בגלל עובש, ליסטריה וסלמונלה: כך גל הריקולים צפוי להשפיע על הכיס שלנו

בשבועות האחרונים ישנו גל עולמי חסר תקדים של החזרות מזון (ריקולים) והתפרצויות של מחלות הקשורות למזון מזוהם, כאשר מוצרים נפוצים כמו מלפפונים, גזר אורגני וביצים נמצאו במוקד החקירות – ואתמול (רביעי) גם בחטיפי החלבון של תנובה, בעקבות הימצאות עובשים. התפרצויות של חיידקים מזהמים הובילו לאשפוזם של מאות אנשים ולמותם של עשרות, מה שגרר החזרות נרחבות של מוצרים ותביעות משפטיות בעלויות של עשרות מיליוני דולרים, כאשר תופעה זו משפיעה על כל העולם – וגם על ישראל.

מומחים בנושא בטיחות המזון מזהירים כי שינויי האקלים והגלובליזציה של שרשרת אספקת המזון מגבירים את הסיכון למחלות הנישאות במזון, ומדגישים את הצורך בפיקוח מוגבר ובשיפור תהליכי הייצור והאחסון. האירועים האחרונים ממחישים את פגיעותה של מערכת אספקת המזון המודרנית ואת הצורך בגישה מקיפה יותר בכל הקשור לבטיחות מזון.

התפרצות הסלמונלה במלפפונים, לדוגמה, היא דוגמה מובהקת לאתגרים העומדים בפני תעשיית המזון. חברת SunFed Produce נאלצה להחזיר מלפפונים אמריקניים טריים שלמים בכל הגדלים בשל חשש לזיהום בסלמונלה, לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הודיע על קשר בין המוצרים להימצאות החיידק – אשר מתרבה מהר יותר בטמפרטורות גבוהות ומושפע באופן ישיר מההתחממות הגלובלית, מה שמוביל להתפרצויות תכופות יותר. ההתפרצות, שהדביקה עד כה 68 אנשים ב-19 מדינות, מדגישה את המורכבות של שרשרת אספקת המזון המודרנית. 

במקביל, התפרצות האי-קולי בגזר אורגני מעלה שאלות נוספות לגבי בטיחות מזון אורגני ותהליכי הגידול והעיבוד שלו. חברת Grimmway Farms הודיעה על החזרה נרחבת של גזר אורגני שלם וגזר לתינוקות, לאחר שהתגלתה התפרצות של אי-קולי שהובילה ל-39 מקרי הדבקה, 15 אשפוזים ומקרה מוות אחד. העובדה שהגזר הנגוע שווק תחת מותגים שונים ברשתות גדולות כמו טרגט, וולמרט וקוסטקו מדגישה את הסיכון הטמון במערכת הפצה מרכזית. יתרה מזאת, הרחבת הריקול לתערובות ירקות אורגניות מראה כיצד זיהום יכול להתפשט במהירות דרך מוצרים מעובדים ומשולבים.

הסיבות לעליית מספר הריקולים הן מגוונות, ביניהן שיפורים בטכנולוגיות זיהוי המאפשרות איתור מהיר יותר של מזהמים, פיקוח רגולטורי מוגבר, מורכבות גוברת של שרשראות האספקה הגלובליות וכמובן שינויי האקלים. גם השפעות מגפת הקורונה, שהובילה לפערים בביקורות ובפיקוח, ממשיכות להדהד בתעשייה. חשוב לציין כי חלק ניכר מהריקולים נובע מסימון לקוי של אלרגנים, בעיה שהתעצמה עם הוספת השומשום לרשימת האלרגנים המחייבים סימון. למרות שהעלייה בריקולים מדאיגה, היא גם מצביעה על שיפור ביכולת לזהות ולטפל בבעיות בטיחות מזון.

ההשלכות הכלכליות של התפרצויות אלו הן עצומות ומשפיעות על כל תעשיית המזון. לפי הערכות, העלות הממוצעת של החזרת מזון בודדת מגיעה לעשרה מיליון דולר בעלויות ישירות, וזאת מבלי לקחת בחשבון עלויות עקיפות כמו הליכים משפטיים, אובדן הכנסות ונזק למוניטין החברה. העלויות הכלכליות הן בלתי נתפסות. זו כבר לא רק שאלה של בריאות הציבור, אלא גם של הישרדות כלכלית וחברתית. ההשפעה הכלכלית מתפשטת מעבר לחברות המזון עצמן, ומשפיעה על חקלאים, מפיצים, קמעונאים וצרכנים. יתרה מזאת, האמון הציבורי במערכת אספקת המזון נפגע, מה שעלול להוביל לשינויים ארוכי טווח בהרגלי הצריכה ולהשפיע על ענפים שלמים בתעשיית המזון.

ההשפעות הבריאותיות של מחלות הנישאות במזון הן מרחיקות לכת ומדאיגות. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), אחד מכל עשרה אנשים חולה כתוצאה ממזון מזוהם, מה שמוביל ל-600 מיליון מקרים של מחלות ו-420 אלף מקרי מוות ברחבי העולם מדי שנה. 

במקביל לגל הריקולים בעולם, התופעה מורגשת היטב גם בישראל. בחודשים האחרונים, הוחזרו שקיות של צ'יפס, בשר ודגים, ואתמול גם חטיפי החלבון של תנובה, בעקבות זיהומים שונים במזון, מעובש ועד ליסטריה וסלמונלה – כך שההשפעה הכלכלית מגיעה בסופו של דבר, אל הצרכן. לפי נתוני הלמ''ס, שיעור האינפלציה השנתי בישראל עמד על 3.5 אחוזים באוקטובר 2024, כאשר מחירי המזון, כולל פירות וירקות, עלו גם כן באחוזים גבוהים, כך שלדוגמה, מחירי עגבניות התייקרו בשיעור של כ-88 אחוזים בשנה האחרונה. הריקולים התכופים מהווים על פי ההערכות גורם נוסף המשפיע על המחירים. הצרכנים מוצאים את עצמם מתמודדים עם מחירים גבוהים יותר עבור מוצרי מזון בסיסיים, מה שמעמיק את המשבר הכלכלי עבור משקי בית רבים בארץ, וכמובן ברחבי העולם.

שינויי האקלים מציבים אתגר נוסף בפני בטיחות המזון. החומרים המזיקים הנישאים באוויר שמקורם במזון הנגוע, כגון סלמונלה וליסטריה, חודרים לריאות ולמערכת הדם, פוגעים בתפקוד מערכות הגוף ועשויים לגרום למחלות שונות, מכאבי בטן חזקים ואף למוות במקרי קיצון.

גל ההחזרות והתפרצויות המחלות האחרונות מהווה קריאת השכמה לתעשיית המזון העולמית. האירועים הללו מדגישים את הצורך הדחוף בשיפור מערכות הבטיחות והפיקוח במזון, במיוחד לאור האתגרים החדשים שמציבים שינויי האקלים והגלובליזציה על שרשרת אספקת המזון. השקעה בפתרונות טכנולוגיים חדשניים, שיפור תהליכי הייצור והפיקוח, וחיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי הם צעדים הכרחיים להבטחת בטיחות המזון ולמניעת התפרצויות עתידיות.