אפקט המלחמה: צפי למחסור בעופות טריים

בארגון מגדלי העופות צופים מחסור בעופות טריים בעקבות מאות אלפי עופות שמתו ב- 25 אתרי גידול שחלקם הושמד. עם זאת, הסיבה המהותית למחסור הינה בעיקר בשל מחסור בעובדים.

יש לציין כי מדובר בהמשך למחסור, שכן בתקופת החגים היה מיעוט ימי שחיטה והמלחמה פרצה מיד אחרי החגים. בענף העופות נטען כי אין מחסור בעופות וכי גם אחרי חיסול הלולים בעוטף עזה יש כמות עצומה של עופות ,הממתינים להישלח למשחטות. שתי משחטות בקרבת שדרות ואשקלון סגורות ויתר המשחטות סוגרות את הפער בשחיטה שנוצר. כמות העופות בלולים מכסה כל צריכה עתידית.

מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות אמר לישראל היום: "אין מחסור בעופות. יש בעיה מבחינת כוח אדם בשחיטה וזה הגורם המשמעותי. אנחנו מייצרים בחודש 22 מיליון עופות בחודש. כמות עופות הפטם בגילאים שונים שמתו כתוצאה מהפסקות חשמל ואי כניסת תערובת תהיה ברמה של כחצי מיליון פטמים, לא כולם בגיל שיווק".

לפי אלקבץ, ישנם היום בלולים בכל הארץ למעלה מ-1.5 מיליון פטמים הממתינים לשליחה למשחטות. בנוסף יש עוד כ 6.5 מיליון עופות שמועד שחיטתם צריך להיות בשבוע הזה. הצריכה השבועית הרגילה במדינה אינה עולה על 5 מיליון עופות בשבוע וגם זה לקראת החגים. כך שמבחינת אספקת הפטם אין שום מחסור בעופות.

החוסרים שהיו בשבוע שעבר נבעו מסגירת משחטות ופתיחת חלק מהן באמצע השבוע מצד אחד, והפניקה שנוצרה בציבור עקב הודעת פיקוד העורף.
אין מחסור בלולים, יש עופות יותר ממה שצריך. הכמות שהושמדה בעוטף עזה איננה גורם שמשפיע על מחסור בעופות. המחסור מושפע בגלל שאין מספיק נוכחות של עובדים במשחטות וכמובן גם של ההובלה.

בקיבוץ עלומים למשל מתו מעל 330 אלף עופות. חלקם בגלל לול שנפגע, וחלקם בגלל שלא ניתן היה להאכיל אותם. העופות שנותרו בקיבוץ עלומים ומתו, יפונו מחר. בניר יצחק יש עופות שמוכנים לשחיטה, אבל אין מי שיובל אותם בגלל שהשטח סגור. מדובר בכמות זניחה בחישוב ארצי.

אם תתפתח חזית לחימה בצפון הארץ, היא עלולה להשפיע על התפוקה שכן כמה ממפעלי העופות ממוקמים בצפון.

במשק הביצים אין בעיה בינתיים. כל עוד חזית הצפונית לא מתחמת מדי. אם בכל זאת ניגרר למלחמה בצפון, עלולה להיות בעיה בענף הביצים מכיוון שעיקר המגדלים נמצא בגבול לבנון. כרגע הם עובדים תחת איום והחקלאים לא נוטשים את המקום.

"אנחנו מתפללים שיהיה בסדר. גם בעוף, הפערים יצטמצמו", אמר אלקבץ והוסיף: "הכמות שם היא לא משמעותית ביחס לענף הכללי. ביחס לכלכלה ולפגיעה הכלכלית בקיבוצים, מדובר בפגיעה משמעותית כי ענף הפטם הוא גורם מפרנס משמעותי באזור העוטף".