לקראת חג השבועות, בו יש מסורת לאכול מאכלי חלב, פרסם משרד החקלאות היום (חמישי) נתונים על צריכת החלב ומוצריו בישראל, מהם נחשף כי למרות האתגרים הרבים - ענף החלב בישראל המשיך לשגשג גם במהלך המלחמה.
על פי נתוני מועצת החלב, בשנת 2024 התנובה הממוצעת לפרה עמדה על 12,125 ליטר, המהווים כ-33 ליטר ליום. מספר הרפתות בארץ עמד בסוף 2024 על 620 לעומת 634 בסוף 2023.
המלחמות משפיעות
המספרים הגדולים הללו מתקיימים למרות האתגרים הרבים מולם עומד משק החלב העולמי בשנים האחרונות, ובעיקר בעקבות המלחמה בין אוקראינה לרוסיה. המלחמה הביאה לעלייה במחירי גרעיני מספוא מיובא, כאשר גם בארץ מחיר המספוא עלה עקב הבצורת.
למרות זאת, גאים במשרד החקלאות לציין כי הייצור הממוצע לרפת בארץ נמצא במגמת עלייה, מה שמעיד על התייעלות הענף כנגד כל השינויים והאתגרים. מ-2015 ועד היום, הייצור הממוצע לרפת עלה ב-26%, מ-1.713 מיליון ליטר ל-2.516 מיליון ליטר.
כמה חלב נדרש לייצור מוצרי חלב?
משרד החקלאות מפרסם מידע נוסף על כמות החלב הנדרשת לייצור מוצרי חלב שונים: בכדי לייצר ק"ג אחד של גבינה קשה (גבינה צהובה) נדרשים 9-10 ליטרים של חלב גולמי; בכדי לייצר ק"ג אחד של גבינות רכות (קוטג', גבינה לבנה, צפתית או בולגרית) נדרשים 4-5 ליטרים של חלב גולמי; ק"ג אחד של יוגורט או חלב ניגר מיוצרים מליטר אחד של חלב גולמי.
מניתוח החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה כי סך הערך הכספי של מוצרי החלב הנמכרים ברשתות השיווק עמד בשנת 2024 על כ-10.8 מיליארד שקל. המכירות השבועיות ברשתות השיווק של מוצרי חלב בשנת 2024 עמדו בממוצע על כ-205 מיליון שקל.
בשבוע שלפני החג בשנת 2024 עמדה צריכת מוצרי החלב ותחליפיו ברשתות השיווק על כ-343 מיליון שקל. המוצרים בהם חלה העלייה המשמעותית ביותר בכמות המכר לקראת חג השבועות הם שמנת מתוקה, הגבינות המיוחדות, גבינות מלוחות, גבינות שמנת וגבינות לבנות.
מהממ"ד לרפת
ראובן אשרניצקי, נשוי ואב לארבעה ילדים, מרפת קיבוץ רעים וחולית במועצה האזורית אשכול, תכנן לטוס לטיול באיטליה אחרי חג שמחת תורה ב-7 באוקטובר. "התעוררנו בשש בבוקר למשמע הפגזים והטילים", הוא מספר. "שהינו בממד לאורך כל היום, ובשעה שמונה בערב חילצו אותנו והעבירו אותנו לים המלח ולאחר מכן לאילת".
באותו הזמן עבדו ברפת ארבעה פועלים: אלזידאנה-יוסף וחמזה, בלאל ועיישה. הפועלים סיימו בשעה שש לחלוב את הפרות ואז המחבלים הגיעו, תפסו את ארבעתם והעלו אותם על הרכב. יוסף וחמזה נרצחו, עיישה ובילאל שוחררו בעסקת החטופים.
"רק ביום רביעי הצליח מנהל הרפת להתחיל ולטפל ברפת", מספר ראובן. "כתוצאה מהמצב, 45 מהפרות מתו בשבועיים הראשונים, ופרות נוספות סבלו מבעיות בריאותיות שונות. בסופו של יום נאלצנו להיפרד מ-130 פרות נוספות".
במרץ 2024 הם חזרו לראשונה לחלוב שלוש חליבות ביום, ואיכות החלב השתפרה מאוד. "כיום יש ברפת כ-700 פרות", אומר ראובן בגאווה, "ואנחנו בונים מכון חליבה חדש".
התגייס לסייע לרפתות שנפגעו
אדי פולנסקי (64), מקיבוץ אור הנר במועצת שער הנגב, נשוי ואב לארבעה, התעורר בשבעה באוקטובר למשמע האזעקות והירי. בעקבות האירועים הוא ניגש מיד לרפת ולמרעה הסמוך. אדי זיהה תנועות חשודות, וכשנורו לעברו יריות שב לקיבוץ.
למרות התופת ששררה סביב, למרבה המזל כל עובדי הרפת של אדי יצאו ללא פגע, וגם הרפת לא ניזוקה. באותה תקופה גידלו בה כ-320 פרות שסיפקו מדי שנה כ-4 מיליון ליטר חלב. אדי לא נשאר רק עם הדאגה לעסק שלו - הוא מיהר להתגייס לסייע לרפתות שנפגעו מסביב, ובראשן רפת ארז.
מאז, הרפת שבבעלותו צמחה משמעותית: כיום היא מונה כ-370 פרות ומייצרת כחמישה מיליון ליטר חלב בשנה. הוא וחבריו לרפתות באזור שואפים להקים רפת אזורית משותפת שתגיע לייצור של כ-12 מיליון ליטר בשנה.
"החקלאים הם ציונים אמיתיים"
אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אומר ביחס לנתונים: "אני גאה להגיד שכיום אחרי ההתקפה על יישובי העוטף כמות החלב המיוצרת במחלבות של הרפתנים עלתה ב-25 אחוז. העלייה הזו היא חלק מההתגייסות הכללית של החקלאים שהמשיכו לעבוד לאורך כל המלחמה ולשמר את ייצור וביטחון המזון בארץ.
"הרבה חקלאים שפונו מישוביהם הגיעו כל יום לשטח ועבדו באישור צה"ל. בהקשר לכך צריך לציין שעובדים רבים שלנו במשרד גרים בעוטף ובצפון הארץ ובני משפחה שלהם נחטפו או נרצחו כאשר גם יש בני משפחה שנפלו בקרבות של מלחמת חרבות ברזל", סיפר.
"למרות התנאים הלא פשוטים האלו העובדים וכולנו בהובלת השר התגייסנו לסייע ככל שניתן לכל הענפים של החקלאות. השר דיכטר למשל ביקר בזמן אמת בכל רפת שנפגעה. הוא הגיע לרפתות ממש תוך כדי מלחמה. בנוסף קנינו לחקלאים מעל 900 מיגוניות בעצמנו כדי לסייע לחקלאים תוך כדי המצב הביטחוני הלא פשוט שהיה.
"המשרד עובד היום בראייה של יצירת ביטחון תזונתי לישראל לטווח של 25 השנים הבאות עד 2050. בנוגע לכך אנחנו עוסקים בחיזוק החקלאים בארץ כדי שישראל תישען בעיקר על החקלאים כאן גם כשהאוכלוסייה תגדל בשיעור של כ-60 אחוז.
"בסופו של דבר, למרות כל הקשיים, אנחנו והשר יחד עם החקלאים בשטח הצלחנו לשמור על המשק החשוב הזה פועל ויצרני תוך כדי המלחמה. החקלאים הם ציונים אמיתיים ואנו מסייעים להם ואף גאים להגיד שמאז פרוץ המלחמה סייענו להם גם להגדיל את הפעילות והמשקים שלהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו