנטיות של המודעות החדשות.

אז איך נשמור על עצמנו? קודם כל לזכור, דברים שמתפרסמים בפייסבוק או באינסטגרם בשם מישהו, זה לא אומר שזה אותו אדם. "חשוב מאוד ללכת ולחפש עמודים ואתרים רשמיים של אותו אדם ואפילו באתרים חיצוניים. אם יש למשל פרסומת שמדוברת בשם גוף ממשלתי, יש ללכת לאתר הרשמי כדי לבדוק אם ההצעה באמת נמצאת שם" אומר עידן רינג. זוהי הדרך שלנו לבטח את עצמנו, כי לחיצה על הלינק בפוסט כזה או אחר יכולה להוביל אותנו למקום שאנחנו לא רוצים להיות בו והמרחק שם לאיבוד כסף, או פרטים אישיים הוא קצר מאוד.

אופציה נוספת היא שאנשים בודקים את האמינות של פוסט כזה או אחר היא לחיצה על התגובות, הרי אם מישהו מגיב בפוסט שהוא נהנה מהעסקה המוצעת זה מעיד על אמינות לא? באיגוד האינטרנט הישראלי מזהירים שזוהי דרך חדשה נוספת של הרמאים לנסות ולשכנע אותנו ללחוץ על מה שהם רוצים וכך יוכלו לקחת לכם את הכסף.

בנוסף, שיקול הדעת שלנו חייב להיות מוגבר הרבה יותר ונדרשת מאיתנו ביקורתיות וספקנות. לאחרונה הסתובבה ברשת הצעה לקניית נעלי התעמלות ב-12 שקלים, אמנם הפוסט היה נראה אמין ונכתב בצורה אנושית שגורמת לתהות לגבי העסקה, אבל זה הרגע לעצור. האם נראה למישהו או מישהי הגיוני שימכרו נעלי התעמלות ב-12 שקלים? נכון שאין נוסחה בדוקה למתי משקרים לנו, אבל קודם כל עצירה לפני לחיצה על כל לינק שאתם מקבלים.

אם נפגעתם ברשת ואתם זקוקים לעזרה איגוד האינטרנט הישראלי מציע קו סיוע לאינטרנט בטוח שיוכל לעזור לכם בשעת צרה – www.safe.org.il

אז מה הם הסוגים הנפוצים ביותר של הונאות היום ברשת? הפרטים על כך בכתבת הוידאו שנמצאת למעלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר