נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם ביום רביעי האחרון על צו חדש המבטל את ההגבלות על זרימת המים במקלחות. הצו מבטל תקנות אקולוגיות שהגבילו את זרם המים בראשי המקלחת הנמכרים בארצות הברית.
בהתייחסו לנושא, הנשיא טראמפ אמר אתמול כי המצב הנוכחי היה "מגוחך" וסיפר שהוא לא הצליח לחפוף את שיערו כראוי. "אני אוהב להתקלח כמו שצריך כדי לטפל בשיער היפה שלי", אמר טראמפ, "וכרגע לוקח רבע שעה עד שהוא נרטב. המים מגיעים בטפטוף".
הצו החדש נועד להגדיל את זרימת המים במקלחות ובברזים בארה"ב והוא מבטל את הצו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, שקבע כי מקלחות לא יוכלו להוציא יותר מ-2.5 גלונים של מים בדקה. ההגבלות הללו היו חלק מתקני שימור שהגבילו לא רק את זרימת המים במקלחות, אלא גם במכשירי חשמל כמו מדיחי כלים, מכונות כביסה ואסלות.
המודל הישראלי מול זה האמריקני
בישראל, לעומת זאת, גישת החיסכון במים שונה מהותית. אין הגבלות לחץ מים בחקיקה, אלא מנגנון החיסכון הוא כלכלי. כדי לרסן את צריכת המים, נקבע ריסון תעריפי לפיו ככל שמשתמשים ביותר מים, משלמים יותר על צריכת המים. על עד 3.5 מ"ק לחודש משלמים 8 שקלים לקוב ומעבר לזה משלמים 13 שקלים למ"ק.
תעריפי המים בישראל נקבעים על ידי רשות המים והם אחידים בכל רחבי הארץ. על פי כללי תאגידי מים וביוב, צריכה ביתית כוללת שני תעריפים. התעריף המוזל מתייחס לכמות של עד 7 מ"ק הראשונים לתקופת חשבון כשהוא מוכפל במספר הדיירים המוכרים ביחידת הדיור. ברירת המחדל היא שני דיירים, גם אם מתגורר בנכס אדם אחד בלבד.
התעריף הגבוה מתייחס ליתרת כמות המים שנצרכה ביחידת הדיור בתקופת החשבון, מה שמעודד את הצרכנים הישראלים לחסוך במים מסיבות כלכליות ולא בשל הגבלות טכניות.
בסביבת חברת המים מקורות ציינו כי בישראל בעבר היה את "חסכמים" , אשר נועד לפיתרון החיסכון במים, אבל זה לא היה בחקיקה והגביל את הזרם. מצד שני כל אחד יכל להבריג החוצה את הראש של הברז ולסדר לעצמו איזה לחץ מים שהיה רוצה.
ההבדל העיקרי בין ישראל לארה"ב בצריכת מים או בכלל ביחס לכל העולם הוא השימוש במים ממוחזרים לצרכי חקלאות. בישראל, אשר ממוקמת מקום ראשון בעולם , קרוב ל-85% מהמים לחקלאות הם מים ממוחזרים. רק לשם השוואה במקום השני ממוקמת ספרד עם 30% בלבד.