"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"חווינו שנה קשה - וההשפעה על האינטרנט הייתה קריטית"
דו"ח האינטרנט השנתי של בזק חשף כמה מגמות מעניינות בקרב הרגלי הצריכה של הציבור הישראלי • סקר שכלל אלפי משתתפים חשף שאנחנו פחות סבלניים, מאוד ממהרים ושמים את כל מבטחנו בבינה מלאכותית - ואיך יוקר המחייה השפיה על הקניות אונליין?
מחשבים. צילום: Getty Images
דו"ח האינטרנט השנתי

"חווינו שנה קשה - וההשפעה על האינטרנט הייתה קריטית"

דו"ח האינטרנט השנתי של בזק חשף כמה מגמות מעניינות בקרב הרגלי הצריכה של הציבור הישראלי • סקר שכלל אלפי משתתפים חשף שאנחנו פחות סבלניים, מאוד ממהרים ושמים את כל מבטחנו בבינה מלאכותית - ואיך יוקר המחייה השפיה על הקניות אונליין?

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

דו”ח האינטרנט שלבזק, המשקף את השפעות המלחמה ומסכם את שנת 2024 ומבוסס על סקר שנערך בקרב 4,500 ישראלים בגילאי 13 ומעלה בשיתוף KANTAR ישראל, חשף כמה מגמות מעניינות.

70 אחוזים מהישראלים משלבים טכנולוגיות AI בחייהם, כאשר עבור 40 אחוזים מבני הנוער, השימוש בכלי מחליף את מנועי החיפוש המסורתיים. ניר דוד מנכ"ל בזק התייחס לשימוש באינטרנט: "40 אחוזים מהדור הצעיר לא נכנס לגוגל. החברה הגדולה שהכל מושתת עליה, הופכת לשחקן משני וזה משפיע על הכלכלה. חווינו שנה קשה מאוד וההשפעה על האינטרנט היתה קריטית. בכל מקום שהגיע אינטרנט הוא שיחרר הרבה טכנולוגיה וצווארי בקבוק. מעל 40 אחוזים מהאזרחים חיפשו בתוך האינטרנט סיוע נפשי וזה מעיד על הקשיים של החברה הישראלית השנה".

וכמו במלחמה, גם הרגע הנצפה ביותר של השנה קשור ל"חרבות ברזל". לראשונה, בזק מציגה את “מד האינטרנט” – כלי חדשני המבוסס על ניתוח סטטיסטי מתוך מערכות החברה, המספק תמונת מצב חיה על התנהגות הגלישה בישראל. כך למשל, באשר לרגעי שיא של צפייה, עולה כי אירוע חזרת ארבע התצפיתניות לירי אלבג, נעמה לוי, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב, הוביל לעלייה של 40 אחוזים בתעבורת הרשת בשעת השיא. בנוסף, השקת גרסת Fortnite החדשה יצרה קפיצה דרמטית של 60 אחוזים בנקודת השיא של האירוע.

מימין לשמאל: קרינה ארייב, דניאלה גלבוע, לירי אלבג ונעמה לוי, צילום: רשתות ערביות

באופן טבעי, כשצריכת התוכן עולה, הקשב יורד. 85 אחוזים מהישראלים הצהירו כי איבדו את הסבלנות לקרוא טקסטים ארוכים או ספרים, והם מעדיפים סרטונים קצרים או מתומצתים. 81 אחוזים מסרטוני הרילז בהם צופים המשתמשים ברשתות אינם עולים על דקה.

ואם חשבתם שלאנשים אין זמן, כוח או חשק להקליד - אתם ממש צודקים. 45 אחוזים מהנשאלים ו-64 אחוזים מבני הנוער מעדיפים להאזין להודעות קוליות או לפודקאסטים במהירות גבוהה יותר כדי לחסוך זמן. בנוסף, הנשאלים מעדיפים הודעות על חשבון שיחות ועוברים מהקלדה להקלטה בגלל חשש משגיאות כתיב.

פחות זמן, פחות סבלנות, צילום: Egoitz Bengoetxea / Shutterstock

בנוסף, כלכלת המשפיענים פורחת מאוד לפי הסקר. 80 אחוזים מבני הנוער והצעירים עוקבים אחרי משפיענים. בדו"ח נכתב שהצעירים "סומכים עליהם ומחפשים דרכם מוצרים חדשים".

טלי פולג, סמנכלית השיווק של בזק התייחסה לסקר וציינה כי "90 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל מכירה כלי AI וזה קרה בתוך כשנתיים. בנוסף, 70 אחוזים מעידים על עצמם שהם משתמשים בבינה מלאכותית, כאשר מדובר במעל 90 אחוזים מבני הנוער. הם משתמשים ב AI לצורך כתיבת מצגות, חיפוש מתכונים, תכנון טיול, לימוד נושאים חדשים ועוד. כמחצית מבני הנוער חושבים שאין כמעט נושאים שאי אפשר לחפש ב AI. עם זאת, 75 אחוזים יבדקו במקומות נוספים, למרות שהם סומכים על AI. מדובר בהרגל יומי שרק ילך ויתעצם עם הזמן.

באשר למלחמה אמרה פולג: "40 אחוזים העידו ששגרת המלחמה שינתה את אופי הצפייה שלהם במסכים. חזית הסייבר מאוד השפיעה ומעל חצי מהבוגרים התייחסו לכך שהם חוששים מפגיעה בתשתיות קריטיות במדינת ישראל. הייתה תקופה בה דיברו על תרחישי עלטה ותקיפות מאיראן וחיזבאללה. הציבור מבין שהתשתיות יכולות להיפגע ואנחנו חשופים לאירועי סייבר".

מתקפות סייבר ואיראנים הדאיגו את הציבור, צילום: רויטרס

יוקר המחייה משפיע על כל בית אב במדינה: 64 אחוזים מהנשאלים העידו שהם נעזרים בכלים דיגיטלים ואפליקציות כדי להתמודד עם גל ההתייקרויות, כאשר 70 אחוזים משתמשים באפליקציות להשוואת מחירים. 81 אחוזים מהבוגרים ערכו קניות באונליין ומדובר בירידה לעומת השנה שעברה. הצרכנים העידו שהם קונים פחות באונליין וגם כשהם עושים זאת – הם מבצעים פחות רכישות.

84 אחוזים מעידים על עצמם שצמצמו קניות אימפולסיביות ואילו 74 אחוזים בחרו לקנות באתרים זולים יותר. באשר לתשלומים, 80 אחוזים מהצרכנים מבצעים העברות באפליקציות תשלומים. אלה שיעורים פנטסטיים. מעל 60 אחוזים מבני ה-18 ומעלה, מבצעים קנייה דרך שעון חכם או באמצעות הסמאטרטפון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...