"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברקת: "היעד הוא להגיע ל-50% יבוא מאירופה"

שר הכלכלה הציג את מהלכי החקיקה שפורסמו בשבועות האחרונים • "חוק היבוא פותח את השערים לעשרות אלפי מוצרים" • לגבי הסירוב של החברות להציג את הנתונים הכספיים שלהם: "לא הבנתי מה יש להן להסתיר"

,עודכן
0השמעה
השר ניר ברקת. צילום: אורן בן חקון

שר הכלכלה ניר ברקת ערך היום (שלישי) מסיבת העיתונאים בה הציג ארבעה מהלכי חקיקה שהוא יוזם ורובם פורסמו בשבועות האחרונים.

"הרעיון הוא שחוק יבוא חופשי לישראל יעשה היסטוריה. הוא פותח את השערים לעשרות אלפי מוצרים. זה עוקף את כל החסמים במכון התקנים".

בנימין נתניהו וניר ברקת מציגים את התוכנית הכלכלית // צילום: משה בן שמחון:

לדבריו, "עם החוק החדש כל יבואן יוכל להכניס כל מוצר שעומד ברגולציה האירופית. 25% מהמוצרים בישראל הם מיובאים והם כרוכים ברגולציה הישראלית. היעד הוא להגיע ל-50% - וזה לא בשמיים לעשות את זה. אם מוצרי קרפור זולים ב-40%, זה אומר כמה החוק החדש יכול להוריד את המחירים", אמר שר הכלכלה ל רקע החוק ליבוא חופשי לפי התקנים באירופה.

ברקת הדגיש כי "אנחנו מאמצים את שיטת יבוא המתבססת על גבול פתוח. עד היום ניסו לתקן את החוק לכך שהרגולציה הישראלית תהיה תואמת לאירופאית, אבל אי אפשר לצאת מזה.
יהיו חריגים שבחריגים. אנחנו מתחילים בשוק המזון והטואלטיקה, אבל לא נעצור שם. ההמלצה שלנו היא להתרחב לתחומים נוספים כי אין הבדל".

באשר ללוח הזמנים, אמר: "הצגנו את המודל לוועדת שרים לענייני חקיקה. אנחנו מקווים שעוד חודש וחצי נוכל להעביר את החוק הזה שעובר קריאה. נציג את החוק עוד כמה שבועות לאחר הערות הציבור. היעד שלנו הוא להגיע לתיאום בן משרדי באוגוסט ובמושב החורף להניח חקיקה".

ברקת, סמוטריץ', נתניהו וכהן, ארכיון,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

החוק השניהצפוי הוא חוק פירוק המונופולים בשוק המזון. "זה חוק שעלה כחלק מחוק ההסדרים. רצינו לראות אותו כחלק מחוק ההסדרים ולא היתה הסכמה ואנחנו מחזירים אותו חזרה לשולחן. החזרנו אותו לעיון הציבור כהכנה לועדת שרים לענייני חקיקה. אני מחוייב להגביר את התחרות בשוק המזון והטואלטיקה. אנחנו מסתכלים על עוד תתי תחומים. הרעיון הוא לפתוח את התחרות ולפתוח את השוק האירופי ולמנוע מניעת יבוא מקביל".

לגבי הסירוב של החברות להציג את הנתונים הכספיים שלהם, אמר ברקת: "לא הבנתי מה יש להן להסתיר. אנחנו רוצים לדעת שהם לא עושקים את הציבור. התשומות בעולם יורדות. מחירי השינוע יורדים והמחירים עולים. איך זה הגיוני? זה בסמכות שלנו וללא קשר, נחוקק חוק מסודר שיחייב אותן לעשות את זה גם אם הן חושבות שלא".

אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה התייחס לחוק יבוא חופשי: "השר נוהג להגיד אין אזהרת מסע בריאותית לאירטופה. אין שום סיבה שלמדינת ישראל יש תקנים שמצמצים את האפשרות להביא מוצרים מאירופה. אנחנו הוכים להיות חלק משוק של מיליארדי אדם. רוב הייצוא הוא לאירופה. מדובר במוצרים שעומדים בתקנים של אירופה והם יכולים להיות מיוצאים".

לגבי מכון התקנים: "מכון התקנים הוא לא הבעיה. הוא עושה מה שהרגולטור מבקש ממנו. מי שירצה להכניס לפי התקן בישראלי ייבדק בנמל ומי שלא ייבדק במדף. היצרנים הישראלים יוכלו לבחור באיזה תקן הם בוחרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר